חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

אפנדופולו כלב

אפנדופולו כלב בן אליהו בן יהודה, מחשובי חכמי הקראים בביזנטיון במאה ה- 15-16.

עסק בספרות הקראים והרבנים. היה בעל ידע רב בחכמות חיצוניות ובפרט באסטרונומיה והנדסה. ידע לשונות רבות. כתב כי הרבנים נפרדו מכלל ישראל ולא הקראים, וטוען כי מזמור קי"ט בתהילים מלמד שאין תורה שבעל פה.

כלב אפנדופולו - מחשובי חכמי הקראים בארץ בביזנטיון בסוף המאה ה- 15 ותחילת המאה ה- 16.
נולד בשנת רט"ו, או רכ"ד. התאריך הראשון נראה מהימן יותר. שנת מותו לא נודעה. בשנת רס"ט השלים את ספרו גן המלך, וכנראה מת זמן מה לאחר מכן. נולד כנראה באדריאנופול (ולכן יקרא בשם אדרונופוליטי), ועבר לכפר קרמרייא מעבר לים העיר קוסטנטיפול, שם חבר את רוב ספריו. באחרית ימיו התגורר בעיר לבן (בילגראד) בסרביה. אשתו הייתה כרישווייד, אחות ר' אליהו בשייצי (נפטרה ג' י"ד אדר רס"ז) והיו לו שלושה בנים: שלמה ידידיה, משה ומנחם. שני אחים היו לו: ר' שמואל הרמתי ור' יהודה בלי. היה תלמידו של גיסו בשייצי, ושל החכם הרבני המפורסם ר' מרדכי כומטינו.

אפנדופולו היה אחד מחכמי הקראים הגדולים. עסק בספרות הקראים והרבנים, והייתה לו יד בחכמות החיצוניות ובפרט באסטרונומיה והנדסה.
את מקצועות המדע למד מפי רבותיו ומספרי חכמי יוון וערב שנתפרסמו בארצו בפרט אחרי בוא גולי ספרד. הוא רכש ספרים אלה, וגם העתיקם בעצם ידו. ידע שפות רבות, ובהשלמת הספר "אדרת אליהו" הוא מזכיר בדיני כלאי זרעים שמות כל הצמחים בסדר א"ב בעברית, ערבית, איטלקית ויוונית.

בחקירותיו ניכרת השפעת הרמב"ם (אשר יכנהו בשם "החכם האלהי") והשפעת בן דתו ר' אהרן בן אליהו (הוא ר' אהרון השני). את השפעת הרמב"ם רואים בדבריו ע"ד ימות המשיח (בספרו "עשרה מאמרות", מאמר ח'). הוא עוסק בטעמי המצוות ומקורן, למרות דבריו (בהשלמת "אדרת אליהו" בתחלת עניין שמיטה ויובל) שגם המצוות שהשכל גוזר בהן, אין ראוי לקיימן מצד השכל, אלא מקודם נקבלם בקבלה ונתחייב בעשיתן מצד קבלתן, ואח"כ נשתדל למצוא תכליתן אם ידינו משגת במציאתן, ונשתמש בשתי נרות: נר התורה ונר החכמה.

הוא משקף את העמדה הקראית, בתאור ההסטוריה. בהקדמת ספרו "עשרה מאמרות" הוא קובע כי הרבנים נפרדו מכלל ישראל ולא הקראים. הוא חוזר על דברי הקראים שכל מזמור קי"ט בתהילים מורה כי התורה אחת (=בכתב) ואין לה שנית (= שבע"פ); פסוקיים ס"ט וע' במזמור קי"ט מרמזים על המחזיקים בתורה שבע"פ. הוא חושב את בעלי התלמוד לגאים, באמרם כי העובר על דברי תורה חייב מלקות, והעובר על דברי חכמים חייב מיתה (השלמת "אדרת אליהו" עניין שמטה ויובל, פרק ו'), וכדומה.

מקור הערך: מעובד על פי אוצר דינים ומנהגים לא"י איזנשטיין

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן