חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

אזכרי אלעזר

איש הלכה ומשורר במאה השש עשרה. מחבר ספר חרדים. תלמיד ר' יוסף סאגיש שהיה מתלמידי ר' יוסף קארו וחי בצפת.

רבי אלעזר בן משה אזכרי - רב משורר ומחבר. חי במאה השש עשרה. היה תלמיד ר' יוסף סאגיש שהיה חברו של ר' יוסף קארו וחבר בבית דינו, וחי בצפת. אזכרי יסד החברה "סכת שלום" ובשבילה כתב בשנת 1588 את ספרו "חרדים".

ספר חרדים עוסק ביסודות האמונה, והוא כולל
תוכחת מוסר ויראת ה', מגדיר את שורשי המצוות וענפיהן ובפרט מאריך במצוות הנוהגות בארץ.

הספר מחלק את המצוות לפי אברי אדם: מצוות התלויות בלב, בעינים, באוזן, בפה, בקנה בושט, בחוטם, בידים, ברגלים ובכל הגוף. בשער התשובה הוא מתנגד לדעות אלה שתקנו צומות וסגופים לתשובה.

אזכרי עסק בקבלה והיה לו קשר עם ר' יצחק לוריא שקרא לו "בעל מקובלנו ששורה עליו רוה"ק" אבל הוא עצמו לא כתב בתחום זה.
פירושו על ירושלמי ברכות יצא לאור בזיטאמיר 1866 ופיוטרקוב 1900.
חיבר שירים, המובאים בהמשך.

ידיד נפש
יְדִיד נֶפֶשׁ אָב הָרַחֲמָן מְשֹׁךְ עַבְדָּךְ אֶל רְצוֹנָךְ
יָרוּץ עַבְדָּךְ כְּמוֹ אַיָּל יִשְׁתַּחֲוֶה מוּל הֲדָרָךְ
כִּי יֶעֱרַב לוֹ יְדִידוּתָךְ מִנֹּפֶת צוּף וְכָל טַעַם

הָדוּר נָאֶה זִיו הָעוֹלָם נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתָךְ
אָנָּא אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ בְּהַרְאוֹת לָהּ נֹעַם זִיוָךְ
אָז תִּתְחַזֵּק וְתִתְרַפֵּא וְהָיְתָה לָךְ שִׁפְחַת עוֹלָם

וָתִיק יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ וְחוּסָה נָא עַל בֶּן אוֹהֲבָךְ
כִּי זֶה כַמֶּה נִכְסֹף נִכְסַף לִרְאוֹת בְּתִפְאֶרֶת עֻזָּךְ
אָנָּא אֵלִי מַחְמַד לִבִּי חוּשָׁה נָּא וְאַל תִּתְעַלָּם

הִגָּלֶה נָא וּפְרֹשׂ חָבִיב עָלַי אֶת סֻכַּת שְׁלוֹמָךְ
תָּאִיר אֶרֶץ מִכְּבוֹדָךְ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָךְ
מַהֵר אָהוּב כִּי בָא מוֹעֵד וְחָנֵּנִי כִּימֵי עוֹלָם

באחד משיריו של רבי אלעזר אזכרי מופיע הפסוק הבא: "בתוך לבי משכן אבנה לזיוו, קרבן תקריב לו נפשי היחידה".
בעקבות פסוק זה כתב הרב יצחק הוטנר את השיר "בלבבי משכן אבנה", וחיבר לו את המנגינה הידועה.
בלבבי
בלבבי משכן אבנה להדר כבודו,
ובמשכן מזבח אקים לקרני הודו,
ולנר תמיד אקח לי את אש העקידה,
ולקרבן אקריב לו את נפשי היחידה.


עוד חיבר אזכרי פירושים למסכת נדרים ומסכת גיטין מן התלמוד הבבלי, פירושים למסכת ברכות ומסכת ביצה מן התלמוד הירושלמי, ומעין יומן אישי מיסטי בשם "מילי דשמיא" על מוסר ועבודת ה'.
מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):

קיצור ספר חרדים
שלשה פרקים מתוך ספר חרדים

מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל


הערות לערך:
שם המעיר: יוסי שא-נס
הערה: אני בן למשפחת רבני סאגיס מצפת וכתבתי עליהם ספר.
ר' יוסף סאגיס היה חברו של ר' יוסף קארו ולא תלמידו.
הוא הוסמך ביחד אתו ועם המבי"ט והרמ"ק ע"י רבם ר' יעקב בירב ב- 1538.
ר' יוסף קארו אף מכנהו מורי ( בשולחן ערוך, אבן העזר, הלכות אישות, בסימן ע"ר - "כבר פסק מורי"...) ושניהם היו תלמידיו של ר' יוסף טאייטאצ'ק שהיה מגדולי הרבנים מלפני הגרוש.
הוא חתום עם ר' יוסף קארו על פסקי דין רבים.
בנו ר' שלמה היה אף הוא ראש ישיבה בצפת ורבו של מהרי"ט שעם פטירת אביו הוא חינכו ולימדו.
מקור ההערה: ספרי שו"ת רבים וספרי חוקרים רבים.


שם המעיר: דב פרידנשטיין
הערה: מצאתי נוסח שונה שבא לידי ביטוי בשינויים הבאים:

בבית ב "והיתה לה שמחת עולם"
בבבית ג "כי זה כמה נכסוף נכספתי לראות בתפארת עזך. אלה חמדה לבי וחוסה ..."
בבית ד " חביבי" "וחננו"

מבוסס על סידור תהלת ה'. איזה מהנוסחים נכון?

תשובת העורך: הנוסח שבסידור רינת ישראל כנראה הנוסח הנכון. שלמה טל פרסם שהיה לפניו כתב יד של רבי אלעזר אזכרי ובו השיר, והוא פרסם את נוסח כתב היד הזה.
------




שם המעיר: ישראל קרמר
הערה: המילים "אלה חמדה לבי" זוהי שגיאה חמורה כי לב הוא לשון זכר ו"חמדה" היא פועל בלשון נקבה, והפייטן שחיבר זאת בוודאי ידע עברית לשון הקודש יותר מזה.
השגיאה הלשונית הצורמת הזו מוכיחה שנוסח המקובל אינו הנכון אלא זה שבסידור "רינת ישראל" שמופיע גם בסידור שבהוצאת "קורן".
מקור ההערה: ידע אישי


שם המעיר: יצחק ריידלר
הערה: המנגינה הידוע בציבור, הוא מהרב שמואל ברזיל. המנגינה של רב הוטנר לא ידוע כ"כ לציבור הרחב (לי הוא ידוע).

המילים של השיר הם:
ובמשכן מזבח "אשים"
ולא - אקים.

עוד מקור אפשרי להשראה של רב הוטנר לשיר זה, הוא אולי מהמלבי"ם, שמות כ"ה, ח', ע"ש.
מקור ההערה: ידע אישי


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן