לדף ראשי





בלעם - בן בעור הארמי, ישב בפתור בארם נהרים על נהר פרת. שמו בלעם - שרצה לבלוע את ישראל. דרשו חז"ל: בלעם = בלא עם (גרסא אחרת: בלע עם). דבר אחר: שבלה עם, שבלבל ישראל בעצתו הרעה (תוספתא סנהדרין פי"ג; גמרא סנהדרין ק"ה.)
בן בעור - שרצה לבער את בית ישראל מן העולם.
פתורה מלשון פותר חלומות (במדבר רבה פ"כ ז').

חז"ל דרשו כי מדותיו היו רעות:
עין רעה,
רוח גבוהה,
נפש רחבה,
ותלמידיו כמוהו, וכולם יורשים גיהינום ויורדים לבאר שחת (אבות פ"ו) ולכן נקרא תמיד בפי חז"ל "בלעם הרשע".

בלק מלך מואב שלח שלוחים לבלעם לבוא ולקלל את ישראל, ובכך יוכל לגרשם מן הארץ. בלעם היה הנביא הגדול ביותר באומות העולם בעת ההיא, "יודע דעת עליון".

כאשר בא בלעם למדין ליטול שכר של כ"ד אלף שהפיל מישראל נהרג שם. במותו היה בן 33 שנה ופנחס הרגו. צדוקי אמר לר' יוחנן כי ראה "פנקסיה דבלעם", והוה כתיב ביה בר תלתין ותלת שנין בלעם חגירא כד קטיל יתיה פנחס ליסטאה (סנהדרין ק"ו.:).

נבואת משה ונבואת בלעם
חז"ל השוו את נבואת בלעם לנבואת משה, ודרשו: "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה" (דברים ל"ד), בישראל לא קם, אבל באומות העולם קם, זה בלעם. כדי שלא יהא פתחון פה לאומות העולם לומר: אילו היה לנו נביא כמשה היינו עובדים לקב"ה.

אמר ר' יוחנן: מברכתו של אותו רשע, אתה למד מה היה בלבו:
ביקש לומר שלא יהיו להם בתי כנסיות ובתי מדרשות - "מה טובו אהליך יעקב";
לא תשרה שכינה עליהם - "ומשכנותיך ישראל";
לא תהא מלכותם נמשכת - "כנחלים נטיו";
לא יהיו להם זיתים וכרמים - "כגנות עלי נהר" וכו' (סנהדרין ק"ה.).
ה' הפך את הקללה לברכה (ברכות נ"ה.)

ודרש עוד:

"נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא" (משלי כ"ז)
טובה קללה שקילל אחיה השילוני את ישראל,
יותר מברכה שבירכם בלעם הרשע (תענית ב'.).

את עניין הקללות פירש א"ע, כי בלעם היה יודע מזלות, ובעת ראותו במזל של אדם שהגיע עת רעתו, היה מקלל אותו (פירושו במדבר כ"ב כ"ח).

בלעם קבל עונשו בעוה"ז, כי מה שביקש לא ניתן לו ומה שבידו ניטל ממנו. (בראשית רבה פ"ב י"א).
בלעם הוא בין ארבעה הדיוטות שאין להם חלק לעולם הבא: בלעם דואג אחיתופל וגיחזי (משנה סנהדרין פי"א א').

פי האתון
חז"ל אמרו שדיבור האתון הוא מעשרה דברים שנבראו בע"ש בין השמשות. פירוש: הנס היה מתוכנן בעת בריאת העולם.
ר' סעדיה גאון אמר כי לא דברה האתון בפועל, רק במראה הנבואה חזה בלעם את דיבורה (הראב"ע לפ' במדבר כ"ב כ"ח), וזו גם דעת הרמב"ם (מורה ח"ב פמ"ג).

דברי האתון היו להוכיח את בלעם. אמרו: בלעם חכם של הגוים, לא יכול לעמוד בתוכחתה של אתונו שאמרה לו:

"ההסכן הסכנתי לעשות לך כה"
ויאמר "לא" (בראשית רבה פצ"ג ג').
גם אמר לה: "לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך",
אמרה לו: "אין אתה יכול להרגני, אא"כ חרב בידך,
והאיך אתה רוצה לעקור אומה שלמה?!"
שתק ולא מצא תשובה (במדבר רבה פ"כ י"ב).

פרשת בלעם
בגמרא אמרו: משה כתב ספרו ופרשת בלעם (ב"ב י"ד:) ורש"י פרש "כתב נבואתו ומשליו אע"פ שאינן צרכי משה וסדר מעשיו". יתכן שהיה ספר מיוחד כמו "ספר הישר", שאבד (ע' של"ה דף שס"ג ע"ב בפנים ובהגהה).

חכמי הקבלה משווים את בלעם לעמלק בשנאתו לישראל. אם נכתוב "בלעם" ותחתיו "עמלק" - ונחלק שמותיהם, אז אפשר לקרות שמותיהם מימין לשמאל ומלמעלה למטה:

בל עם
עמ לק

ויש סמך לדבריהם מהמדרש:

ויבא עמלק, מהיכן בא?
מאצל בלעם הרשע (אסתר רבה פ"ו).

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן