לדף ראשי




תרגום יונתן - הגיע לידנו תרגום ארמי לנביאים ראשונים ואחרונים המיוחס ליונתן בן עוזיאל שהיה תלמידו של הלל. בתלמוד (מגילה ג, ע"א) מסופר:

"ואמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא: תרגום של תורה אונקלוס הגר אמרי מפי ר' אליעזר ור' יהושע, תרגום של נביאים יונתן בן עוזיאל אמרי, מפי חגי זכריה ומלאכי ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה. יצתה בת קול ואמרה: מי הוא זה שגילה סתריי לבני אדם?
עמד יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר: אני הוא שגיליתי סתריך לבני אדם, גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד אבא, אלא לכבודך עשיתי, שלא ירבו מחלוקות בישראל.
ועוד ביקש לגלות תרגום של כתובים, יצתה בת קול ואמרה לו: דייך, מאי טעמא (מהו הטעם)? משום דאית (יש) ביה (בו) קץ משיח".

כבר בתקופה קדומה התחילו מוסיפים כנגד כל פרשה שבתורה שקראו בציבור גם פרשה מן הנביא, ומשום כך נוצר הצורך בתרגום לנביאים. בתלמוד הבבלי מובאים במקומות אחדים תרגומים לפסוקי נביאים. הם מתאימים בדיוק לתרגום יונתן לפסוקים אלה ונקראים תרגום רב יוסף (ראה למשל שבת סד, ע"א; פסחים סח, ע"א; יומא לב, ע"ב) ועל יסוד זה יש חוקרים הסבורים שתרגום יונתן הוא תרגום רב יוסף (ר' יוסף בר-חמא חי בדור השלישי לאמוראי בבל). התוספות לעומת זאת מעירים (בבא קמא ג, ע"ב):

"כדמתרגם רב יוסף - נקט רב יוסף לפי שהיה בקי בתרגום",

ועל כן אין התרגום מיוחס לר' יוסף אלא מפני שהיה מבין ובקי בתרגום. יש גם תרגומים שאינם מתאימים לתרגום אונקלוס ולתרגום יונתן (למשל בבלי שבת כו, ע"א; יומא י, ע"א) ועל כן ספק אם אמנם ר' יוסף הוא יוצרו של התרגום.

שני התרגומים, אונקלוס ויונתן, משתדלים לתרגם בדרך הפשט. במקומות קשים, כמו בדברי שירה, הולך אונקלוס בדרך המדרש והאגדה, וכך גם יונתן בדברי שירה שבנביאים ראשונים (שירת דבורה, שירת חנה ועוד). גם בספרי הנביאים האחרונים מרבה יונתן לתרגם על דרך הדרש והאגדה, ובמיוחד בנבואות הנחמה של ישעיהו (מפרק מ ואילך).


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן