לדף ראשי




כתר ארם צובא - כתב היד החשוב ביותר של נוסח המקרא המקובל הוא כתר ארם צובא (כי"א). הכתר, שהכיל את ספרי המקרא כולו, נכתב בארץ-ישראל במאה העשירית. הוגה ונוקד בידי אהרן בן אשר, שהוסיף לו פרטי המסורה. זהו הספר שעליו סמך הרמב"ם את ידו והשתמש בו לקביעת הלכות כתיבת הפרשיות והשירות בתורה. במשך דורות, מן המאה ה- 14 לערך, היה בבית-הכנסת שבעיר ארם צובא, היא חלב. מנהיגי הקהילה לא הרשו לאיש לצלמו ולפיכך גדולה הייתה שבעתיים האבדה, כאשר בפרעות ביהודי ארם צובא, בשנת תש"ח, נשרף בית-הכנסת וכתב-היד נפגע אף הוא. כתב-היד הפגום הגיע לבסוף לירושלים, בדרך שלא נתפרסמה עד כה ברבים. מצויים בו 294 דפים מתוך כ - 480 שהיו בו. בראשו חסרים כמעט כל הדפים שהכילו את התורה וכן חסרים דפים בסופו.
פרופ' משה גושן-גוטשטיין, אשר עסק בהוצאתו לאור של כתב-היד, כותב:

"שם אחד מתנשא לכל לראש בתולדות נוסח המקרא המסורתי כפי שנתגבש בטבריה: שמו של בן-אשר. נוסח זה לא נברא יש מאין. דורות עמלו, מאז המאה השביעית, כדי לשכלל את דקדוקי הרישום של מסורת עתיקת יומין. והנה, אי-מתי במאה התשיעית הגיע אותו תהליך לשיאו, והושג מה שהורגש כרישום מושלם בנאמנותו... אותו שיא גם היה מעין קץ למאמץ של המצאת שכלול. שוב אין אנו שומעים על הישג דומה. אותו הישג של שכלול מושלם לא היה אלא אותו כתב-יד אשר לאחר מאות בשנים נודע לתהילה בכינויו: כתר ארם צבא. והאיש אשר הקדיש לו את שנות עבודתו היה מי שהתכנה לאחר זמן "המלמד הגדול, החכם הנבון, אדון הספרים ואבי החכמים וראש המלמדים והמהיר במעשיו המבין במפעליו ויחיד בדורותיו, מר אהרן בן מר רב אשר".

כאמור, חסרים בראש הכתר הדפים שבהם רוב החומש. אבל לשמחתנו לא אבדה שירת האזינו. דברים מרגשים כותב בעניין זה פרופ' גושן:

"חלחלה אוחזת בנו אם נשווה נגד עינינו, שאילו השיגה יד המחבלים להשמיד עוד כמה דפים מחלק החומש שבכתר, כבר הייתה אבודה לנו גם שירת האזינו. וכבר נודע ברבים, כי הוכחה חותכת לזהותו של הכתר באה לנו דווקא מן הצורה המיוחדת כל כך שבה נכתבה שירת האזינו בכתר ארם צובא".

ספרים על הכתר

הספר מאורות נתן מאת ר' יעקב ספיר, במהדורת רפי זר, עוסק בנוסח כתר ארם צובה

מאמרים על כתר ארם צובה מאת: פרופ' יוסף עופר




הערות לערך:
שם המעיר: יוסף עופר, כרמי צור
הערה: כדאי לעדכן את הערך, יש בו טעויות רבות:
א. הכתר הוא מן המאה העשירית ולא התשיעית.
ב. בכתר במקורו היו כ-480 דפים ולא 380.

כמו כן כדאי להוסיף קישור לאתר שבו ניתן לצפות בכתר ובסדרת רשימות העוסקת בכל המחקר הקשור בו:
http://www.aleppocodex.org/
לעיון נוסף: מכון בן צבי - הכתר


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן