לדף ראשי



ברוך בן שמואל ממגנצא - תלמודי ופייטן. חי בסוף המאה הי"ב ומת במגנצא בשנת 1221. היה תלמיד מובהק של רבי אליעזר ממיץ. חתם על התקנות שנעשו במגנצא בשנת ד"א תתק"ף המובאות בסוף מהר"ם דפוס פראג.
חיבר את ספר "החכמה" בהלכה המובא בראשונים, הספר היה בכ"י אצל ר' בצלאל אשכנזי שהעתיק ממנו את כללי התלמוד שלו, והוזכר בשיטה מקובצת לכתובות ל"ד: ולב"מ ס"ח. ע"ח:. כנראה שאבד.
חיבר פירוש למסכת נדרים, הזכירו רמב"ן בחידושיו ליבמות כ"ט, ורשב"א בחי' לנדרים ז'. צ"א.

ר' ברוך נודע ביחוד כפייטן: חיבר פיוטים, קינות וסליחות על גזירות הקהילות וקונן על דם נקיים אשר נשפך.
נמצאים ממנו זולת לפרשת בהר כמנהג אשכנז "אחרי נמכר גאולה תהיה לו", הקינה "אצבעותי שפלו ואשיותי נפלו", סליחה ליום ד' דתשובה "אתה הרואה", עקדה "בנין המזבח", מערבות, יוצרות, אופנים וזולתות במנהג ווירמייזא, ועוד שירים הרבה.

השיר "ברוך אל עליון" מאת רבי ברוך בן שמואל ממגנצא

בָּרוּךְ אֵל עֶלְיון אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה.
לְנַפְשֵׁנוּ פִדְיום מִשֵּׁאת וַאֲנָחָה.
וְהוּא יִדְרושׁ לְצִיּון עִיר הַנִּדָּחָה.
עַד אָנָה תּוּגְיון נֶפֶשׁ נֶאֱנָחָה:

הַשּׁומֵר שַׁבָּת הַבֵּן עִם הַבַּת
לָאֵל יֵרָצוּ כְּמִנְחָה עַל מַחֲבַת:

רוכֵב בָּעֲרָבות מֶלֶךְ עולָמִים.
אֶת עַמּו לִשְׁבּות אִזֵּן בַּנְּעִימִים.
בְּמַאֲכָלֵי עֲרֵבות בְּמִינֵי מַטְעַמִּים.
בְּמַלְבּוּשֵׁי כָּבוד זֶבַח מִשְׁפָּחָה:

הַשּׁומֵר שַׁבָּת הַבֵּן עִם הַבַּת
לָאֵל יֵרָצוּ כְּמִנְחָה עַל מַחֲבַת:

וְאַשְׁרֵי כָּל חוכֶה לְתַּשְׁלוּמֵי כֵּפֶל.
מֵאֵת כָּל סוכֶה שׁוכֵן בָּעֲרָפֶל.
נַחֲלָה לו יִזְכֶּה בָּהָר וּבַשָּׁפֶל.
נַחֲלָה וּמְנוּחָה כַּשֶּׁמֶשׁ לו זָרְחָה:

הַשּׁומֵר שַׁבָּת הַבֵּן עִם הַבַּת
לָאֵל יֵרָצוּ כְּמִנְחָה עַל מַחֲבַת:

כָּל שׁומֵר שַׁבָּת כַּדָּת מֵחַלְלו.
הֵן הֶכְשַׁר חִבַּת קדֶשׁ גּורָלו.
וְאִם יָצָא חובַת הַיּום אַשְׁרֵי לו.
אֶל אֵל אָדון מְחולְלו. מִנְחָה הִיא שְׁלוּחָה:

הַשּׁומֵר שַׁבָּת הַבֵּן עִם הַבַּת
לָאֵל יֵרָצוּ כְּמִנְחָה עַל מַחֲבַת:

חֶמְדַּת הַיָּמִים. קְרָאו אֵלִי צוּר.
וְאַשְׁרֵי לִתְמִימִים. אִם יִהְיֶה נָצוּר.
כֶּתֶר הִלּוּמִים. עַל ראשָׁם יָצוּר.
צּור הָעולָמִים רוּחו בָּם נָחָה:

הַשּׁומֵר שַׁבָּת הַבֵּן עִם הַבַּת
לָאֵל יֵרָצוּ כְּמִנְחָה עַל מַחֲבַת:

זָכור אֶת יום הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁו
קַרְנו כִּי גָבְהָה נֵזֶר עַל ראשׁו.
עַל כֵּן יִתֵּן הָאָדָם לְנַפשׁו
עונֶג וְגַם שִׁמְחָה בָּהֶם לְמָשְׁחָה:

הַשּׁומֵר שַׁבָּת הַבֵּן עִם הַבַּת
לָאֵל יֵרָצוּ כְּמִנְחָה עַל מַחֲבַת:

קודֶשׁ הִיא לָכֶם שַׁבָּת הַמַּלְכָּה.
אֶל תּוךְ בָּתֵּיכֶם לְהָנִיחַ בְּרָכָה.
בְּכָל מושְׁבותֵיכֶם לא תַעֲשוּ מְלָאכָה.
בְּנֵיכֶם וּבְנותֵיכֶם עֶבֶד וְגַם שִׁפְחָה:

הַשּׁומֵר שַׁבָּת הַבֵּן עִם הַבַּת
לָאֵל יֵרָצוּ כְּמִנְחָה עַל מַחֲבַת:

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן