לדף
ראשי
אברהם בן הגאון אליהו מוילנה
תלמודי ודורש רשימות מדרשים; וילנה, בערך 1750 - 1808. הצטיין בכשרונותיו בספרות הרבנים ולמד גם רפואה. בהשתדלותו ויגיעתו הובאו לדפוס כמה מספרי אביו הגר"א בהוספות דברים משלו. בימיו האחרונים היה פרנס הקהילה בוילנה וגבאי בבית בקור חולים. אברהם בן הגאון אליהו מוילנה - תלמודי ומהדיר מדרשים; נולד בוילנה בערך בשנת 1750 ונפטר שם כ"ח כסלו תקס"ט (14 דצמבר 1808). הצטיין בכשרונותיו בספרות הרבנים ולמד גם כן חכמת הרפואה. הביא לדפוס כמה מספרי אביו הגר"א בתוספת דברים משלו. בימיו האחרונים היה פרנס הקהילה בוילנה וגבאי בבית בקור חולים. ספריו: גבולות ארץ, מהאומות ולשונותם ומקומות מושבותם וכו' ומהיהודים הנדחים בכל קצוי ארץ (ברלין 1801 עי' קריה נאמנה עמ' 208). מיני תרגימא, על המלות הקשות בתלמוד ומדרשים; מדות ומשקלות בעבר ובהווה. חדושים והגהות על ש"ס בבלי ירושלמי ועל ש"ע, בכ"י. באור על הקדמות התקונים בתקוני זהר (וילנה 1867). באר אברהם, באור על תהילים עד מזמור ק' (ווארשא 1887) מספרי הגר"א הוציא לאור: באור על לקוטי ובאורי הגר"א בנסתרות. הקדמה לפירוש אדרת אליהו על התורה (דובראוונא 1804). הקדמה לבאורי הגר"א על מגיני ארץ (שקלאוו 1808). סערת אליהו (ירושלם 1889). תרגום אברהם (ירושלם 1896). עבודתו החשובה היא בספרות המדרשים: כתב הקדמה למדרש אגדת בראשית שהוציא לאור (וילנה 1802), בה חקר על מדרשים נדירים, לברר קורותם ומחברם. בהקדמות דפוס וילנה יאמר המחבר: "במקור אחר הארכתי במסלותיהם ומסלוליהם (של המדרשים) וכו' ואם תרצה לידע שמות המדרשים כולם ובאיזה ספרים הובאו קצת מאמרים מהם, לשכנו תדרשנו במקום שהארכתי, אולי יהיה ה' עמי להדפיס פסיקתא רבתי לא אכחיד תחת לשוני להודיע שמותיהם ומי חבר אותם". בזה רמז לספרו "רב פעלים" שהיה כעין הקדמה לספר הפסיקתא שהיה בדעתו להוציא לאור. הספר "רב פעלים" יצא לאור ע"י שמעון משה חאנעס מוילנה (ווארשא 1894) עם הערות והארות ונוספות, ועוד הערות "יריעות שלמה" מאת שלמה בובר (ווארשא 1896). ב"רב פעלים" נקבצו לערך 130 שמות מדרשים בסדר א"ב. ספר זה תועלתו רבה לחוקרים בספרות המדרשים. בדברו אודות הזוהר אמר: "ורבו הדעות מי חברו, ועי' בספר מצרף לחכמה כי קשה עלי להעתיקם. אמנם דעה הישרה היא דעת התוה"ק שזה יצא מפי רשב"י וחבורתו וכו', ויש בו הוספות כמו שהוסיפו במשנה משמת רבי וכו', ואדוננו אבי הגאון זצלה"ה (הגר"א) חיבר כמו שלושים חבורים גדולים על כל חלקי הזוהר, ואמר בפה מלא שלא יבוש לאומרם בפני רשב"י ז"ל". מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל הערות לערך: שם המעיר: HAGRA.CENTER הערה: רבי אברהם כתב עוד חיבורים על שיר השירים ומגילת אסתר נדפס בוארשא, כמו כן כתב הספד גדול על אביו אשר לימים התפרסם בספר סערת אליהו. העערותיו ל תלמוד בבלי נכתבו בשולי גליון ש"ס אמשטרדם שלו חלקים ממנו נתפרסמו ביירחון ישורון ובס' מגנזי הגר"א ובית מדרשו שם המעיר: הערה: יש כאן בלבול בערך זה: א. מספרי הגר"א מציון ספר תרגום אברהם, ראשית, ספר זה הוא ליקוט מתוך ספרו של רבי אברהם שנעשה על ידו נכדו רבי אליעזר בן רבי יעקב משה ראה מהקדמת המו"ל בנו ר' אליהו לנדא, ב, הספרים שערך והו"ל מספרי אביו יתכן ונטל חלק בשנות אליהו כפי ההקדמה המובאת בחלק מן הטופסים של שדנות אליהו הראשון לבוב, ונדפס שוב ברוב מהדורות המשניות הכוללות שנות אליהו. כמו כן קיים הקדמה לביאור הגר"א על ספר יצירה מן בני המחבר לא ידוע בבירור מי הכותבים. כן נמצא הקדמה ענפה על ספר תמים יחדיו ובתוך הספר הרבה הערות של רבי אברהם ראה ל כך בחו' ישורון. יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|