לדף ראשי




נפתלי צבי יהודה ברלין - הנצי"ב מוולוז'ין - מחבר וראש ישיבה. נולד בעיר מיר בשנת 1817 ונפטר בוורשה י"ז אב תרנ"ג (1893), בהיותו כבן ארבע עשרה שנה נשא את בת ר' יצחק בר' חיים שהיה ראש ישיבת וואלאזין "עץ חיים". במות חותנו בשנת 1851 קבל את ראשות הישיבה חתנו הבכור ר' אליעזר יצחק והנצי"ב היה לו למשנה. במות ר' אליעזר יצחק בשנת 1854 נבחר הנצי"ב לראש הישיבה וגיסו ר' יוסף דוב סולבייצ'יק למשנהו.

הנציב הקדיש את חייו לישיבה. מספר התלמידים שבאו מכל תפוצות ישראל הגיע לארבע מאות, והוא בנה בית גדול למושבם. השתדל להרחיק את דרך הפלפול ולהרחיב את ידיעת התלמידים ובקיאותם בספרי הראשונים. בדרכו זו התנגד לגיסו ר' יוסף דוב שהדגיש את העמקות והחידוד. הדבר גרם למחלוקת, עד שהרבנים ברוסיה הצליחו לפשר ביניהם.

בשנת 1879 התאמצו המשכילים להפוך את הישיבה לסמינר, הוציאו דיבה על הישיבה עד שהממשלה סגרה את הישיבה. בהשתדלות הנצי"ב נפתחה הישיבה מחדש בשנת 1881, פעלה עד שנת 1891, אז נסגרה סופית.

יחסו ליישוב ארץ ישראל
הנצי"ב היה קשור לתנועת חיבת ציון ולארץ ישראל. בישיבה הייתה תחילה התארגנות בלתי חוקית, בשם "נס ציונה", שבוטלה לאחר שנתגלתה לשלטונות הרוסיים, ולאחר מכן אגודת "נצח ישראל".
בימי ט"ו-ט"ז לחודש מנחם-אב תרמ"ט נקראה לווילנא ועידה של חובבי ציון ע"י ר' שמואל מוהליבר כדי לחזק את השפעת היהדות התורנית על העבודה הישובית בא"י, הנציב, שהיה "גבאי יועץ" של "חובבי ציון", עמד על משמרתו הכפולה, שמירה על התורה בעבודת הישוב ושמירה על כבוד הישוב שלא יגלה ממנו. עדים לעמידתו על משמר התורה בעבודת הישוב הם חילופי המכתבים שבינו ובין הממונים על עבודת הישוב, וטיפוסי לשמירתו על כבוד הישוב כלפי היושבים בגולה הוא מכתבו הידוע לחובבי ציון בעיר באר:

ב"ה א' לסדר ולתת עליכם היום ברכה תרמ"ט.

יאושרו בברכות הוד נורא, מהזיקי ישוב אה"ק בחבורה, חבור הנאה להם ונאה לעולם, להושיב נשמות ארצנו הק' בטוב פועלם. כולם אהובים וברורים, כולם יחיו דגן בחורים, ויזכו לראות בעמוד האורים, הן המה בעלי ח"ק חובבי ציון בק' באר, ובייחוד למנהלי החבורה הק' יבורכו איש לפי פעלו, ואיש לפי מהללו בהליכות עולם לו.
הן הייתי בדרך עשרה שבועות ויותר לטוב בית התלמוד הישיבה הק' היא האבן הראשה להחזקת תורה בישראל אלקים יכוננה עד ביאת הגואל.
בבואי ראיתי מכתבם מן פ' בשלח, ונבהלתי לראות עד כמה גבר השקר והחנופה, לעולל עלילות ברשע על אחינו יושבי הקואלניות באה"ק כי המה מפירי ברית ומחללי שבתות בפרהסיא. יכרת ה' כל שפת חלקות, אשר בחלקות ישיתו מצווה של ישוב הארץ לעבירה, ומונעים את הרבים מלעשות מצווה, אשר הוא מעשרה דברים המעכבים את התשובה...
ואני הנני להגיד למע"כ נ"י אשר שני קואלניות, היינו פתח תקוה ועקרון, המה שובתי שביעית כדעת גאוני ירושלים תוב"ב, ולא שמו לב למקילים בדבר.
ואני ראיתי שני אנשים אשר עזבו את בני ביתם באה"ק והמה שבו לחו"ל להרויח באומנות לפרנס את ב"ב, עד אשר יגיע שנת עבודת הארץ. וזה מכבר היו מרננים על יושבי גדרה כי מתחילה נתיישבו שמה בני בלי תרבות עול מ"ש. ובכ"ז הנני להעיד כי מנעו עצמם מלאכול בשר כי לא הי' להם שו"ב כראוי עד ששלחנו להם שו"ב אדם י"א והגון לזכות את הרבים, ונודענו כי גם המה בעלי אחוזה זו הולכים בדרך התורה והמוסר. אכן אינם שומרי שביעית עפי'י דעת גדולי ישראל יצ"ו שהקילו להם. עתה ברוכי ה' אל תחושו למניינכם. התחזקו ועשו ברכה ושלחו מראש לבעלי פתח תקוה ועקרון על אדרעס הרב ר' הערץ נ"י בן יפו, ותודיעו לו כי יחלקם לשומרי שביעית ביחוד.
ובזכות זה תזכו לעבודת הארץ בקדושתה ועבודת מתנה בבית בחירתנו ב"ב, וזכות הארץ יעמוד למישבי' ומכונניה, להתברך במע"י, ויאושרו בארץ החיים, ויתענגו על טוב ה' מלא חפנים, כנפש העמוס בעבודה רבה.

טקסט מלא של "דבר השמיטה" קונטרס של הנצי"ב בעניין שמיטה בזמן הזה
בקונטרס זה גישתו של הנצי"ב מחמירה יותר מאשר הרב קוק, והוא פוסק כי שביעית בזמן הזה מן התורה, ואין למכור את האדמות כדי להפקיע מקדושת השביעית.

ספריו
הנצי"ב הלך בדרך הלימוד של הגר"א, ועסק במקורות הראשונים: ספרא וספרי ותוספתא ושני התלמודים ובספרי הגאונים, ושם לו למטרה לבאר את דבריהם הסתומים.

ספרו החשוב הוא "העמק שאלה" על שאלתות לרב אחאי גאון. בספר הראה גדלות תלמודו ובקיאותו, ותיקן את הנוסח על ידי השוואת הנוסח הנדפס לכ"י ישן בספריית פטרבורג.

חיבר פירוש "העמק דבר" על התורה, להסביר דרשות חז"ל ע"פ הדקדוק וסגנון המליצה, וכן ביאור קצר "מיטב השיר" על שיר השירים.
אחרי מותו נדפסו תשובותיו "משיב דבר" (ווארשא 1894). כתב מאמרים בשאלות לאומיות.
טקסט מלא של הספר "משיב דבר" – שאלות ותשובות מאת הנצי"ב

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
ישיבת וולזי'ן, מאת הרב ש' מירסקי



הערות לערך:
שם המעיר: פטירת הנציב
הערה: שלום, בכל שאר האתרים שראיתי כתוב שהנציב נפטר בכ'ח אב ולא בי'ז אב

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן