לדף ראשי




בראשית רבה - מדרש אגדה לספר בראשית. נקרא גם "אגדת ארץ ישראל" (ר"י בראשית מ"ז ב') או "בראשית דרבי הושעיה (או אושעיא) רבה", או "ברייתא דרבי אושעיא רבה" על שם התחלתו: ר' אושעיא רבה פתח. יש מייחסים המדרש לאמורא רב אושעיא שחי בארץ ישראל במאה השלישית.
לדעת ווייס (דו"ד ח"ג 253) נתחבר עיקר המדרש הזה בזמן התנאים בזמן שנתחברה המכילתא, הספרא והספרי, והוסיפו עליו מדרשות והרחיבוהו, וקראוהו "רבה" להבדילו מן המוקדם ממנו.

לשונו סגנונו וסדורו
לשון מדרש בראשית רבה הוא ארמית-מערבית כלשון התלמוד ירושלמי. בראשית רבה שונה בסגנונו ובסדורו ממדרש רבה ליתר חלקי התורה, המכילים דרשות קדומות בהלכה ובדינים מתקופת התנאים. דרשות אלה מפורטות, והן נדרשות רק על הפרשיות העיקריות. האגדות במדרש רבא לספרים אחרים מאוחרות, בבראשית רבה מצויות האגדות ובאורים קדומים על הסיפורים ועל דברי הימים, והוא דורש כמעט על כל פסוק ופסוק.

דרך הדרשן לפתוח בפסוק מן הכתובים. הוא פותח במונחים כמו: פתח ר' פלוני; כתיב; הדא הוא דכתיב; זהו שאמר הכתוב. הדרשן מביא דרשנים שונים, שאחד תלה את הדרשה בפסוק זה, ואחרים תלוהו בפסוקים אחרים, והוא חורז דרשות, אגדות ומשלים, עד שהוא חוזר לפסוק שהתחיל בו בספר בראשית, ומפרש אותו.
הדרשה לפסוק הראשון שבתורה מתחילה בשש פתיחות: ר' אושעיא רבה, ר' יהושע דסכנין, ר' תנחומא, רב הונא בשם בר קפרא ור' יהודה בן סימון. לרוב באות הפתיחות בלא שם דורשם וכנראה הן דרשותיו של מסדר המדרש.

לפעמים הפתיחה היא בפסוק מן הנביאים, ולעתים מתחילה הדרשה בלי פתיחה.

רוב הדרשות הן מאמרי אגדה, אך נמצאים גם דברי הלכה אחדים מן המשנה ומשאר מקורות. רוב הדרשות הן לפי פשוטו של מקרא, או לפי דעות בפילוסופיה. גם ידיעת הטבע ודברי הימים נמצאות בבראשית רבה. לשון המדרש עשירה במליצות ובמשלי-עם, ולפעמים משתמש בעל המדרש במלות יוניות לתפארת הלשון.

המדרש מסודר כסדר הפרשיות הפתוחות והסתומות, ולפעמים מדרש על פסוק אחד מכיל פרשה שלמה.
מספר הפרשיות בהוצאות הנדפסות של בראשית רבה ובכ"י הוא תשעים וחמש, אך מספר הפרשיות לסדר ויחי שונה בכת"י ישנים מהנדפס.

זמן חבורו ומחברו
יחוסו של ר' אושעיא רבה הוא מפני שר' אושעיא היה הראשון שהתחיל לקבץ מדרשים לספר בראשית.
בראשית רבה שלפנינו נסדר בזמן מאוחר יותר, ומחברו הוסיף דרשות אמוראים שחיו ארבעה או חמישה דורות אחרי ר' אושעיא, וממה שמצא בקובצי מדרשים לספר בראשית. רוב האמוראים הנזכרים בבראשית רבה הם אמוראי ארץ ישראל, כי המדרש נסדר בארץ ישראל.

אי אפשר לקבוע בבירור את זמן חבורו, אך הוא מהמדרשים הקדומים. בעל "הלכות גדולות" בהל' יו"ט ייחסו לר' אושעיא. מדברי רש"י (ברכות נ"ט.) נראה שכבר בימי רב האי גאון היה מסודר בשלמותו. רש"י מביאו בכל פרשה, ורמב"ם מצטט אותו כמה פעמים ב"מורה" ובפירושו למשנה.

לדעת ווייס (דו"ד ח"ג 224 והלאה) היה הירושלמי בשלימותו לפני מסדרי בראשית רבה, אך נוספו למדרש הוספות מדרשנים מאוחרים, ודברים שנרשמו תחילה בצד הגיליון, ואחר כך הועתקו לפנים. צונץ (בדרשותיו 254 והלאה) ואחרים משערים כי בראשית רבה לסדר ויחי, השונה בסגנונו ובעניינו, נכתב כמה מאות שנה לאחר יתר הספר, וביחוד שתי הנוסחאות לברכת יעקב.

הוצאות שונות ופירושים
פרטים על מדרש רבה בקטלוג הספרייה הלאומית:
בראשית רבה נדפס בראשונה בקושטא בשנת 1512, ממפרשיו היותר נכבדים הם:
הפירוש המיוחס לרש"י ונדפס בפעם הראשונה בהוצאת וויניצא 1567;
"מתנות כהונה" לר' ברמן אשכנזי,
"יפה תואר" לר' שמואל יפה אשכנזי;
הגהות ר' דוד לוריא ור' שמואל שטראשון.
הכ"י היותר ישן מבראשית רבה נמצא עתה במוזיאון הבריטי.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן