לדף ראשי




על ספר אחיקר החכם
ספר אחיקר הוא ספר עם, שהיה מפורסם, כנראה, בארצות דוברות ארמית עוד בתקופת שלטונה של אשור. במאה החמישית לפני הספירה היה הספר חביב על בני הישוב היהודי בדרום מצרים, ורוב פרקיו נמצאו ביחד עם התעודות הארמיות של קהילת ישראל ביב מאותה תקופה. במאה החמישית לפני הספירה היה תוכן הספר ידוע גם לחכמי יוון.

הספר מחולק לששה חלקים:

א. אחיקר מאמץ את נדן לבן
ב. משלי חכמה שאחיקר מלמד את נדן
ג. נדן בוגד באחיקר ומדיח אותו מתפקידו
ד. אחיקר חוזר לגדולתו ונשלח למצרים
ה. אחיקר במצרים, נדן נאסר
ו. דברי מוסר שאמר אחיקר לנדן

הגיבור הראשי של הספר, אחיקר החכם, נחשב בספר טוביה הגנוז לאחד מגולי עשרת השבטים, מבני שבט נפתלי, בן אחותו של טוביה, שעלה לגדולה בגלות אשור, ונתמנה לשר המשקים, לשומר טבעת המלך, ולשליט בכל ענייני המלכות בימי סנחריב ואסרחדון. בנוסח יב, וכן בשאר הנוסחאות, אין זכר למוצאו העברי של אחיקר.

תוכן הספר לפרקיו
פרק א'. כאשר ראה אחיקר לעת זקנתו שאין הוא משאיר אחריו שום יורש, אימץ את נדן, בן אחותו, לבן וחינך אותו והכינו לרשת את משרתו בחצר המלך.
פרק ב'. תוכן התורה שהורה אחיקר את נדן כדי להכינו למשרתו האחראית נמסר בצורת משלים ואמרות חכמה
נדן רצה לתפוס את השלטון בבית אביו, והחל משתרר על משרתי הבית. אחיקר הרחיקו מביתו, ומינה תחתיו את אחיו. בתגובה העליל נדן עלילות על אחיקר, וזייף מכתבים שהראו כי הוא בוגד במלך.
פרק ג'. המלך האמין לדברי העלילה, וציווה את אבוסמך להרוג את אחיקר. אחיקר שיכנע את אבוסמך להרוג במקומו עבד שנדון למוות, ואותו להחביא בביתו
פרק ד'. וכך היה אחיקר חבוי בביתו, עד שמלך מצרים ביקש מסנחריב לבנות לו ארמון בשמים, ולענות על שאלותיו, ובתמורה ייתן למלך אשור מס לשלוש שנים
פרק ה'. היחיד שידע לבנות ארמון כזה ולענות לשאלות מלך מצרים, היה אחיקר. המלך הצטער על שדן אותו למוות, וכאשר אבוסמך גילה כי לא הרג אותו, אלא החביא אותו, החזיר אותו המלך למעמדו, ושלח אותו למצרים
פרק ו'. אחיקר ביקש מן המלך את נדן, כדי להשלים את חינוכו, ונדן נמסר לאחיקר, שכלא אותו במבוא לשער ביתו, ובכל פעם שהיה עובר שם הטיף לו מוסר

תולדות הספר
הספר הזה היה בכת"י עד שנת 1898 אז תרגמו E. J. Dillon מסורית לאנגלית. לדעת המתרגם הספור הזה מקורו עברי. אחרי כן תרגמו לעברית יוסף מזל והדפיסו בהשלוח ח"ד וח"ה ובשנת 1905 נדפס שנית בספר מיוחד עם מבוא והערות מאת מאיר איש שלום, ואחרית דבר מאת א.ח. רוזנברג המוציאים לאור. מייסנער בחקירותיו על אודות הספר הזה מצא את השם אחיקר החכם נזכר בספרות היוונית העתיקה. שטראבא מזכירו ומספר אודותיו כי יושבי בורסיף כבדו את אחיקר מאוד וחלקו לו כבוד אלוהים בגלל חכמתו הרבה. לפי עדות קלמנט, קבל הפלוסוף היווני דמוקריטוס רוב חכמתו מאחיקר הבבלי, וכן נמצא שמו של אחיקר גם בספרות עמים קדמונים אחרים באסיה ואירופה.

בספרות העברית נמצאו דברים רבים ממנו בלי הזכיר שמו עליהם, כמו עניין מגדל הפורח באויר שבספר הזה נמצא בילקוט יחזקאל רמז שס"ז. גם התחבולה להפטר מבנינו נמצאת בבכורות (ח') וגם דברים רבים מדברי מוסרו ולקחו נמצאים בתלמוד ומדרשים כאשר הראה הרמא"ש בהערותיו לספר הזה. זה האחרון מדמה "דברי אחיקר החכם" לספר איוב, ואף כי איוב היה ונברא, אולם ספרו אינו כי אם משל, וכן אם נקבל כי באיזה מן הזמנים היה חכם נודע בשם אחיקר, אבל כל הציורים מחקריו וכל משליו ותחבולותיו אינם כי אם דברים שבדה איזה חכם וספר מלבו.

דוגמה מן הספר
ואען ואומר לנדן בני:

"בני, הממאן לשמוע באוזניו,
מאחורי צווארו ישמיעוהו".

ויען נדן בני ויאמר לי:

"למה זה חרה אפך בבנך?".

ואען ואומר לו:

"בני, אנוכי הושבתיך על כסא כבוד
ואתה סחבתני מכיסאי,
ואולם צדקתי, היא הצילתני".

א.
היית לי, בני,
כעקרב אשר עקץ את הסלע.
ויאמר לו הסלע:

"לב אשר לא ירגיש עקצת".

ויעקוץ [העקרב] את המחט, ויאמרו לו:

"עוקץ חד מעוקצך עקצת".

ב.
היית לי, בני,
כעז אשר עמדה על האוג ותאכל ממנו.
ויאמר לה האוג:

"מדוע זה תאכלי אותי?
הלא ידעת כי את עורך ימשחו בשרשי".

ותאמר לו העז:

"אנכי אוכל אותך בחיי, ובמותי ישרשוך"

ג.
היית לי, בני,
כאיש אשר השליך אבן השמימה.
אל השמים לא הגיעה, ומאלוהים קבל חטאתו.

ד.
היית לי, בני,
כאיש אשר ראה את רעהו רועד מקור,
וייקח כד מים וישפוך עליו.

ה.
בני, לו גם הרגתני לא יכולת לקום תחתי.
כי ידוע תדע בני,
כי אף אם יגדל זנב החזיר שבע אמות,
תחת הסוס לא יילקח.
ואף אם יהיה שערו רך ותלתלים,
על בשר נגידים לא יעלה השער לעולם.
בני, אמור אמרתי כי אתה תקום תחתי וירשת אותי,
את ביתי ואת כל אשר לי;
אך האלוהים לא רצה זאת, ובקולך לא שמע.

ו.
בני, היית לי
כאריה אשר פגש חמור בבוקר השכם, ויאמר לו:

"בוא בשלום, אדוני השר!"

ויאמר לו החמור:

"כשלום אשר ברכתני בו,
יהיה שלום האיש
אשר אסרני אמש ולא חיזק אסוריי,
כי עתה לא ראיתי את פניך".

ז.
בני, הושם הושם פח על גל אשפה,
ותבוא ציפור ותראה אותו ותאמר לו:

"מה תעשה בזה?"

ויאמר לה הפח:

"מתפלל אנוכי לאלוהים".

ותאמר לו הציפור:

"ומה הדבר אשר בפיך?".

ויאמר לה הפח:

"מאכל לאורחים".

ותקרב הציפור לקחתו והנה אחזה בצווארה.
ויהיה בצר לצפור ותאמר:

"אם זה הוא הלחם לאורחים,
אל ישמע לקולך האלוהים אשר אליו תתפלל".

ח.
היית לי, בני,
כשור אשר אוסר יחד עם אריה,
ויפן הארי וימגרהו.

ט.
והיית לי, בני,
כרימת התבואה
המחריבה אוצרות בר אשר למלכים,
והיא במה נחשבה.

י.
בני, היית לי
כסיר אשר עשו לו ידות זהב,
בטרם ניקתה תחתיתו משחרה.


נוסח מלא של ספר אחיקר החכם
נוסח מלא של ספר אחיקר החכם


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן