 לדף
ראשי
זמבה מנחם
נולד בוורשה בתרמ"ד, 1884, ושם קיבל את חינוכו התורני. היה מעורה בכל התחומים של חיי הקהילה היהודית בוורשה, ובתרצ"ה, 1935, נבחר לוועד הרבנים של העיר. היה בגטו ורשה, וגם שם היה חבר בוועד הרבנים, ואף המשיך לכתוב חידושי תורה. היה מן הרבנים האחרונים ששרדו בגטו. הוא עודד את ההתמרדות בנשק, ונמנה עם הרבנים שקראו ליהודים שלא לנסוע לפוניאטובה, Poniatówa, ולטראווניקי, Trawniki. השתתף בעריכת ליל הסדר שהתקיים ביום הראשון של המרד ערב פסח תש"ג, 19 באפריל 1943, יחד עם הרבנים יהושע השל גולדשלג, משה בֶּר מזדוּנסקה-וולה, Zduńska Wola, ואחרים, בבונקר ברחוב קופייצקיה 7. הבניין הפגז, ופתח הבונקר הוצת. בין הנספים היה גם הרב זמבה, שנקבר בחצר של הבית. בהשתדלות אגודת ישראל העולמית הועלו עצמותיו ארצה, וב-א' דר"ח תמוז תשי"ח, 18. 6. 1958, הובאו לקבורה בירושלים. מקור הערך: ד"ר פנינה מיזליש. מקורות: ספר סוקל, טרטקוב, ורנז' סטוינוב והסביבה, עמ' 253; הלל זיידמן, יומן גטו ורשה, עמ' 92, 101-100, 104, 105, 105, 154, 219, 220, 221, 241, 248, 279, 285-281, 341; "אלה אזכרה", ב, עמ' 51-38; אנציקלופדיה של גלויות, ורשה א, עמ' 304-305; עקיבא צימרמן, ביסוס הלכתי למרד גטו ורשה, הצופה, י"ד בניסן תשס"ג, 16. 4. 2003, עם צילום של המודעה שנדפסה בעיתון הזה באותו היום.
יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|
