לדף ראשי



בן זוטא - חכם קראי. חי בתחילת המאה העשירית. שמו הפרטי לא נודע, ושם אביו נכתב בשתי צורות: זוטא וזיטא. ונראה כי הראשון היה העיקר והיה זוטא שם נרדף לשמות דומים כאלו הנמצאים בתלמוד כמו: זוטרא, זעירא וקטינא, ובן זוטא כמו בן קטין (יומא ל"ז.). קרוב הדבר כי בן זוטא חי במצרים, ושם התווכח עמו הגאון רב סעדיה על פירושי המקרא. המחבר היחידי שמסר לנו את דברי הויכוח הוא הראב"'ע בפירושו לכתוב עין תחת עין (שמות כ""א ב''ד):

"אמר ר' סעדיה:
לא נוכל לפרש זה הפסוק כמשמעו...
אמר לו זוטא: והלא כתוב במקום אחר כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו,
והגאון השיב לו...
ובן זוטא השיב לו...
והגאון השיב...
ובן זוטא השיב...
והגאון השיב וכו'".

מהמלים אמר לו בן זוטא נוכל להסיק כי הויכוח היה בעל פה, וזה מוכיח כי היה זה במצרים בנעוריו של הגאון. אחרי עלותו לכסא הגאונות בבבל נמנע רב סעדיה כפי הנראה להתווכח עם הקראים בעל פה.

עוד מביא הראב"ע בחלק הנשאר ממהדורה שניה לפירושו לויקרא כ"ג ט"ו קושית בן זוטא על רב סעדיה בדבר "ממחרת השבת", ושתי תשובות הגאון עליו.

א"ע מביא מזכיר את בן זוטא כמה פעמים, והוא מביא בשמו כמה פירושים מוזרים:
א) שמות ב' ב', פה הייתה דעת בן זוטא כי משה היה גדול ממרים בעבור שנזכר לפניה בספר במדבר כ"ו נ"ט (וא"כ אחות משה הנזכרת כאן איננה מרים).

ב) שמות כ' כ"ג, לא תעלה במעלות על מזבחי – "תעלה". אמר בן זוטא, כי "במעלות" מגזרת "מעל". ולא פקח עיניו לראות, כי מ"ם מעל שרש. והעד: ומעלה בו מעל (במד' ה, יב). והנה מעל במשקל נעל. ולשון רבים, שאינו סמוך ונעלות בלות ומטולאות (יהושע ט, ה). והנה ראוי להיות במעלות, חירק תחת הבי"ת וקמץ תחת העי"ן, רק פי' כמו ומעלות שבעה עלותיו (יחז' מ, כו). והנה חשב בן זוטא לעלות בסלם חכמה בהבליו, ונגלתה ערותו עליו. וככה יקרא לכל אפיקורס, אשר בדברי קדמונינו לא יאמין.

ג) שמות כ"א ל"ה, מלת "רעהו" בפסוק "כי יגח שור איש את שור רעהו" - תסוב לא על בעל השור אלא על השור בעצמו. ועל כך כתב אבן עזרא: ואין לשור רע, רק בן זוטא לבדו.

ד) שמות כ"ב כ"ח, באר מלת מלאתך הוא ההריון, ודמעך כינוי לשכבת זרע והיא הטפה ופירוש לא תאחר הוא כי לא יעכב האדם מלקחת לו אשה. וע"כ אמר אחריו: בכור בניך תתן לי (ואמנם בהקדמתו הנ"ל לפירושו הארוך יביא הראב"ע את הבאור הזה בשם בנימין גהאונדי).

לבד מזה מביא הראב"ע בספר העבור (מהד' שזח"ה דף ז' א') את ראיות בן זוטא מכתובים שונים המראים כי מפורש הוא במקרא איך לקצוב את החודשים והמועדים ע"פ ראית הירח.
כנראה לא חבר בן זוטא שום ספר ולכן קרוב הדבר כי א"ע שאב את כל דברי הקראי הזה מכתבי רב סעדיה.

מלבד א"ע הזכיר את בן זוטא עוד מחבר רבני אחד, והוא רבי יהודה בן בלעם בפירושו הערבי ליחזקאל י"ח ו' (המכנה אותו בשם אבו סרי בן זיטא). פה ילחם הקראי הזה נגד ענן אשר רצה להוכיח מכתוב זה איסור שכיבה עם אשתו ההרה (בבארו הרים כמו לשון רבים ממלת הרה ואכל במובן ביאה).
פלא הדבר כי לא נמצא שום רמז ממנו בספרות הקראים. אולי לא היה חשוב בעיניהם כל כך ומשום זה אפשר גם כן כי לא נודע בשמו ונקרא בשם אביו שהיה מפורסם יותר.



הערות לערך:
שם המעיר: אריה ורד
הערה: במאמר של נחמיה אלוני, "בן זוטא הוא בן עטא הקראי", תרביץ מה (תשל"ו) עמודים 76-88, אלוני מזהה את בן זוטא כ-בן עטא, ומפריך הרבה ממה שהביא פוזננסקי באנציקלופדיה אוצר ישראל (אייזנשטיין).

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן