לדף ראשי





אליהו - נביא בימי אחאב. במקרא הוא נקרא "התשבי" מיושבי גלעד, ומתרגם יונתן דמן תושב וכן פירש ר"י מארץ ששמה תושב, אבל לא נמצא מקום כזה במקרא. יש חלוקי דעות מאיזה שבט היה: לדברי ר' אלעזר היה משל בנימין דכתיב ויערשיה ואליה וזכרי בני ירוחם (דהי"'א ח' כ"ז). ר' נהוראי אמר משל גד היה דכתיב מיושבי גלעד וכתיב ויהי להם הגבול יעזר וכל ערי הגלעד (יהושע י"ג כ"ה).

פעם אחת נחלקו רבותינו בדבר, אלו אומרים משל גד ואלו אומרים משל בנימין, בא (אליהו) ועמד לפניהם אמר להם: רבותינו, מה אתם נחלקים? אני מבני בניה של רחל (=מבנימין) אני (ב"ר פע"א י"ב).

במקום אחר נראה שהיה כהן: מתוך שנאמר אליהו זה פנחס, ופנחס – כהן היה.

בפרקי דר''א פמ"ז, ובתרגום ירושלמי במדבר כ"ה י"ב נאמר, כי אליהו זה פנחס - שהיה כוהן וקנאי כמוהו. וכן בילקוט ראובני (בראשית ט'. דפוס אמשטרדם).
גם ראשי הכנסייה הנוצרית האמינו שאליהו היה כוהן ( Origin ed. Migne xiv. 225).

משה ואליהו
בעלי המדרש מדמים את אליהו למשה: שני נביאים עמדו לישראל משבטו של לוי: משה
ראשון ואליהו אחרון.,
ושניהם גואלים את ישראל בשליחות: משה גאלם ממצרים "עתה לכה ואשלחך אל פרעה" (שמות ג), ואליהו עתיד לגאלם, שנאמר, "הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא".

אתה מוצא שמשה ואליהו שווים זה לזה לכל דבר:
משה נביא ואליהו נביא;
משה נקרא איש האלהים ואליהו נקרא איש האלהים
משה עלה למעלה ואליהו עלה למעלה;
משה הרג את המצרי ואליהו הרג את חיאל שאמר ויאשם בבעל וימת (הושע י"ג);
משה נתכלכל ע"י אשה שנאמר קראן לו ויאכל לחם, ואליהו נתכלכל ע"י הצרפתית;
משה ברח מפני פרעה ואליהו ברח מפני איזבל וכו';
משה כנס את ישראל לפני הר סיני ואליהו כנסם להר הכרמל וכו';
משה נטמן במערה שנאמר ושמתיך בנקרת הצור (שמות ל"'ג) ואליהו נטמן במערה וכו';
משה ארבעים יום לא אכל ואליהו הלך בכוח האכילה ארבעים יום וכו' (ילקוט ח"ב רמז ר"ט).

א"ל הקב''ה למשה חייך, כשם שנתת את נפשך עליהם בעוה"ז, כך לעתיד לבוא, כשאביא להם את אליהו הנביא שניכם באין כאחת.

ודרשו:

"בסופה ובשערה דרכו" (נחום א')
בסופה זה משה דכתיב ותשם בסוף על שפת היאור (שמות ב')
ובסערה זה אליהו דכתיב ויעל אליהו בסערה השמים.
(דברים רבה פ"ג מ'"ז).

עלית אליהו
האמונה שאליהו עלה בסערה השמים ועודנו חי, היא דעת ריש לקיש (מ'"ק כ"'ו). אליהו לא טעם טעם מיתה (ב"ר פכ"'א ה'). אבל ר' יוסי אומר מעולם לא ירדה שכינה למטה ולא עלו משה ואליהו למרום שנאמר השמים שמים לה' וגו', והכתיב ויעל אליהו בסערה השמים?- למטה מעשרה (סוכה ה'.).
לדברי "סדר עולם" נגנז אליהו בשנה השנית לאחזיה ולא נראה עד שיבוא מלך המשיח, ונראה ונגנז שניה, ואינו נראה עד שיבוא גוג ומגוג. ועכשיו הוא כותב מעשה כל הדורות כולם (ס"ע פי"ז). יוסיפוס (קדמוניות .2 .2 .9) יאמר שבימי יהורם מלך ישראל נעלם אליהו מעיני בני אדם ועד היום הזה לא ידע איש את מקומו.

אליהו כמשיח
אליהו אינו המשיח, אלא שליח להודיע בואו. לפי האגדה התינוק שהחיה אליהו יהיה משיח בן יוסף.

"ורמז רמזתי לעולם שאני יורד תחילה לבבל, ואח"כ יבוא משיח" (ילקוט ח"ב רמז ר"ט).

ודרשו:

"ויראני ה' ארבעה חרשים" (זכריה ב') מאן נינהו? משיח בן דוד ומשיח בן יוסף ואליהו וכהן צדק (מלכי צדק; סוכה נ"ב:).

ואמרו:

חסידות מביאה לידי רוח הקודש וכו', רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים, תחיית המתים מביאה לידי אליהו זכור לטוב, דכתיב הנה אנכי שולח לכם את אליה לפני בא יום ה' הגדול והנורא (שקלים סוף פ"ג).

אבל מובטח להן לישראל שאין אליהו בא לא בערבי שבתות ולא בערבי יו"ט מפני הטורח (שמניחין צרכי שבת והולכין להקביל פניו. רש"י עירובין מ"ג:; פסחים י"ג.), ואינו בא בשבת ויו"ט מכוח איסור תחומין, לפיכך אי אפשר שיבוא משיח אחריו באחד בשבת. יש הסוברים שאגדה זו נאמרה כנגד הנוצרים, כי ישו בא באחד בשבת.

ריב"'ל שאל את אליהו אפתחא דרשב"י מתי יבוא? והשיב לכשירצה האדון הזה (סנהדרין צ"'ח) כלומר האדון הכתוב במלאכי "שהאדון אשר אתם מבקשים".
אמר רבי יהושע בן לוי: קול שניים שמעתי וקול שלישי לא שמעתי, - להוציא מלב הנוצרים האומרים שהם שלושה: משה ואליהו וישו (מתי' י"ז ג).

מתיר ספקות
האמונה כי אליהו יבוא להתיר ולסלק הספקות יסודה בדבריו אל העם ש"עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים?" ועמוד בין התועים לבין המאמינים באלהים אמת.
זה שאמרו הלכה למשה מסיני (ר"'ל מסורת בידינו) שאין אליהו בא לטמא ולטהר לרחק ולקרב, אלא לרחק המקורבין בזרוע, ולקרב המרוחקין בזרוע (עדיות פ"ד), רצונם לומר שלא יורה דינים חדשים רק יבאר דרכי התורה ויפשוט ספקותיה, ויברר וילבן כל העניינים התלויים בספק.
ואמרו פרשה זו אליהו עתיד לדורשה (מנחות מ"ה.). לכשיבוא אליהו ויאמר אי הויא קביעותא (לעניין ברכת המזון אם קבע איניש סעודה על יין), השתא מיהא בטלה דעתו אצל כל אדם (ברכות ל"ה:); שמא יבוא אליהו ויטהרנה (פסחים ט"'ו.) ועוד.
לעניין דיני ממונות אמרו: מצא שטר בין שטרותיו ואינו יודע מה טיבו יהא מונח עד שיבוא אליהו (ב"מ כ"ט.).

גילוי אליהו
קורות חיי אליהו ופרידתו מן העולם לוטים במעשה נסים, ולכן נקשרו בו אגדות וספורים נפלאים: בהיותו חי לעולם הוא משתדל תמיד להטיב לצדיקים ולגלות להם תעלומות; לעת מצוא יורד הוא מן השמים ומתארח אצל יראי ה', ומלמדם תורה וחכמה. זהו היסוד לספר תנא דבי אליהו, שלמד עם ר' ענן. כנראה היה ר' יוסי תלמידו המצוין (עי' שבת ק"ט; יבמות ס"ג) שהיה רגיל לבוא לביתו.

פעם אחת דרש ר' יוסי בציפורי
"אבא אליהו קפדן" איכסיה מיניה תלתא יומי ולא אתא.
א"'ל אמאי לא אתי מר?
א"ל קפדן קרית לי?
א''ל הא דקמן דקא קפיד מר! (סנהדרין סוף).

גם מצינו אליהו בפתח מערת דרשב"י (שבת ל"ג:).
לפעמים יבוא אליהו להושיע בעת צרה ואז יעוף במעוף קל, ותנא מיכאל (יעוף) באחת גבריאל בשתים אליהו בארבע וכו' (ברכות ד':).
בעת הצורך ייראה כאיש אחר: במפלת המן נדמה לחרבונה (אסתר רבה פ"א), או כי אידמי לי כטעייא (ברכות ו':), כפרשא (שבת ק'"ט:), כחד דחשובי מלכותא (ע"'ז י"'ז:) וכדומה.
במקום שנאמר "ההוא סבא" הכוונה לאליהו (חולין ו' תוס' ד"ה אשכחיה).
יש ספורים רבים בעניין גילוי אליהו, כמו אתגלי אליהו זכור לטוב על ההוא גברא (פסיקתא רבתי סי' כ"ב) ובפרט בספורים החדשים על אודות החסידים.

לזכר אליהו
מנהג למלא כוס יין לאליהו בסדר ההגדה לפני "שפוך חמתך", לזכר הגאולה ולזכר הנקמה שהיא מידת אליהו. אמנם יש לדעת כי הביטוי "כוס של אליהו" מקורו אחר: המחלוקת אם מוזגים ארבעה או חמשה כוסות לא הוכרעה, והיא פתוחה עד שיבוא אליהו. לכן מוזגים כוס זו ואין שותים אותה, ומזה התפתחה האמונה כי אליהו הוא השותה כוס זו.

שמו נזכר הרבה בזמירות למוצאי שבת. ובזמר המתחיל "במוצאי יום מנוחה": "שלח תשבי לנאנחה (לאומה הישראלית הנאנחת בגלות) ונס יגון ואנחה". עוד זמר "אלי חיש גואלי וכו' את אליהו הנביא".
הזמר "איש חסיד" הוא מספורי מעשיות דרבנו ניסים. והמשורר ישי בר מרדכי עשה ממנו זמר על פי א''ב ואח"'כ חתום שמו - איך אליהו פגש החסיד בשוק ונתן לו עצה למכור אותו לעבד בשמונה מאות אלף זהובים, ואליהו יצא לחרות אחרי אשר מלא בקשת אדונו לבנות לו פלטרין גדול בלילה אחד.
עוד זמר אחר "אליהו הנביא, אליהו התשבי, אליהו הגלעדי במהרה יבוא אלינו עם משיח בן דוד", חרוזים בסדר א"ב אחר תיבת "איש". בשיר הזה נאמר שהוא "פקיד על כל בשורות טובות", אשרי מי שראה פניו בחלום וכו'.

המקובלים עשו 120 צירופי שמות מהשם אליהו ומזכירים אותם אחרי זמירות מוצאי שבת.
אבן ירחי (בהמנהיג הל' שבת סי' ע"א) אומר כי השירים ששרים על אליהו הנביא הם בגלל שהוא המבשר שיבוא לפני משיח. כיוון שאין אליהו בא בערבי שבתות ובערבי יו"ט - יבוא במוצאי שבת.
מהרי"ל סוף הל' שבת כותב שהטעם משום דאיתא בתוספתא במוצאי שבת יושב אליה ז"ל תחת עץ החיים וכותב זכויות של שומרי שבת.
אליהו נזכר גם בברכת המזון.

מלאך הברית
האחרון שבנביאים מלאכי יאמר:

"הנני שולח מלאכי ויפנה דרך לפני, ופתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים, ומלאך הברית אשר אתם חפצים הנה בא".

ובסוף נאמר:

"הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא" וגו''

והטעם שנקרא מלאך הברית, מפני שהתאונן לפני ה' "כי עזבו את בריתך" – הפרו את ברית המילה. וגזר עליו המקום שיבוא בכל ברית שיעשו בני ישראל, למען יראה בעיניו כי מקיימים הברית:

א"ל הקב"ה חייך בכל אתר דהאי רשימא קדישא די ירשמון ליה בני בבשרהון אנת תזדמן תמן ופומא דאסהיד דישראל עזבו, הוא יסהיד דישראל מקיימין האי קיימא (שם צ''ג.).

על יסוד מדרש זה מכינים כסא לאליהו מלאך הברית בזמן ברית המילה: כסא בן שני מושבים הוא כסא הברית: האחד לסנדק, והאחר לאליהו מלאך הברית. גם המוהל אומר בתחילת סדר המילה "אליהו מלאך הברית עמוד לימיני לסמכני".


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן