לדף ראשי



אלדד ומידד - שמות שני האנשים אשר נשארו במחנה עת אסף משה שבעים איש מזקני העם סביבות האהל ותנח עליהם הרוח ויתנבאו, (במדבר י"א כ"ו). הם היו במספר הזקנים אשר נקראו, ו קבלו גם הם רוח נבואה שירדה עליהם. יהושע בן נון אמר אל משה: אדני משה כלאם. אבל משה ענה ואמר: המקנא אתה לי? מי יתן כל עם ה' נביאים.
בספרי קוראים סיבת השארם במחנה:

"י"א בקלפי נשתיירו, לפי שאמר לו הקב"ה למשה לבור לו שבעים זקנים... נטל פתקים וכתב עליהם זקן, ונטל שני פתקים חלקים ובללן והטילן לתוך קלפי...",

אלדד ומידד היו השנים אשר העלו הפתקים החלקים.

"ר' שמעון אומר במחנה נשתיירו, לפי שראו את משה שמברר לו הזקנים. אמרו אין אנו כדאים לגדולה זו. הלכו והטמינו את עצמם. ומה היו אומרים (בנבואתם)?
משה מת ויהושע מכניס את ישראל לארץ" (ספרי פיסקא בהעלותך).

"וי"א על עסקי השליו היו מתנבאים ואומרים: עלה שליו.
וי"א על עסקי גוג ומגוג, וכל הזקנים התנבאו ולא יספו, והם לא פסקו" (סנהדרין י"ז).

ותרויהון הויין מתנביין כחדא ואמרין: בסוף עקב אמיא גוג ומגוג וחיילותיה סלקין לירושלם, ובידיה דמלכא משיחא אינון נפלין ושבע שנין דיומין ידליקו בני ישראל מן מני זייניהון, לחורשא לא יפקין ואילן לא יקוצון" (תרגום ירושלמי, בהעלותך).

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן