לדף ראשי




מִזְרָח
הצד שבו השמש זורחת; קיצור של מִזְרַח שֶׁמֶשׁ.

מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם ה' (תהילים קי"ג ג),
לְמַעַן יֵדְעוּ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וּמִמַּעֲרָבָה כִּי אֶפֶס בִּלְעָדָי אֲנִי ה' וְאֵין עוֹד. (ישעיהו מ"ה ו)
וַיֵּלֶךְ בַּמִּדְבָּר וַיָּסָב אֶת אֶרֶץ אֱדוֹם וְאֶת אֶרֶץ מוֹאָב
וַיָּבא מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ לְאֶרֶץ מוֹאָב (שופטים י"א יח).

דָּרוֹם
הצד שבו נמצאת השמש בשעות הצהרים, כשהיא בשיא גובהה. (= דר-רום) ;

בֶּן אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ דֶּרֶךְ תֵּימָנָה וְהַטֵּף אֶל דָּרוֹם וְהִנָּבֵא אֶל יַעַר הַשָּׂדֶה נֶגֶב. (יחזקאל כ"א ב)

מערב
הכיוון שאליו מגיעה השמש לעת ערב, לקראת שקיעה; מבוא השמש.
בָּא הַשֶּׁמֶשׁ ‏או: באה השמש - שקעה השמש.

‏ וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ... וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא (בראשית כ"ח יא).
אַל תִּירָא כִּי אִתְּךָ אָנִי מִמִּזְרָח אָבִיא זַרְעֶךָ וּמִמַּעֲרָב אֲקַבְּצֶךָּ. (ישעיהו מ"ג ה)
וְיִירְאוּ מִמַּעֲרָב אֶת שֵׁם ה' וּמִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ אֶת כְּבוֹדוֹ (ישעיהו נ"ט יט)
וְעַד הַיָּם הַגָּדוֹל מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם. (יהושע א' ד)

צפון
הצד המוסתר (המוצפן) מן השמש. הצד שאיליו השמש אינה מגיעה. בצד שלנו של כדור הארץ (הצפוני), השמש לעולם לא תיראה בצד צפון, וזה הצד שבו היא "מוצפנת".

הַעִירוֹתִי מִצָּפוֹן וַיַּאת מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ יִקְרָא בִשְׁמִי (ישעיהו מ"א כה)

קֶּדֶם
המזרח נקרא במקרא פעמים רבות: קדם. שכן זהו הצד שלפנים – קדימה. האדם עומד ופניו אל העתיד, קדימה אל יום חדש, אל עבר השמש העולה וזורחת.

בֵּית אֵל מִיָּם וְהָעַי מִקֶּדֶם (בראשית י"ב ח).
צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה. (בראשית י"ג יד),
והַחוֹנִים קֵדְמָה מִזְרָחָה (במדבר ב', ג).
וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה (בראשית כ"ח, יד).
קֵדְמָה מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ ... וּמִשָּׁם עָבַר קֵדְמָה מִזְרָחָה (יהושע י"ט יב)

הַיָּם הַקַּדְמֹנִי
משום כך מכונה ים המלח הנמצא במזרחה של ארץ ישראל בשם 'הים הקדמוני'.

אֶת פָּנָיו אֶל הַיָּם הַקַּדְמנִי וְספוֹ אֶל הַיָּם הָאַחֲרוֹן (יואל ב', כ)
עַל הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי תָּמדּוּ וְאֵת פְּאַת קָדִימָה (יחזקאל מ"ז יח).
וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים מִירוּשָׁלַם
חֶצְיָם אֶל הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי וְחֶצְיָם אֶל הַיָּם הָאַחֲרוֹן (זכריה י"ד ח)

אחור
כאשר עומד אדם ופניו קדמה אל המזרח הרי אחוריו הם במערב. ומכאן כינויו של המערב: אחור.

אֲרָם מִקֶּדֶם וּפְלִשְׁתִּים מֵאָחוֹר (ישעיה ט', יא)
אַחֲרֵי הַמִּשְׁכָּן יַחֲנוּ יָמָּה... (במדבר ג' כג).

הַיָּם הָאַחֲרוֹן
הים התיכון מכונה לפיכך: 'הים האחרון' דהיינו: הים הנמצא במערב.

מִן הַנָּהָר נְהַר פְּרָת וְעַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן יִהְיֶה גְּבֻלְכֶם (דברים י"א כד).
וְאֵת כָּל אֶרֶץ יְהוּדָה עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן. (דברים ל"ד ב)

המערב נקרא גם בשם ים או ימה מפני שהגבול המערבי של ארץ ישראל הוא הים הגדול או הים התיכון.

וּגְבוּל יָם וְהָיָה לָכֶם הַיָּם הַגָּדוֹל וּגְבוּל זֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל יָם. (במדבר ל"ד ו)
וּגְבוּל יָם הַיָּמָּה הַגָּדוֹל וּגְבוּל זֶה גְּבוּל בְּנֵי יְהוּדָה סָבִיב לְמִשְׁפְּחֹתָם. (יהושע ט"ו יב)

תֵּימָן
לימינו של האדם העומד ופניו קדמה-מזרחה נמצא הדרום. מכאן כינויו של הדרום: ימין או תימן.

צָפוֹן וְיָמִין אַתָּה בְרָאתָם (תהלים פ"ט, יג).
לִפְאַת נֶגְבָּה תֵימָנָה (שמות כ"ו יח).
יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה (דברים ג' כז).
כִּי יָמִין וּשְׂמֹאול תִּפְרֹצִי וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ (ישעיהו נ"ד ג)

נֶגֶב
הדרום נקרא גם בשם: נֶגֶב על שם האזור הדרומי של ארץ ישראל המערבית. רוב שטחו מדברי, מנוגב ממים, והאוכלוסייה בו דלה.

וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה (בראשית כ"ח יד).

שְׂמאל
הצפון - נמצא משמאלו של האדם העומד ופניו מזרחה. ואכן הצפון מכונה: שמאל. בערבית: שִׁימָאל.

הֲלֹא כָל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי
אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה. (בראשית י"ג ט)
וְאֶפְנֶה עַל יָמִין אוֹ עַל שְׂמאל. (בראשית כ"ד, מט)
וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם.
וַיִּרְדְּפֵם עַד-חוֹבָה אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל לְדַמָּשֶׂק (בראשית י"ד טו),
וְיָצָא אֶל-כָּבוּל מִשְּׂמֹאל (יהושע י"ט כז).

בפסוקים הבאים מספר איוב נזכרים כל הכיוונים:

הֵן קֶדֶם אֶהֱלךְ וְאֵינֶנּוּ וְאָחוֹר וְלא אָבִין לוֹ.
שְׂמֹאול בַּעֲשֹׂתוֹ וְלא אָחַז יַעְטֹף יָמִין וְלא אֶרְאֶה. (איוב כ"ג ח-ט)

עיקר מצוות לולב בסוכות היא נענועו לארבע רוחות השמים.. עומד כשפניו למזרח ומנענע לארבע רוחות השמים למעלה ולמטה (ראו: בבלי מנחות ס"א ע"א).

וכך היה מנהג מהרי"ל:

הוליך והביא שלוש פעמים לפניו כלפי מזרח ואח"כ שלוש פעמים לימינו לצד דרום והרים את הלולב על כתפו מאחוריו נגד מערב שלוש פעמים, ואח"כ לשמאלו לצד צפון שלוש פעמים ואז היה דוחפו לפניו למעלה שלוש פעמים ואח"כ היה משפיל ידיו עם הלולב למטה שלוש פעמים סך הכל ל"ו כוחות בהולכה והבאה ובכל הנענועים פניו כלפי מזרח אך הפך ידיו עם הלולב נגד הרוחות ( מנהגי מהרי"ל הל' סוכה)
"אמר ר' יוחנן מוליך ומביא למי שארבע רוחות שלו מעלה ומוריד למי שהשמים והארץ שלו".

כיום מקובל שבמפות נמצא הצפון למעלה. כאשר מפנה האדם את המפה לכיוון צפון לצורך התמצאות בדרך או לצורך ניווט אנו אומרים שהִצְפִּין את המפה.

במפות הקדומות נמצא המזרח למעלה, קדימה. מכאן: אוֹרְיֶנְטַצְיָה (אוֹרְיֶנְט=המזרח) - ‏‏יכולת התמצאות במקום, בנסיבות או בנושא; היכולת למצוא את הדרך, הכיוון או המוצא במצב כלשהו.

ראה את הערך "קדם" – ביאור ומפה

מפת מידבה


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן