לדף ראשי




חיים יוסף דוד אזולאי - חיד"א - נולד בירושלים בשנת תפ"ז (1727), ונפטר בליוורנו י"א אדר תקס"ו (1 במרץ 1806). אביו ר' יצחק זרחיה מת בירושלים כ"ג טבת תקכ"ה (1763). אביו זקנו הוא ר' אברהם, מחבר הספר "חסד לאברהם" שגר בחברון. חיד"א הוא דור ששי לאברהם אזולאי מחכמי קשטיליא ומגורשי ספרד. רבו המובהק היה ר' יונה נבון. הוא למד גם בישיבת ר' חיים ן' עטר בשנת 1743, ושימש את ר' יצחק הכהן רפאפורט בעל ספר "בתי כהונה".

בשנת 1755 נתמנה חיד"א לשד"ר בערי אירופה. נסע לאיטליה צרפת אשכנז והולנד, חזר לא"י וישב בחברון. בשנת 1770 יצא בשליחות לטורקיה לעזרת עניי חברון. נסע דרך יון ועבר בסלוניקי, איזמיר, קושטא ותוניס, ומשם עבר לאיטליה, היה בליוורנו ומנטובה. משם עבר נסע לצרפת אשכנז הולנד ואנגליה. בשנת 1781 יצא בשלישית כשליח וקבע דירתו בליוורנו, ומשם השגיח על עסקי שולחיו כל הימים. לעת זקנתו שלח את בנו אברהם בשליחות לפולין.

חיד"א חקר את ספרות ישראל בדפוסים ובכ"י וסיכם את ממצאיו בספר. היו לו קשרים עם גדולי הרבנים במקומות בהם עבר. בבפריז פגש את ישראל ברנרד די ואלאברגוה, סופר ומתרגם בספריה המלכותית, שוהראה לו כל ספרי ישראל וכתבי היד הטמונים שם. בעיר ליוורנו ישב כעשרים וחמש שנה, והתעכב בחצר פירירא די ליאון. שם הוציא לאור את ספריו הרבים.

במותו הספידו עליו הרב מלאך והשד"ר חיים אבולעפיא. גם בערים אחרות הספידוהו, וביהם הרב יוסף דוד זינצהיימר משטרסבורג שהיה מיודעיו ומכיריו.

חיד"א היה סופר מהיר, וכתב יותר מחמשים ספרים. (הרשימה מצויה בהקדמת בן-יעקב ל"שם הגדולים", וב"אור החיים").

הספר "העלם דבר" כתב בבחרותו, ועסק בו בכמה השמטות והשגות על גדולי ישראל שנעלם מהם ידיעת סדר הזמנים ותולדות החכמים, ולכן הקשו על הרב מדברי תלמידו ומסברת אחרון על קדמון. מחברת זו הייתה בסיס לחבורו "שם הגדולים", שהוא אבן הפינה לתולדות גדולי ישראל.

הספר כולל שני חלקים [מערכות]:
א) מערכת גדולים, סדר יוחסין למשפחות וספרים ומחברים בסדר א"ב.
ב) מערכת ספרים, ספרי המחברים שנזכרו בחלק א', בסדר א"ב.

רשימת המחברים כוללת יותר מ- 1300 שמות, ורשימת הספרים יותר מ- 2200. לתולדות הוסיף אגדות-עם שאין לסמוך עליהם. יצחק אייזיק בן-יעקב ערך מחדש את "שם הגדולים" (וילנה 1852).

טקסט מלא של הספר שם הגדולים

תולדות חייו של החיד"א כפי שהופיעו בספר שם הגדולים

על אף ששנים רבות עשה בנדודיו הוא כתב קרוב למאה חיבורים, שרבים מהם נדפסו בליוורנו בעת היותו שם.

בעת נדודיו בקהילות, נהג לתור אחרי ספרים נדירים וכתבי יד. קורא בהם ורושם בפנקסיו תיאור הספר או כתב היד ומעתיק חידושים שמצא בהם. רשימותיו אלו על ספרים ורשמים הכניס בספריו הרבים. במיוחד בספרו "שם הגדולים" ספר ביבליוגרפי שבו תיאור קצר של 1300 חכמים מימי הגאונים עד לימיו, ושל 2200 ספרים וכתבי יד. מהם ספרים וכתבי יד שאינם ידועים לנו היום אלא מחיבורו של החיד"א.

החיד"א חיבר ספרים בכל התחומים של הספרות התלמודית: שו"ת, הלכה, דינים, חידושים, פרשנות ופרשנות המקרא, כללי הש"ס, דרשות, אגדה וקבלה.

החיד"א היה מקובל ועסק גם בקבלה מעשית. תשובותיו שהשיב במהלך חייו במקומות שונים נתקבצו בספריו "חיים שאל" ו"יוסף אומץ".

ספרי החידושים שלו על השו"ע ידועים מאד והם: "ברכי יוסף" ו"שיירי ברכה". בפירושיו למקרא שכתב על דרך הדרש והקבלה הוא מעתיק מפירושים קדמונים שמצא בכתבי יד וספרים נדירים.

ספר חשוב שכתב החיד"א ואינו מתחום הספרות התלמודית, הוא ספרו "מעגל טוב" שהוא מעין יומן מסעותיו, דרכו ניתן להכיר אורח חיים ומנהגים בקהילות ישראל במאה ה-18 .





הערות לערך:
שם המעיר: אביעד מרקוביץ
הערה: החיד"א למד גם אצל הרש"ש בירושלים , והתייחס אליו בכבוד רב.
מקור ההערה: ידע אישי

שם המעיר: עודד
הערה: החיד"א נולד בשנת תפ"ד (1724) או לכל המאוחר מעט מאוד אחריה. בחיבורו "מעגל טוב" הוא מעיד כי בשנת תצ"ח הוא היה "אור לארבעה עשר שנה". מעגל טוב השלם, הוצאת מקיצי נרדמים, ירושלים תרצ"ד, עמ' 57.
מקור ההערה: מחקר

שם המעיר: נפתלי נופי דדוש
הערה: החידא קבור בירושלים שם נולד, למרות שנפטר באיטליה. עצמותיו הועלו ע"י הרב הראשי לישראל יצחק ניסים בשנת תש"ך.
עיין שבחי החידא, בית הכנסת ישורון, הצופה כ באייר תש"ך.


שם המעיר: יאיר
הערה: בערך מצויין שהחיד"א כתב מעל 50 ספרים, אך המספר גדול בהרבה. ידועים לנו 122 ספרים שכתב

שם המעיר: תיקון טעות
הערה: מי שהעלה את עצמותיו זה לא ר יצחק נסים אל ר מרדכי אליהו
זמן קצר לפני שהתמנה לרב ראשי

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן