לדף ראשי



ברירה הוראתה, ברור הדבר עכשיו נותן לו תוקף למפרע. מחלוקת בין חכמי התלמוד אם "יש ברירה" או "אין בררה" (גיטין כ"ח.).

דוגמה: יורשים שזכו בירושה ועוד לא חילקו אותה ביניהם:
לאומר "יש ברירה" – לאחר שחילקו את הירושה, מתגלה למפרע כי החלק שקבל כל אחד הוא חלקו מרגע שמת המוריש, וכאלו לא היו שותפים מעולם.
האומר "אין ברירה" סבור שכל אחד זוכה בחלקו מרגע החלוקה ואילך.
להבחנה זו יש משמעות במקרה שאחד היורשים ביצע לפני החלוקה פעולה משפטית בחלק שקיבל בזמן החלוקה. אם החלק לא היה שלו, אין הפעולה תופסת.

מהרש"ל פסק שבדינים דאורייתא אין ברירה בין לקולא בין לחומרא (ים של שלמה, קונטרס ברירה בסוף ב"ק פ"ה)

יש ברירה בדרבנן
מי שהניח עירוב בצד מזרח, בהנחה שיבוא לו אורח מאותו צד, אם בא האורח, מתברר למפרע שהעירוב תקף, כי הנחת העירוב הייתה על דעת האורח, והוברר בשבת האורח בא ממזרח. אם האורח לא בא – העירוב אינו תקף. לכן, אם תולה ברצון אחרים, בדבר שהוא דרבנן - יש ברירה.

מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן