לדף ראשי




אלישע - בן שפט מאבל מחולה. אליהו מינהו לנביא תחתיו. אליהו השליך את אדרתו אליו כאשר ראהו חורש את שדה אביו. אלישע עזב את בהמות החריש, הלך אחרי אליהו ושרתהו. בעלות אליהו בסערה השמים אמר אל אלישע: שאל מה אתן לך בטרם אפרד מעמך? ויען אלישע: "ויהי נא פי שנים ברוחך אלי". אלישע ראה עלית אליהו ויצעק: "אבי אבי רכב ישראל ופרשיו". בני הנביאים בראותם כי נחה רוח אליהו על אלישע בחרוהו לראש הנביאים והלכו אחריו.

אלישע התגורר בארץ יהודה, בהר הכרמל, ביריחו ובבית אל. לאחר שמשח את יהוא בן נמשי למלך על ישראל, ישב אלישע בעיר המלוכה שומרון, וקראו לו הנביא אשר בשומרון (מ"'ב ה' י"ג). הוא ציווה ליהוא לנקום דמי הנביאים מיד איזבל ומבית אחאב.

גדול היה כבוד אלישע בעיני העם ודבריו היו נשמעים אל המלך והשרים, כנראה ממה שאמר לאשה בשונם:

"מה לעשות לך היש לדבר לך אל המלך או אל שר הצבא" (שם ד' י"ג).

גם מצא עוז בנפשו להוכיח את יהורם מלך ישראל על פניו ויאמר לו:

"לולי פני יהושפט מלך יהודה אני נושא אם אביט אליך ואם אראך".

אלישע הציל את ישראל "לא אחת ולא שתים" כי אם פעמים רבות ממחנה ארם בהגידו ליואש מלך ישראל "את אשר ידבר מלך אדם בחדר משכבו". בחליו בא אליו מלך ישראל ויבך ויקרא: "אבי אבי רכב ישראל ופרשיו". התערב גם בהנהגת ארם, ומשח את חזאל למלך תחת בן הדד, אף כי חזה ברוח נבואתו כי יכה את ישראל. נבואתו האחרונה בטרם מותו הייתה כי שלוש פעמים ינצח יואש את ארם.

אלישע ואליהו
כמעט כל הניסים והנפלאות שעשה אליהו עשה גם אלישע תלמידו ועוד הוסיף עליו כהנה וכהנה, ואלה הם:
עבר את הירדן בחרבה.
ריפא את המים המרים ביריחו.
גירה הדובים בנערים שובבים אשר התקלסו בו וקראו: "עלה קרח עלה קרח", בניגוד לאליהו שהיה איש שעיר.
מילא את הנחל מים אשר שתו מחנה יהודה וישראל בלחמם עם מואב.
מילא שמן בכדי אלמנה עניה מבני הנביאים, והיא מכרה את השמן ושלמה את חובה.
ע"י תפילתו נפקדה העקרה בעלת הבית בשונם.
החיה את בנה המת.
בקמח אשר שם בסיר הנזיד הסיר סם המוות של הפקועות.
האכיל עשרים ככרים לחם למאה אנשים וישבעו ויותירו.
ריפא את נעמן שר צבא ארם מצרעתו בעצתו לטבול במי הירדן שבע פעמים.
קילל את גחזי שידבק בו צרעת נעמן כי רדף אחריו לקחת מנחה.
השליך עץ לתוך הירדן וגרם שהברזל שהופל למים יצוף.
הכה בסנוורים שליחי מלך ארם.
קרא רעב על הארץ שבע שנים.
בזמן מצור ארם על שומרון, ניבא על מחר יהיו אוכל בשומרון.
אחרי מותו הושלך מת לקברו, וכאשר נגע בעצמות אלישע קם המת ויחי.

בספרות הרבנים
אלישע נתמנה לראש הנביאים אחרי הסתלקות אליהו בשנת ג"א מ"ג = 717 לפני הספירה, וחלה את חוליו בשנה העשירית ליואש מלך ישראל. מכאן אתה למד שהיה נביא משנה י"ט ליהושפט ועד העשירית ליואש, שהם יותר מששים שנה (סדר עולם פי"ט).
ואלה פרטן: י"ב של יהורם, כ"ה של יהוא, ט"ו של יהואחז, עשר של יואש - הרי 65 שנים. ומת בשנה הבאה ג"א ק"מ = 651 לפני הספירה).

אלישע היה חשוב בעיני המלכים וגדולי המדינה. אליהו הלך לאחאב. שנאמר: וילך אליהו להראות אל אחאב (מ"א י"ח), ויהורם בן אחאב הלך לאלישע (ברכות י'.).

שמו נודע למרחק. נעמן שמע נפלאותיו מנערה אחת שנשבתה מא"י:

"אמרה ליה: אי אזלת לגבי אלישע מסי לך" (סנהדרין ק"ז:).

גם הושיע את ישראל מיד אר,ם וכל זמן שהיה אלישע קיים לא היו גדודי ארם מתגרין בישראל... משמת – "וגדודי ארם יבואו" (תוספתא סוטה פי"ב).

אלישע היה כועס. כאשר כעס על מלך ישראל ואמר:

"לולי פני יהושפט מלך ישראל אני נושא אם אביט אליך ואם אראך" (מ"ב ג')

נסתלקה הנבואה ממנו, והוכרח להביא מנגן "והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'" (פסחים ס"ו:).

כעס על הנערים שהתקלסו בו וקראו לו "קרח". ואף כי אמרו חז"ל על נערים אלה שהיו נעורים מן המצוות, מגדלי בלורית כאמוריים, רעים במעשיהם, הם אבותם וזרעם אחריהם (סוטה מ"ו:), בכל זאת היה דואג אלישע, שמא לא עשה כהוגן.

אמרו: שלושה חלאין חלה אלישע:
אחד שגירה דובים בתנוקות
ואחד שדחפו לגחזי בשתי ידיים
ואחד שמת בו (סוטה מ"ז.).

ואמנם הלך אחרי גחזי לדמשק להחזירו בתשוב,ה ולא חזר (סנהדרין ק"ז:).

המדרש על אלישע

"אלישע דעבד (הניסים), ברחמי (בתפילה) הוא דעביד" (מגילה כ"ז.).

לא דובים ולא יער הוו. רב ושמואל: חד אמר נס וחד אמר נס בתוך נס (סוטה מ"ז.). "ויעמוד השמן" שהוקר השמן, ובאת לשאול אם תמכור (ב"ר פל"ה).
הקב"ה פוקד עקרות ומחיה מתים ומברך את המועט וממתיק את המר וממתיק מר במר, ואלישע עשה כן (ב'"ר פע"ז).
מה ששאל אלישע מאליהו "ויהי נא פי שנים ברוחך" נתקיימה בו כי החיה שני מתים: אחד בחייו ואחד במותו. ואותו הנקבר שנגע בו היה נביא השקר אשר השיב את עידו הנביא, ונענש ע"י כי המיתו הארי. אבל אמרו: על רגליו עמד ולביתו לא הלך, ומזה למדו שאין קוברין רשע אצל צדיק (סנהדרין מ"ז. רש"י).
בפרקי דר"א נאמר שהאיש אשר החיה אלישע היה שלום בן תקווה, בעלה של חולדה הנביאה, ויצאו כל ישראל לגמול חסד עמו וראו את הגדוד שבא עליהם וישליכו אותו בקבר אלישע וחיה ואח"כ הוליד את חנמאל (פדר"א פל"ג).


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן