לדף ראשי



בלק - בן צפור מלך מואב. היה נסיך מדין. בעת ההיא כבש סיחון מלך האמורי את עמון, מואב ומדין, והשאיר את השופטים שלהם על כנם. הם זקני מואב וזקני מדין.
כאשר נצחו בני ישראל את סיחון ואת עוג, המליכו ראשי מואב את בלק למלך עליהם, ואז נתערבו בני מדין במואב ונבלעו בתוכם והיו לממלכה אחת.

למרות הצווי "אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה" ירא בלק פן יכבשו את ארצו, מפני שכבר יצאה הארץ מרשות מואב ונכנסה לרשות סיחון. זו הייתה תשובת יפתח למלך עמון, כי מסיחון לקח ישראל את הארץ אשר לוקחה מעמון (שופטים י"א).
אפשרות שניה היא שבלק פחד שישראל "ילחכו את כל סביבותינו כלחוך השור את ירק השדה". פירוש: שיקיפו אותו מכל צדדיו.
בלק שלח לקרוא לבלעם לקלל את ישראל, להחלישם ולגרשם. כאשר לא עלה בידו לעשות זאת, הפקיר את בתו לזנות בעצת בלעם, וכתוצאה מזה מתו 24 אלף מישראל במגפה.

בשכר 42 קרבנות שהקריב בלק הרשע זכה ויצאה ממנו רות, שיצאו ממנה דוד ושלמה (סנהדרין שם; נזיר כ"ג.; במדבר רבה פ"כ).
ע"ע בלעם; מדין; מואב.

מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן