לדף ראשי




אליעזר בן יהודה מגרמייזא - תלמודי, מקובל ומחבר ספר "הרקח", כנראה נולד במגנצא בערך בשנת 1176 ומת שם בשנת 1238 (ע' לקוטי מהרי"ל הל' ר"ה). יחוסו נראה בפירוש התפילה שלו אצל ישתבח, כמובא בספר "מצרף לחכמה" (י"ד:), ושם נאמר:

"קבלתי תיקון תפילות מאבא מורנו יהודה בן קלונימוס בן רבנו משה בן רבנו יהודה בן רבנו משה בר קלונימוס בן רבנו יהודה".

היה תלמיד "רבנו יהודה החסיד, כאשר קבל מאביו רבנו שמואל הקדוש החסיד", ומר' יהודה חסיד קבל סודות הקבלה. לדעת צונץ היה ר' אלעזר חזן בעיר ערפורט לפני שנתמנה לרב בגרמייזא. בשנת 1233 היה בין הרבנים הנאספים במגנצא אשר עשו תקנות שו"ם (שפייער ווארמס מאינץ), בסוף תשובות מהר"ם דפוס פראג.

ביום כ"'ב כסלו תתקנ"ז (1196), בהיותו מפרש פרשת וישב ויושב על שולחנו, באו שני רוצחים לביתו, פצעו את ראשו והרגו את אשתו דולצא, בתו הגדולה בלט בת 13 שנים, בתו הקטנה חנה ובנו יעקב. אשתו הייתה מפרנסת אותו, והוא הרבה לספר בשבחה בסגנון אשת חיל, שהייתה -

"משוררת זמירות ותפילות ומדברת תחנונים וכו', מכבדת לעוסקי תורה וכו', פיה פתחה בחכמה וכל איסור הייתה יודעת, ביום השבת יושבת דורשת, בעלה משמשת, לא הכעיסו מעולם".

ספר הרקח
ר' אלעזר כתב בערך שלושים ספרים. חיבורו העיקרי הוא ספר "רקח" שנדפס ראשונה בעיר פאנו בשנת 1505. הספר הזה נחלק לתצ"ג סימנים בדברי מוסר והלכה. לדעת ר' חיים מיכלס ב"אור החיים" חיבר ספר "רקח" קטן וגדול (כאשר עשה הרשב"א בספרו "תורת הבית" הקצר והארוך), הקטן לכלול הלכות פסוקות בעזיבת הפלפול והוא שנשאר אתנו, והארוך בפלפול. השם "רקח" בגמטריא שמו "אלעזר" (308), ובהקדמתו אומר, כי כל אדם צריך לרשום שמו בספרו. הספר מכיל: הלכות חסידות, אחדות השם, קבלת חכמים, פרישות וזהירות, נקיות מחטא, בקשת שלום, ערום ביראה, קדושה והלכות תשובה, באור עניין ד' תשובות ויסוד תשובה המעשית אשר יעשה האדם לכפרת כל חטא ועון (ע"ע תשובה), ונוסח "תפילת השב בכל כוחו". אח"כ יבואו בו דיני או"ח ויו"ד.

מלבד ספר הרקח חיבר:
פירוש למס' שקלים.
תוס' למס' ב"ק ומסכתות אחרות.
"ספר הכפרות או מורה חטאים" סדר ויסוד התשובה והוידוים כאשר קיבלם מרבותיו (ויניציא
1543), והוא כעין דרכי תשובה בספרו ה"רקח".
פירוש על התוס' ברמזים וגימטריאות.
"יין הרקח" פירוש על חמש מגלות ג"כ בגימטריות וצרופים (לובלין 1608).
ביאור שיר השירים לרבי אלעזר מגרמייזא
פירוש על מזמור "תהילה לדוד" ע"ד הקבלה.
פירוש על התפילות ברמזים וגימטריות (עי' מצרף לחכמה י"ד:).
טעמי וסודי התפילה, בו נתן טעם למניין התיבות והאותיות של תפילת חול ושבת ויו"ט וסוד כל ברכה וברכה.
פירוש על "ספר יצירה" (קצת ממנו נדפס עם גוף הספר במנטובה (1562).
"ספר החיים", מדבר בעניין השם ואחדותו, והנשמה ומעלותיה, וענייני החיים אשר הוא מחלק לשלושה: חיי האדם, חיי הבהמה וחיי האילן וההבדל שביניהם.
"ספר החכמה", בס"ה שערים כולל דרכי הלמוד.
"שער הסוד והיחוד והאמונה" (ע' נובלות חכמה קצ"ה; ייליניק ב"כוכבי יצחק" חכ"ז 7).
"יראת אל" על מזמור אלוהים יחוננו ושבע קני המנורה וספירת העומר.
"ספר הנפש", מענייני הנפש ומעלתה, מקורה ופעולתה.
"ספר השערים" או שערי תורה, כרך גדול יותר משלש מאות דפים, נחלק לע"ג שערים כמנין חכמה, בגמטריאות ודרשות.
"שערי בינה", רומז בו הרבה מדרשות חז"ל בפסוקים בדרך גימטריאות ונוטריקון (מובא ממנו בספר מנות הלוי לאלקבץ).
"שער קומה" או שיעור קומה ופרקי דר' ישמעאל, ענייני קבלה.
"סודי רזי", סודות הקבלה ככלל ובפרט סוד המרכבה, נחלק להלכות וממנו לקוח ספר "רזיאל המלאך" כי רזיאל הוא נוטריקון "רזי אלעזר".
"ספר השם", כרך גדול בענייני סודות השם וחלופיהם.
פירוש על פיוט, "האוחז ביד";
"אדרת השם", על מוסר ומדות טובות.
לקוטים (מובאים בפירוש רקנטי עה"ת ריש פרשת תזריע).
ועוד חבורים, כמו: סוד הזווג, ספר הכבוד, ספר הנעלם, ספר המלאכים, ספר הקולות.
חיבר פיוטים הרבה ומערבית לליל א' דר"ה וסוכות ושמיני עצרת שנוהגין לאמרם בפרט בעיר וירמייזא.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן