לדף ראשי



בעקבות פרעות תר"ף ותרפ"א (1920 ו-1921) (ראה ערך), ביקר בשנת 1922 בארץ ווינסטון צ'רצ'יל, שר המושבות. ביוני אותה שנה פרסמה ממשלת בריטניה "ספר לבן", בו נאמר כי פעולות האיבה נבעו מהחשש של הערבים שנבע מהצהרות שנשמעו לאחרונה מפי היהודים, לפיהן: "ארץ-ישראל היא יהודית כמו שאנגליה היא אנגלית". לדעת הוועדה זהו פירוש מוגזם של הצהרת בלפור.
ממשלת הוד מלכותו מבקשת להדגיש כי בהצהרת בלפור נאמר ש"הבית הלאומי" יוקם בתוך ארץ-ישראל ((in Palestin ובשום מקום לא נאמר שארץ-ישראל כולה תהיה "הבית הלאומי".
לשאלה, מה הייתה הכוונה בפיתוח "הבית הלאומי ליהודים בארץ-ישראל"? התשובה היא שאין כוונה לכפות אזרחות יהודית על כל תושבי ארץ-ישראל. כוונת ההצהרה היא פיתוח היישוב היהודי בארץ, בעזרת יהדות העולם, וניהול החיים הפנים ארציים באופן עצמאי: בחירת המוסדות הפוליטיים בצורה דמוקרטית, קיום שירותי דת באמצעות הרבנות הראשית, קיום חינוך יהודי באמצעות רשת בתי-ספר, עיתונות עברית ומוסדות בריאות וסעד יהודיים.
כדי לפתח מדיניות זו, יש צורך בהגדלת מספר היהודים בארץ-ישראל באמצעות עלייה, אולם יש להתאים את היקף העלייה ליכולת הקליטה הכלכלית של הארץ.
זמן קצר לאחר פרסום הספר הלבן של צ'רצ'יל, פנתה ממשלת בריטניה לחבר הלאומים בבקשה לאפשר לה שלא להחיל את "הבית הלאומי היהודי" על שטחי עבר הירדן המזרחי. עוד נאמר בבקשה כי בעבר הירדן תוקם אדמיניסטרציה נפרדת שתהיה כפופה לנציב העליון. כן לא יחולו שום שינויים באשר ליתר הסעיפים הכלולים בכתב המנדט.
ב-16 בספטמבר 1922 אישרה מועצת חבר הלאומים את בקשתה של ממשלת בריטניה ובכך הופקע עבר הירדן המזרחי מתחום "הבית הלאומי היהודי".
עבדאללה בן חוסיין האשמי נתמנה לשליט עבר הירדן בחסות בריטית וזכה לתואר "אמיר".


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן