לדף ראשי




אבודרהם דוד - חי בעיר אישביליא (Seville) והיה תלמיד ר' יעקב בן הרא"ש בעל הטורים, לפי דברי ספר יוחסין, וראש העדה בטולדו.

כתב את ספרו אבודרהם בשנת 1340, בשם "חבור פירוש הברכות והתפילות". הספר נודע בשם "אבודרהם".

הספר נתקבל בתפוצות ישראל לפוסק מומחה ובר סמכא בענייני התפילות, ונעלה הוא בערכו הספרותי מכל הספרים שנתחברו במקצוע הזה. המחבר אסף את כל המנהגים לסדר התפילות של כל השנה ופרש אותם על פי המקורות הראשונים בשני התלמודים. הוא מביא הלכות מהגאונים והפוסקים הקדמונים וחכמי דורו, כמו הרא"ש ובני הרא"ש יעקב ויחיאל, ר' אלעזר מגרמייזא (הרוקח), ר' אשר מלוניל, ר' יוסף הלוי בן מיגש, ר' אברהם בר' יצחק אב-בית-דין, ובפרט אבן הירחי (המנהיג).

המחבר נותן טעם למה קורא הש"ץ ברכות ק"ש בקול רם, וק"ש בלחש: הברכות כדי להוציא את מי שאינו יודע לברך, אבל מק"ש אינו יכול לפוטרו, משום שנאמר "ודברת בם". ועוד כי אין בור בעולם שאינו יודע לומר פסוק "שמע ישראל", ובכך יוצא ידי חובתו (שם ל"א.).

מביא רק את המנהגים בספרד ופרובנס (צרפת). כנראה היה המנהג בספרד לברך את המלך בכל יום אחר התפילה, ומביא בתפלת חול: "ונהגו העם לברך את המלך ולהתפלל לה' שיעזרו ויאמצהו על אויביו וכו'" (שם נ':). כמו כן מזכיר את מנהג הכפרות, ואת תשובות הגאונים בדבר הזה (שם ק"ג.).

הקדמת הספר מחולקת לשלושה שערים:
א) לבאר מצוות ק"ש ערבית ושחרית וזמניהם,
ב) לבאר תיקון התפילות וענייניהם,
ג) לבאר ברכת המצוות ומשפטיהם.
הלכות ברכות שבסוף הספר כוללים ט' שערים.

הספר כולל מאמרים שונים. בהם: פירוש לי"ג מדות של רבי ישמעאל (שם כ"ב:). הקדיש (כ"ו:) פרשת שמע שיש בה רמז לעשרת הדברות בשם הרמב"ם (שם ל"ב:), שמונה עשרה (ל"ה:-מ"ב:), עשר תקנות של עזרא (מ"ט.), פרק במה מדליקין (נ"ו:), עניין שלוש סעודות (ס"ו:), אליהו הנביא שאומרים אחר הבדלה (ס"ח.), סדר ההגדה ופרושה (ע"ח: - פ"ז.). ברכות פדיון בכור ופדיון הכרם (קמ"א.), ברכת מזון לאבל (קמ"ה.). סדר הפרשיות והפטרות (קי"ח.), סדר העיבור (קי"ב.) והתקופות (קכ"א:), לוחות המולדות ממחזור רס"ט עד מחזור רכ"ג (שנים 1332-1617).

הספר אבודרהם נדפס ראשונה בעיר ליסבונה (אשבינה) בבית ר' אליעזר ונשלם בחדש טבת ר"ן (1490).



הערות לערך:
שם המעיר: אברהם פינקלשטיין
הערה: שם המשפחה ''אבודרהם'' שמשמעו אבי הדרהם היינו מטבע בשם דרהם כנראה שהיו משפחה שעסקו בחלפנות כספים לכן נקראו בשם הנ''ל .

שם המעיר: דוד אבודרהם
הערה: לא עסקו בחלפנות אלה הטביעו את המטבע למלך ספרד, הדרהם בזמנו היה מטבע בינלאומי שסחרו בו גם במזרח,
באיזור עירק, תורכיה, מרוקו, וכ'ו

שם המעיר:
הערה: שם המשפחה אבודרהם נאמר לאחר מעשה שהיה: רבי דוד היה סוחר,ותמיד דאג שכל אחד יקבל במדוייק את הכסף שמגיע לו,וכשהיה קונה סחורה תמיד הוסיף דרהם אחד נוסף על מה שדרשו ממנו לשלם שמא יהיה טעות ויהיה בו עוון גזל. וכך היה דואג לכל אחד ואחד כמו אבא,יום אחד הגיע אליו גוי אחד לקנות ממנו סחורה לאחר שקנה את הסחורה המשיך הגוי לדרכו לכפר או עיר אחרת. בהמשך היום בדק רבי דוד וראה שהחזיר לאותו גוי פחות דרהם אחד ממה שהיה צריך להחזיר לו. מיד סגר את הבסטה שלו עלה על סוסו וחיפש את אותו גוי,זמן מה עבר עד שמצאו,והוסיף לו את הדרהם הנוסף, התפלא הגוי על היושר ואמר לא סתם בחר בכם בורא עולם להיות עמו הנבחר, לימים אותו גוי התגייר ונהיה לרב גדול בישראל. לאחר שראו ושמעו רבים על המעשה ועל איך שהוא דואג שכל אחד יקבל את כספו כמו אבא. משם בא אבו-דרהם, אבי-הכסף הרד"א זכותו תגן עלינו אמן


שם המעיר: דויד אבודרהם
הערה: בשושלת הדורות החל מסבו של הפרשן רבי דוד אבודרהם שאף הוא נקרא בשם דוד אבודרהם ועד ימינו אלה שמרו באדיקות רבה על המסורת לקרוא לנכד על שם הסב כאשר שלושה שמות עיקריים משמשים ונשמרים לאורך השתלשלות הדורות הראשון והעובר מסב לנכד עד היום הזה הוא כמובן שמו של אבי השושלת-דוד אבודרהם,שם בנו-רבי יוסף אבודרהם וכמובן הנכד-הפרשן-רבי דוד אבודרהם(הרד"א)וכך עד קרוב לדורנו להלן סקירה קצרה שאני מצטט מתוך תכריך כתבי הרד"א זצוק"ל,(נלב"ע ביום ב' בסיון תשכ"ה)"למור זקני חסידא ופרישא מגזע אראלים ותרשישים עטרו"ת המקובל האלוקי רבינו דוד אבודרהם זיע"א...בן לאותו דיין מצוין שר ושופט ...רבינו יעקב אבודרהם זיע"א,בן רבי דוד אבודרהם הגדול זיע"א,בן רבי יוסף הגדול זיע"א,ומשם למעלה בקודש זרע קודש עד לחד מקמאי רב רבנן ומגדולי רבותינו הראשונים האבודרהם זיע"א"
מקור ההערה: ידע אישי ומסורת משפחתית.

שם המעיר: דויד אבודרהם
הערה: בהמשך להערה הקודמת כשאני חושב על המקור לשלושת השמות הנפוצים בשושלת הרי שאפשר לשער שהשם השלישי-יעקב-המופיע אף הוא לאורך השושלת ולפחות בדורות האחרונים הוא על שם רבו של האבודרהם זיע"א,רבנו יעקב בן הרא"ש זיע"א.

שם המעיר: יצחק אבודרהם
הערה: חשוב לזכור שיש גם את רבי מנחם אבודרהם ורבי יצחק אבודרהם שאף הם צאצאיו של רבי דויד אבודרהם
מקור ההערה: ידע אישי מבית אבא

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן