לדף
ראשי
אבנט
חגורה שלבשו הכהנים על הכתונת, בעבודתם בבית ה'. אבנט - אזור וחגורה על הכתונת שלבשו הכהנים בעבודתם בבית ה'. גם השרים נשאו אבנט לאות כבוד וגדולה, והנביא שחזה עתידות כי אליקים בן חלקיהו יקח ממשלת שבנא הסוכן אמר לו: "והלבשתיו כתנתך ואבנטך אחזקנו וממשלתך אתן בידו" (ישעיה כ"ב כ"א). גיזניוס אומר כי המילה אבנט קשורה לשם אפונדא בתלמוד בחילוף אות בי"ת עם פ"א ואות טי"ת עם דלי"ת. חוקרי הלשון ישערו כי משם אבנט יצא השם band בלשונות אחרות. לדברי ר' לוי היה אורך אבנט הכהן ל"ב אמה והיה מעקמו לכאן ולכאן (ירושלמי יומא פ"ז ח') ורוחבו כמו שלוש אצבעות, מקיפו ומחזירו, כרך על גבי כרך (רמב"ם כלי המקדש פ"ח י"ט). חילוקי דעות אם אבנטו של כהן גדול היה דומה באריגתו לאבנטו של כוהן הדיוט או שונה ממנו. מן הכתובים נראה שהיה שונה ברקמתו: בבגדי אהרן כתוב: "ואבנט תעשה מעשה רוקם" (שמות כ"ח ל"ט)ובבגדי בני אהרן כתוב: "ועשית להם אבנטים" (שם פסוק מ'),ופרשו בשם ר' נחמיה: "רוקם" מעשה מחט ופרצוף רקום מצד אחד (יומא ע"ב: רמב"ם שם הל' א', ב', ט"ו). בעשיית האבנט היו ארבעה מיני חוטים: שש, תכלת, ארגמן ותולעת שני, כל מין היה כפול ששה, נמצא שהיה ארוג ב- 24 חוטים (יומא שם). רלב"ג בפרשת תצוה אומר כי אבנט של כוהן הדיוט היה ממין אחד של צמר, ואילו תוס' שבת כ"א, ד"ה "שמחת", מוכיח שאבנט של כוהן הדיוט היו בו 3 מיני צמר והיה הפשתן בטל בארבעה בשאר המינים. רבין אמר: אבנטו של כ"ג ביוה"כ של בוץ, ובשאר ימות השנה של כלאים (מד' מינים ובתוכם שש שהוא פשתן). יש מחלוקת באבנטו של כוהן הדיוט: רבי אומר שהיה של כלאים; ור' אלעזר בר שמעון אומר של בוץ (יומא י"ב:). רמב"ם פוסק כרבי: בגדי כהונה מותר ליהנות מהם גם שלא בשעת עבודה חוץ מן האבנט מפני שהוא שעטנז שאסור לכהן הדיוט ללבשו שלא בשעת עבודה (רמב"ם שם). וראב"ד אומר שהיה מותר ללובשו במקדש כל היום גם שלא בשעת עבודה. לדברי ר' ענני בר ששן בגדי כהונה היו מכפרים כמו הקרבנות, ואבנט מכפר על הרהור הלב (ערכין ט"ז.). ר' סימון אומר אבנט היה מכפר על הגנבים (גונבי דעת הבריות), ואית דבעי מימר על העוקמנים (שמעקמין דברים בפיהם ולבם בל עמם. פירוש קרבן העדה, ירושלמי יומא פ"ז ח'), שגם האבנט היה מסבבין ומעקמין אותו מכאן ומכאן (פירוש פני משה, שם). החוגר אבנט חדש מברך "ברוך אוזר ישראל בגבורה". ונתקנה הברכה הזאת בשחרית כשאוזר חגורתו. ע"ע בגדי כהונה; חגורה. מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל
יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|