לדף ראשי




מדרש אבא גוריון - מדרש על מגילת אסתר, הנקרא על שם תחילתו "אבא גוריון איש צדיין" (צידון). המדרש נזכר בילקוט שמעוני פעמים רבות במגילת אסתר ובשופטים רמז נ"ג. במדרש זה השתמש הרבה בעל מדרש אסתר רבה והרחיבו. רש"י קורא למדרש אבא גוריון בשם "אגדת מגילת אסתר" (בפרושו מ"א י' י"ט). כלבו סי' קי"ט הביא מאמר אחד "דמות כסא של שלמה המלך" מהמדרש הזה. גם עזריה מן האדומים בספרו מאור עינים מזכירו (פנ"ז). השתמשו בו בלי להזכירו בשם: הפייטן אלעזר הקליר בקרובץ לפורים, ור' טוביה ב"ר אליעזר בלקח טוב על אסתר.

השם אבא גוריון נזכר במשנה (קדושין פ"ד ל"ד) ובמס' סופרים (פט"ו י') ובירושלמי (קדושין פ"ד י"א) אבא אוריין איש צדיין, וחילוף אות ג' באות א' הוא לפי מבטא של אנשי ירושלים, וכן הוא בפתיחתא דאסתר רבה ט'.

במהדורות הנדפסות (עליהן להלן) מחולק המדרש ל-7 'פרשות'. למעשה, חלוקה (מאוחרת) זו מתאימה לחלוקת הפרקים המקראית המקובלת, כאשר על פרקים ח-י של המגילה אין מדרש.
הקובץ תחילתו בשתי 'פתיחתאות' לפסוק הראשון של המגילה, הדורשות את מילות הפתיחה 'ויהי בימי אחשורוש' כ'ווי (=לשון בכי) היה בימי אחשורוש'.

בהמשך נדרשים פסוקי המגילה. הקובץ אינו עשוי מ'עור אחד': מקצת הפסוקים נדרשים בקיצור, בעוד שחלקים אחרים מהווים הרחבות אגדיות למגילה (כך סיפור הולכת מרדכי על הסוס, המורחב בסוף המדרש), או אף הרחבות אגדיות לדרשות גרעיניות קדומות (כמו הרחבת הדרשה הגרעינית המזהה את כסא אחשוורוש עם כסאו של המלך שלמה).

המדרש היה נפוץ מאוד בימי הביניים, אך לא ראה אור בדפוס עד המאה ה-19. נדפס לראשונה על ידי אהרון (אדולף) ילינק בלייפציג תרי"ג (1853) בראש הקובץ "בית המדרש", על פי כתב יד שהיה (ועודנו) בספרייה בהמבורג. כתב יד זה לקוי מאד, וגם ההעתקה שעמדה בפני ילינק לא הייתה מושלמת. מהדורה משוכללת יותר יצאה לאור על ידי שלמה בובר, וילנה תרמ"ז (1887), בראש הקובץ 'ספרי דאגדתא על מגילת אסתר'. במהדורה זו נדפס המדרש על פי כתב יד השוכן בספריית הקזנטנזה ברומא ובציון שינויים מעוד 5 כתבי יד.

גם מהדורה זו אינה מושלמת ובשנים אלו עובדים חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן, בריכוזו של פרופ' יוסף תבורי, על ההדרת מדרשי המגילה בכלל, ובכללם מדרש אבא גוריון. מדרש אבא גוריון עתיד להופיע במהדורה ביקרתית על פי 12 כתבי יד ועוד קטעים, מובאות הנמצאות בילקוט שמעוני ומקורות נוספים. בראשית 2006 מתכננים החוקרים הנ"ל להעלות לרשת מהדורה סינופטית של כל כתבי היד של המדרש.

נכון להיום ברור שהמדרש זכה לכמה עיבודים, החשוב שבהם הוא העיבוד המתועד בכתבי היד המסומנים א ו-פ, שבובר מציין למקצת גרסאותיהם בהערות למהדורתו, ובכתב יד נוסף שלא נעשה בו שימוש במהדורת בובר. מהדורה זו היא עיבוד אשכנזי, כנראה מן המאה ה-11 או ה-12. עיבוד זה הוסיף למדרש כמה דרשות אך עיקר חשיבותו היא בתיקונים מסברה שנוספו בו. דיון מלא בתיקונים אלו, כמו בעוד אספקטים הנוגעים למסורת הנוסח של המדרש, נמצאים בעבודת תיזה של בנימין אלבוים שנתקבלה באוניברסיטת בר-אילן בשנת תשס"ו. שאלות מחקריות חשובות הנוגעות לשאלת היחס (המורכב) של מדרש זה לשאר המדרשים למגילה, ובפרט לקובץ הגדול והנפוץ "מדרש אסתר רבה", נידונו בעבודת דוקטורט שהגיש בסוף 2005 ארנון עצמון מאוניברסיטת בר-אילן.

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
מדרש רבה למגילת אסתר / יהודה איזנברג
מדרש מגילת אסתר / י. ד. אייזנשטיין


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן