לדף ראשי




אלכסנדר מוקדון - אלכסנדר הגדול - מלך יון שנצח רוב ממלכות המזרח. חי בשנים 323-356 לפני הספירה. למד חכמה יוונית מאריסטו, והוא השפיע על בני ישראל במידה מרובה, כאשר עבר דרך א"י אחרי שניצח את צור בשנת 332 לפני הספירה. שמו נזכר בס' חשמונאים (ח"א א', ד' ב'), ולפי יוסיפוס (קדמוניות ספר י"א) מרומז אלכסנדרוס בדניאל, שם הוא נקרא צפיר העזים עם קרן חזות בין עיניו. נאמר עליו:

וכעצמו נשברה הקרן הגדולה ותעלנה חזות ארבע, ואח"כ ביאר המלאך גבריאל ואמר לחוזה: והצפיר השעיר מלך יון והקרן הגדולה אשר בין עיניו הוא המלך הראשון וגו' והנשברת ותעמדנה ארבע תחתיה ארבע מלכיות מגוי יעמדנה (דניאל ז' ח', ח' כ'-כ"ב).

והם ארבעה שרי צבא שחלקו ביניהם מלכות אלכסנדרוס אחרי מותו. ע"י פרסום הרמז הזה בחזון דניאל קראו הפרסיים והערבים לאלכסנדרוס בשם דול קרנין, רצונו לומר בעל הקרניים, וכן קרא אותו אלחריזי (ריש שער ג' במוסרי הפילוסופים).

פגישתו עם שמעון הצדיק
השמרונים שהיו שונאי היהודים בקשו להרוס את ההנהגה המדינית של היהודים בירושלים שהייתה תלויה בעבודת המקדש.

ומסופר כי רצו להחריב הבית והלכו לאלכסנדרוס ואמרו לו:
מכור לנו חמישה כורים ארץ בהר המוריה. וימלא בקשתם.
באו והודיעו לשמעון הצדיק. מה עשה?
לבש בגדי כהונה ויקירי ירושלים עמו ... והלך לאנטיפרס (אנטיפטריי)...
כיון שראה אלכסנדרוס את שמעון הצדיק ירד ממרכבתו והשתחווה לו,
אמר להם: למה באתם?
אמרו לו: מקום שאנחנו מתפללים עליך ועל מלכותך שלא תחרב, יתעוך גויים הללו?
אמר להם: ומי הם הללו?
אמרו לו: הכותים (שמרונים) שעומדים לפניך.
אמר להם: הרי הם מסורים בידכם.
עשו בהם שפטים והשחיתו את הר גריזים שלהם.
ובאותו יום (באחד בכסליו) עשוהו יו"ט (תענית פ"ט; יומא ס"ט.).

ביוסיפוס יש כמה שינויים במעשה הזה, והכהן הגדול הוא "ידוע" ולא שמעון הצדיק.

כאשר בא אלכסנדרוס לירושלים הלכו הכותים ואמרו לו: היזהר שאינם מניחין אותך להיכנס לבית קודש הקודשים שלהם מפני שאתה ערל.
כיון שהרגיש גביהא בן פסיסא, הלך ועשה לו שתי אנפילאות, ונתן בהן שתי אבנים טובות, ובהם (שוין) רבוא כסף.
כיון שהגיע להר הבית אמר לו: אדוני המלך שלוף מנעליך ונעול שתי אנפילאות הללו, מפני שהרצפה חלקה שלא תחלוק רגליך.
וכיון שהגיע לבית קודש הקודשים, אמר לו: אדוני המלך עד כאן יש לנו רשות להיכנס...
א"ל הריני נכנס וכשאצא אשווה לך גביהתך (עקמומית גבו, ולכן מכונה "גביהא").
א"'ל אם אתה עושה כן רופא אומן תקרא... (מגילת תענית פ"ג, ב"ר פס"א סוף).

גם יסופר כי בני ישראל התדיינו לפני אלכסנדרוס כנגד הכנענים והמצרים, והמליץ ביניהם היה גביהא בן פסיסא שהוציא משפט היהודים לאור. ואותו היום כ"ה סיון עשוהו יו"ט. ביום ההוא "איתנטילו דימסנאי מיהודה ומירושלים (=בוטלו מוכסנים שעררו על זכות הארץ).

הכנעניים טענו כי הארץ שלהם היא, דכתיב בתורה "ארץ כנען לגבולותיה" (במדבר ל"ד), ואמר להם בן פסיסא:
וכי יש גזר דין שמקצתו בטל ומקצתו קיים?
הרי כתיב "כנען עבד עבדים" ומה שקנה עבד קנה רבו.
אמר להם אלכסנדרוס:
תשובה נצחת השיב...
באו המצריים וטענו שכתוב בתורה שבני ישראל שאלו ממצרים כלי כסף וזהב "וינצלו את מצרים", ובקשו שיחזירו להם כספיהם וזהביהם.
אמר להם גביהא בן פסיסא: (ת"ר) רבוא היו אבותינו, והעבידום מצרים בחומר ולבנים וכל עבודה בחינם ארבע מאות שנים, ראו כמה שווה פעולתנו אם נחשוב סלע אחד ליום!
ישבו פילוסופים וחישבו ולא הגיעו למאה שנה עד שהייתה מצרים שלהם. הלכו משם בבושת פנים (מ"ת פ"ג; סנהד' צ"'א. ב"'ר שם).

ביוסיפון העברי (ספר ב' פי"ז) מסופר, ואחריו נמשך הראב"ד בס' הקבלה (ל"ב:), שאלכסנדרוס היה מבקש מהכהן הגדול לעשות לו זיכרון להעמיד צלמו בבית המקדש, וחפץ לתת ע"ז זהב הרבה לאומנים, אך הכהן השיבו כי יעשה לו זיכרון יותר טוב וגדול מאשר שאל, והוא כי כל ילדי הכהנים אשר יולדו בשנה ההיא ביהודה וירושלים יקראו על שמו אלכסנדרוס. אמנם השם הראשון אשר מצינו אצל ישראל הוא בן יוחנן כוהן גדול החשמונאי הנקרא ג"כ ע"ש אביו אלכסנדרוס ינאי, והוא נולד זמן רב אחר אלכסנדרוס מוקדון.

אגדות
לרוב פרסומו של אלכסנדרוס בפי עמי המזרח יחסו לו שיחות רבות הכוללות דברי מוסר ומשלי חכמה וביניהם האגדה הנפלאה ע"ד עשר השאלות ששאלו לזקני הנגב (תמיד ל''א:). וכבר העיר בעל "מאור עיניים" (פ"י) כי כעין אלה שו"'ת על הנהגות אדם ותכונותו זכר פלוטרכו (Plutarch) בספרו "חיי אלכסנדרוס" מה שדובר בינו ובין עשרה חכמי הודו אשר מרדו בו.
אחרי השאלות אמר להם:

בעינא דאזיל למדינת אפריקי,
אמרו ליה לא מצית אזלת דפסקי הרי חשך וכו'
אמרו ליה אייתי חמרא לובאי דפרשי בהברא
(חמורים לובים היודעים ללכת באפלה) וכו'
עביד הכי ואזיל (שם).

רפאפורט משער כי זה מוסב על נסיעת אלכסנדרוס להיכל אליל אמון במדבר גדול ונורא של חול וסלעים באפריקה, מהלך כ' יום מהעיר תיבין בירת מצרים הדרומית. כעין זה יסופר בס' Pseudo-Callisthenes (ח"ב פרק ל"מ ומ"א נוסחה ב').

מסופר עוד בתלמוד כי בא למחוז שכולו נשים – סיפור המתאים לספורי הקדמונים שהיו נשים אמזונות (Amazons) מושלות באפריקה:

בעי למיעבד קרבא בהדייהו, [=רצה להילחם בהן]
א"ל: "אי קטלת לן יאמרו נשי קטל אי קטלנא לך יאמרו מלכא דקטלוהו נשי!" [=אם תהרוג אותנו – יאמרו נשים הרג. אם נהרוג אותך, יאמרו שאתה מלך שנשים הרגו אותו]. (תמיד ל"א:).
הנשים המושלות היו עשירות מאוד בזהב ונתנו לו ככרי זהב על השולחן במקום ככרי לחם.
אמר להו: "מי אכלי אינשי נהמא דדהבא?" [=האם אוכלים בני אדם לחם מזהב?]
א"ל: "אלא אי נהמא בעית לא הוא לך באתרך נהמא למיכל דשקלית ואתית להכא?!" [=אמרו לו: אם לחם אתה צריך, אין במקומך לחם שאתה באת עד כאן?]
כי נפיק ואתי כתב אבבא דמחוזא: [=כשיצא כתב על פתח הבית]
"אנא אלכסנדרוס מקדון הויתי שטיא עד דאתיתי למדינת אפריקי דנשי ויליפת עצה מן נשי" [=אני אלכסנדר מוקדון הייתי שוטה, עד שבאתי לאפריקה ולמדתי חכמה מן הנשים. (שם).

בירושלמי ב"מ פ''ב ובפסיקתא דרב כהנא פ"ט נאמר:

מדינת הנשים הייתה תחת מלכא קצייא אחורי הרי החשך ושם המדינה קרטינגא (Carthage) הסמוכה לעיר טוניס.
אזל למדינתא אחריתי דשמא אפריקי.
אתין תרי גוברין לדינא קדם מלכא, חד אמר אנא חורבתא זבנית מהאי גברא וגרפתיה ואשכחית בה סימא (אוצר), ואמרי ליה סב סימתך דחורבתא זבנית וסימתא לא זבנית. וחרינא (האחר) אמר אנא כי זבינית להדין גוברא חורבתא וכל מה דאית בה זבינית ליה.
קרא מלכא לחד מנהון אמר ליה: אית לך ביר דכר (זכר) ?
אמר ליה: אין.
ולאחרינא אמר: אית לך ברת נקבה?
א"ל: אין.
אמר להון יזלון ויסבון (יתחתנו) דין לדין, ויאכלון סימתא תרויהון.

על המשפט הזה תמה אלכסנדרוס ואמר כי בארצו היו דנים את שניהם למיתה והמלך היה יורש האוצר.

א"ל מלכא: האם השמש זורח בארצכם? היורד שם מטר השמים?
א"ל: הן.
א"ל: היש בארצכם בהמות?
א"ל: הן.
א''ל: תיפח רוחא דההוא גברא, בזכות הבהמות אתם נעזרים! כמו שנאמר אדם ובהמה תושיע ה' (תהילים ל'"ו) אדם בשביל בהמה (פסיקתא דר"נ שם).

זוהי סאטירה נמרצת על אלכסנדרוס שהלך לרשת ארצות לא לו ולא היה שמח בחלקו,
וסאטירה על משפטי היוונים שלא נוסדו על פי הצדק והיושר, ומשפטי הברברים מעבר להרי החושך טובים מהם.

אלכסנדרוס בג"ע

כד מטא לפתחא דג"ע רמא קלא "פתחו לי בבא!"
א"ל: "זה השער לה' צדיקים יבואו בו".
א"ל: "אנא נמי מלכא, אנא מיחשב חשיבנא! הבו לי מידי!"
יהבו ליה גולגלתא, ומשקל הגלגולת היה יותר מכל כספו וזהבו של אלכסנדרוס.
ואמרו ליה רבנן שגולגולת של בשר ודם לא ישבע לעולם,
לפיכך משקלו יכריע כל כסף וזהב,
רק דבר אחד כבד ממנו והוא עפר מעט (תמיד ל"ב:)
לזכר כי האדם ישוב לעפר בקבר וזה חלקו מכל עמלו.

פורח באויר
א"ר יונה: אלכסנדרוס מקדון כד בעא מיסק לעיל והוה סלק וסלק,
סלק עד שראה את העולם ככדור ואת הים כקערה,
בגין כן ציירין לה (לע"ז) בכדודא בידה (ירושלמי ע"ז פ"ג א').

ספורי השמרונים
דרך השמרונים לתלות בבני חברתם ספורי היהודים שנודעים להם, כאילו הם היהודים האמיתים, וכמו כן תלו עליהם ספורי אלכסנדרוס ואמרו: המלאך שראה אלכסנדרוס בחלום היה דומה לתואר פני הכהן הגדול בשכם (תחת שמעון הצדיק בירושלים). ובבוא אלכסנדרוס לשכם מהר וירד מעל סוסו להשתחוות לפניו. אחרי כן נסע אלכסנדרוס עם אנשיו לארץ החושך (פי אל טלמאת) וילכו דרך שלושת ימים בחשך, ויקחו מעפר המקום וישובו לדרכם, וכאשר ראו את העפר לאור היום והנה הם אבנים טובות ומרגליות, ויתעצבו אל לבם כי לא הביאו יותר.

ויאמר אלכסנדרוס לחכמים: "למתי אוכל לראות על נקלה את כל פני הארץ?"
ויעצו אותו לבנות תיבה עומדת על אופנים ומכונים להמשיכה למעלה ולהורידה למטה, ולקשור ארבעה נשרים בארבע קרנות התיבה, ולתלות חתיכת בשר ממעל לתיבה באופן אשר לא יוכלו הנשרים לנגוע בו, והם בראותם את הבשר יעופו למעלה להגיע אליו, ובכוח דחיפתם ישאו את התיבה עד אשר תעוף ברום שמים. ואם ירצה לרדת ייסוב חתיכת הבשר למטה מתחת התיבה והנשרים בעופם אל הבשר ירדו למטה, ובדרך הזה ימשיכו התיבה לכל עבר ופנה אשר יחפוץ ללכת. ויעש כן אלכסנדרוס, ויעל אל רום השמים, וכירדו למטה לארץ, במקום אשר הציג כף רגלו, בנה עיר ויקרא שמה אלכסנדריה.

גם יאמינו כי הכהן הגדול לשומרונים אסף ראשי בני ישראל על הר הברכה (גריזים) וה' נתן עצה בלבם לקרוא את כל הילודים בשם אלכסנדרוס, ויהי מקץ שלוש שנים כאשר שב אלכסנדרוס ממצרים ולא מצא פסל או תמונה לזיכרון שמו חרה אפו מאוד, אך ראשי העם השיבו כי באמת הציבו לו זיכרון, ויביאו לו ילדיהם אשר התאספו לרוב, והכהן הגדול שאלום: "מה שמכם"? ויענו: "אנחנו עבדי המלך אלכסנדרוס, ואנו נקראים על שמו". ויטב הדבר בעיני אלכסנדרוס ויתן להם מתנות (קירכהיים כרמי שמרון פרק מ"ו, פראנקפורט 1851).


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן