חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

בן מאיר

ראש ישיבת ארץ ישראל במחצית הראשונה למאה העשירית. ייחוסו למשפחת הנשיאים לבית רבן גמליאל והלל הזקן.

בן מאיר גרם למחלוקת קשה בדבר עיבור השנים. הוא שינה את הדחיה של "מולד זקן" והוסיף לה כשלושים וחמש דקות. ראש הגולה בן זכאי ורב סעדיה ניסו להניעו, אך הוא עמד על שלו וכתב מכתבים לגולה נגד רב סעדיה. רב סעדיה כתב לכל תפוצות הגולה שלא יקבלו את שיטתו של בן מאיר, ולמרות זאת חגגו ישראל את ראש השנה בשני תאריכים שונים, למשוש ליבם של הקראים.

התוכן:
המחלוקת בדבר העבור
הפולמוס
התנגדות הרס"ג

בן מאיר - ראש ישיבת ארץ ישראל במחצית הראשונה למאה העשירית. התייחס לנשיאים לבית רבן גמליאל והלל הזקן. שמו הפרטי אינו ידוע בבירור, אך יש רמזים שהיה שמו אהרן (בארנשטיין, מחלוקת רס"ג ובן מאיר, עמ' 58 הערה 2). שם העיר בה הייתה ישיבתו אינו ידוע, אך לא הייתה ירושלים. יש משערים שהייתה ישיבתו בטבריה (עי' שם עמ' 60 הערה 3 ועמ' 163).

בן מאיר הלך לבגדאד לבקש עזרה נגד הקראים שבארץ ישראל שהציקו לו מאוד, והוא בא לבבל כאשר פרצה שם מחלוקת בין חכמי ישיבת פומבדיתא אשר בחרו להם לגאון את רב מבשר בר רב קיומי תחת רב יהודאי גאון (זקנו של רב שרירא) שמת באדר ד"א תרע"ז (917) ובין ראש הגולה דוד בן זכאי, שמינה לגאון את רב כוהן צדק בר רב יוסף.
בן מאיר השיג חבר להולכים אחרי רב מבשר, כרת אתם ברית אהבה וידידות, ותמך בהם נגד הקושרים עליהם. בשובו לארץ ישראל ציווה בכל עיר ועיר לחזנים לקרוא הפתיחים (החרמות) שלהם נגד בעלי מחלוקתם: ראש הגולה בן זכאי והגאון רב כוהן צדק.

המחלוקת בדבר העבור
בשנת ד' תרפ"ב (922) פרצה מחלוקת שהסעירה את כל עם ישראל. כדי להבין את המחלוקת נשים לב תחילה לסדר קביעות השנים ד' אלפים תרפ"ב-תרפ"ד:

השנה המולד פרטים
ד' תרפ"ב411932 מעוברת, 8 למחזור
ד' תרפ"ג39441 פשוטה, 9 למחזור
ד' תרפ"ד718237 פשוטה, 10 למחזור

אנו יודעים, כי שתי דחיות קשורות זו בזו: ג"ט ר"ד נדחה בגלל העובדה שמולד השנה שאחריה יהיה "מולד זקן", וראש השנה יידחה.

וזה יהיה סדר קביעת השנים:

שנת תרפ"ב: ראש השנה ביום ה'.
שנת תרפ"ג: ראש השנה ביום ה' (ג"ט ר"ד!);
שנת תרפ"ד: ראש השנה ביום ב' ("מולד זקן").

כנגד הוראה זו טען בן מאיר, כי מסורת בידו מאבותיו, ש"מולד זקן" אינו מתחיל בדיוק בשעה 18, אלא בשעה 18 ועוד תרמ"ב (642) חלקים, שהם כ- 35 דקות אחרי חצות היום (וכן בשאר הדחיות, יש הוסיף להן תרמ"ב חלקים). כיוון שכך, לא היה מולד תרפ"ד "מולד זקן", ואפשר היה לקבוע את ראש השנה ביום שבת, וממילא גם לא היה צריך לדחות את ראש השנה של שנת תרפ"ג בגלל ג"ט ר"ד, וגם את ראש השנה תרפ"ג קבע בן מאיר ביום המולד, הוא יום שלישי.

וכך נוצרו שני לוחות:

השנה המולד שיטת בן מאיר שיטת רבי סעדיה גאון
תרפ"ב932/11/4 ראש השנה ביום ה'
(לא אד"ו),
השנה חסרה,
פסח ביום א'.
ראש השנה ביום ה',
השנה שלמה,
פסח ביום ג'.
תרפ"ג441/9/3 ראש השנה ביום ג',
השנה כסדרה,
פסח ביום ה'.
ראש השנה ביום ה',
השנה כסדרה,
פסח בשבת.
תרפ"ד237/18/7 ראש השנה בשבת,
השנה שלמה,
פסח ביום ג'.
ראש השנה ביום ב',
השנה חסרה,
פסח ביום ג'.

בן מאיר עצמו לא ידע להסביר את התוספת שהוסיף ל"מולד זקן", וטען שמסורת בידו כי יש להוסיף ל"מולד זקן" 642 חלקים. המחלוקת נמשכה עד סוף שנת תרפ"ד. לאחר שנה זו חזרו שני החשבונות והתלכדו, ושוב לא היה הבדל ביניהם. עם זאת, המחלוקת העקרונית נסתיימה בניצחונו של רב סעדיה גאון, שהצליח להביא את כל ישראל לקבל את חשבון העיבור המסור בידנו.

הפולמוס
בהגיע השמועה לבגדאד כי הכריז בן מאיר, הוא ובניו ותלמידיו, את המועדים אשר לא כדת, התעורר ראש הגולה בן זכאי וראשי הישיבות אשר בבבל ובראשם רב סעדיה אלפיומי, שהיה מוכתר אז כבר בתואר אלוף, וערכו אגרות לבן מאיר להחזירו מדעתו ולהוכיח לו את טעותו. בן מאיר לא שמע להם, ובאגרות אשר שלח לאוהביו בבבל מבאר בן מאיר בפרוטרוט את עניין הוספות תרמ"ב חלקים, המקובל בידו מאבותיו. הוא תוקף את סעדיה, בן זכאי ורב כוהן צדק שנטלו לעצמם סמכות לקבוע שנים בחוץ לארץ, ומביא ראיות מן התלמודים והמדרשים, כי הרשות לקבוע שנים וחודשים נתונה לבני ארץ ישראל ולא לבני הגולה.

התנגדות הרס"ג
כאשר נוכחו רב סעדיה וראש הגולה וסיעתם, כי לשוא ישחיתו דבריהם על אוזן לא שומעת, חדלו להחליף מכתבים עם בן מאיר והשתדלו לבטל את הלוח שהכין בן מאיר. ביודעם כי המריבה בין ראש הגולה וסיעתו ובין חכמי הישיבה ידועה לכל, כתבו בכל המקומות להודיע את ישראל:
"כי ראש הגולה וגם ראשי ישיבות כולם וכל האלופים וכל החכמים ותלמידיהם שווין בדבר הזה, כי מרחשון וכסלו שלמין והפסח בשלישי, ואין בינינו חלוקה, ואין פרץ ואין יוצאת ואין צווחה ברחובותינו".
אך גם בן מאיר לא נח, והוסיף לשלוח אגרות לפרסם את קביעת המועדים על פי דעתו. בהגיע ימי הפסח תרפ"ב, חגגוהו רוב יושבי ארץ הקודש באחד בשבת כבן מאיר, ורוב יושבי בבל חגוהו בשלישי בשבת.
אל זה רומזים גם דברי הסופר הנוצרי הסורי אליה מנציבין, המספר כי בשנת ארל"ב לשטרות נפלה מחלוקת בין יהודי בבל ליהודי ארץ ישראל בדבר קביעת המועדים, וכי יהודי המערב עשו ראש שנתם ביום החמישי, ויהודי המזרח עשוהו ביום השלישי.
לזה גם רומזים דברי הקראי סהל בן מצליח, האומר כי הפיתומי [רס"ג] -
"פתה אנשים ונחלקו במועדים, ויעשו אנשי ארץ ישראל יום אחד והבבליים וההולכים אחריהם עשאוהו יום אחר".
(עי' ברנשטיין, מחלוקת רס"ג ובן מאיר, עמ' 7 בפנים ובהערה 4).

המכשלה הזאת גרמה, כפי הנראה, להפסקת המחלוקת שבין גאוני בבל. בחודש אלול תרפ"ב כרתו שני החולקים ברית שלום ביניהם, כעדות רב שרירא גאון. כולם כאחד ניסו לבטל את פעולת בן מאיר. הם הפיצו מכתב גלוי לכל בני הגולה להזהירם על קביעת ראש השנה ויום הכפורים בשנה תרפ"ג בזמנם, וצוו לקוראו בקהל עם ביום הכניסה יום שני בשבת, שהוא עשרים יום לחודש אלול (לחשבון בני בבל, כי לחשבון בן מאיר היה אז כ"ב אלול).

גם אנשי בן מאיר שבבבל, שעשו את הפסח כהוראתו, חזרו בהם, ושלחו לבן מאיר אגרת, בה התחננו לפניו לחזור בו. אם עשה את הפסח בשגגה, אל יעשה את יום הכפורים בזדון.

נפש בן מאיר הייתה מרה עליו מאוד בשל האגרת הזאת, כי גם המעטים מבני בבל אשר בטח לבו בהם בגדו בו. הוא ענה להם במרירות, כי האמת והצדק אתו, כי סדרי המועדים צריכים להיות כפי שהכריז הוא ותלמידיו, וכי לא הייתה לבני חוץ לארץ כל הצדקה להכריז את המועדים בחילוף מדבריו. בכל זאת, כיוון שאינם רוצים לשמוע בקולו, יחדל גם הוא מלהכאיבם יותר באגרותיו, ויתקיים בו ובהם "ולא יסף שמואל לראות את שאול".

בזמן אשר בארץ ישראל עשו גם את ראש השנה תרפ"ג ביום השלישי כבן מאיר (כעדות אליה מנציבין), הנה בבבל חדלה השפעת בן מאיר כליל מראשית שנת תרפ"ג.

רב סעדיה חיבר ספר מיוחד בשם "ספר המועדים", בו ביאר את סדר העיבור המקובל בידינו, וביטל את דעת בן מאיר. כל זאת כדי שלא תצא תקלה בעתיד מאגרותיו של בן מאיר שנתפזרו בהרבה קהילות ישראל. הסכנה הייתה כדי שלא תפרוץ מחלוקת זו בשנית, בקביעת הפסח לשנת תרפ"ז וראש השנה תרפ"ח (כי מולד תשרי תרפ"ח חל ה' י"ח רי"ד).

אברהם עפשטיין בספר קדמוניות (ח"ב ע', ת"כ) מסביר כי ע"י התוספת הזאת גרם בן מאיר שהחגים בשלוש השנים של המחלוקת יחולו ביום המולד ולא יידחו ממנו. הוא ראה חשיבות בכך שהחגים חלים בזמניהם (ביום המולד). הסיבות לדעתו של בן מאיר לא הובררו עד תומן עד היום, ועדיין רבים ההסברים המתחדשים למחלוקת זו. בחוברות "סיני" מובאים מאמרים המנסים להסביר את שורשי המחלוקת.


מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל


הערות לערך:
שם המעיר: מאיר נחמני
הערה: שר שלום בספרו כותב כי מחלוקת זו נעוצה במחלוקת על מועד בריאת העולם תשרי או ניסן בגלל זה גם נקבע לא בדו פסח והסיבה למחלוקת מאחר ומולד ויד שהוא המולד הראשון לחישובים - מולד אדם הראשון הוא מולד מעוגל והוא צריך להיות ויד תרמב
אין בידי את הספר וזה מה שאני זוכר מאז קראתי הדברים לפני שנים רבות
טלפון 052-4375661


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן