לדף ראשי



בחפירות נתגלה בית כנסת יהודי. נוסף לבית הכנסת נחשפו במקום מבנים פרטיים, מקדשים פגאניים וכנסייה. דורא אירופוס שימשה תחנת מעבר בדרך המחברת בין הודו לבין הים התיכון. היא נבנתה כמבצר אשורי, חרבה ונבנתה שוב בשנת 300 לפני הספירה בידי סלווקוס ניקטור היווני, ממפקדי צבאו של אלכסנדר הגדול. סלווקוס הוא שהוסיף לדורא את השם אירופוס על שם עיר הולדתו במקדוניה. מאז שימשה דורא אירופוס יישוב ספר על הגבול שבין הממלכה הפרתית ולאחריה הממלכה הפרסית במזרח לבין היוונים ומאוחר יותר הרומאים במערב. העיר שמרה על אופיה היווני גם ששלטו בה הפרסים, ואוכלוסייתה המעורבת דיברה ארמית או יוונית.

כבר במאה השנייה לספירה הייתה בדורא אירפוס קהילה יהודית שבנתה לעצמה בית כנסת בתוך מתחם מגורים בקרבת החומה המערבית של העיר.

בשנת 245 לספירה, תחת שלטון רומאי, הוגדל בית הכנסת וקירותיו עוטרו בציורים. אחת עשרה שנים מאוחר יותר פלשו מערבה חילות הממלכה הפרסית-ססאנית וכבשו מן הרומאים שטחים גדולים בסוריה. בעת המסע הצבאי צרו הפרסים על דורא אירופוס והחריבוה. לקראת המצור חיזקו מפקדי העיר את ביצורי היישוב על ידי מילוי עפר ברחוב הסמוך לחומה ובניית סוללה משופעת מעל הבתים הסמוכים לו. ביניהם היה גם בית הכנסת. פעולה זו חייבה את הריסת תקרתו של בית הכנסת, הריסת הקיר המזרחי וחלקים מן הקיר הצפוני והדרומי. פסולת הבניין והעפר שמילאו את בית הכנסת שמרו עליו במשך מאות שנים עד לחשיפתו בשנים .1933-1932

חשיבותו של בית כנסת זה רבה ביותר בזכות שני ממצאים: גומחת ההיכל וציורי הקיר. בתקופת המשנה והתלמוד לא היה לספרי התורה מקום קבוע בבית הכנסת, והם הוחזקו בתוך תיבה ניידת שניצבה בחדר סמוך לאולם התפילה או במבנה נפרד. התגבשות ארון הקודש או ההיכל כמקום אחסון קבוע של ספרי התורה החלה בתפוצות כבר במאה השלישית, ובארץ ישראל הופיע מתקן זה לראשונה במאה הרביעית. ההיכל, המעוצב כגומחה בקיר המערבי של בית הכנסת בדורא אירופוס, הוא המוקדם ביותר ששרד. הציור שמעליו, משקף את תפיסתם הדתית של בני הקהילה.

כל קירות בית הכנסת מכוסים ציורים בנושאים תנ"כיים. העובדה שיהודי דורא אירופוס לא חששו מאמנות הציור מעידה על גישתה האוהדת של ההנהגה הרוחנית לאמנות. גישה זו באה לידי ביטוי גם בפסיפסי בתי הכנסת של ארץ ישראל. יש להניח, שציורי הקיר היו במאה השלישית בגדר חידוש בעיצוב פנים בתי הכנסת, ומעיד על כך התלמוד הירושלמי

"ביומוי דרבי יוחנן שרון ציירין על כותלא ולא מחי בידייהו" (בימיו של רבי יוחנן התחילו מציירים על הכתלים ולא מיחה בידם). (עבודה זרה פרק ג' הלכה ג').

בציורי הקיר בבית הכנסת מתוארים אירועים מחיי עם ישראל. חלק מן הציורים הוא על פי המקרא וחלקם על פי המדרש. חוקרים רבים ניסו להסביר את סדר הציורים והועלו השערות רבות. שלמה (פריץ) גולדשמידט ז"ל שער שהציורים באים להמחיש את ה"סליחה" (הפיוט) "מי שענה". ל"סליחה" זו נוסחים רבים. אפשר לשער שהציורים נעשו על פי תכנית הפיוט כפי שהיה בפי מתפללי בית הכנסת בדורא-אירופוס.

שחזור הקיר המערבי של בית הכנסת מצוי בבית התפוצות בתל אביב.


מאמרים לעיון באתר דעת
מאמר של ברוך קנאל על בתי כנסת עתיקים, ובו ציורים מבית הכנסת בדורה ארופוס

מאמר ובו ציורים מבית הכנסת דורה ארופוס וניתוחם מבחינה אמנותית


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן