לדף ראשי




תרגום השבעים - כיצד תורגם ומי הם המתרגמים?
הברייתא בתלמוד (מגילה ט, ע"א - ע"ב) מונה י"ג פסוקים שבהם סטו מתרגמי התורה מן הנוסח המקורי, להלן אחדים מהם:

"תניא, מעשה בתלמי המלך שכינס שבעים ושניים זקנים והכניסם בשבעים ושניים בתים ולא גילה להם על מה כנסם, ונכנס אצל כל אחד ואחד מהם ואמר להם: כתבו לי תורת משה רבכם, נתן הקב"ה בלב כל אחד ואחד עצה והסכימו כולם לדעה אחת וכתבו לו:
"אלהים ברא בראשית" (בראשית א,א), "אעשה אדם בצלם ובדמות".
(שם א,כו), "ויכל ביום השישי וישבות ביום השביעי"
(שם ב,ב)... וכתבו לו "את צעירת הרגליים" ולא כתבו לו "את הארנבת" (ויקרא יא,ו) מפני שאשתו של תלמי ארנבת שמה (ביוונית לגיס) שלא יאמר "שחקו בי היהודים והטילו שם אשתי בתורה".

עדות אחרת היא חיבור בשם "איגרת אריסטיאס", אחד מן הספרים החיצוניים שנכתבו בימי הבית השני. אריסטיאס היה פקיד יווני בחצרו של המלך תלמי השני מלך מצרים (תלמי פילדלפוס חי 246-283 לפני הספירה). לפי הסיפור העיר הממונה על ספריית המלך את תשומת-לב מלכו שחסרים בספרייה כתבי הקודש של היהודים. המלך, שהיה חובב ספרים, שאל לפשר הדבר ונאמר לו שאין תרגום יווני לתנ"ך. תלמי פנה אל אליעזר הכהן הגדול בירושלים וביקש שישלח אליו אנשים חכמים הבקיאים בתורה ובמלאכת התרגום. הכהן הגדול נענה לבקשה ושלח לו שבעים ושניים זקנים, והם התקבלו בכבוד רב ונשלחו אל האי פארום שליד אלכסנדריה, שם שוכנו בבית גדול ומפואר, כל חכם בחדר נפרד. הם עסקו בתרגום התורה שבעים ושניים יום, כל אחד לעצמו, ובמלאת הימים האלה הושוו התרגומים ונמצאו מתאימים זה לזה בדיוק גמור. מכאן השם "שבעים" - בלאטינית "ספטואגינטה" וביוונית "הבדומקונטה", היינו "על-פי השבעים".

פילון האלכסנדרוני מספר, שעוד בימיו ערכו תושבי האי פארום מדי שנה יום חג ביום סיום התרגום ובאו לשם לא רק יהודים, אלא אף נכרים רבים מאוד כדי לכבד את המקום שבו זרח לראשונה אור התרגום ולהביע תודה לאלהים בעד חסדו הישן המתחדש לעולמים.
כל זה אשר לתרגום התורה; תרגום נביאים וכתובים הוא מעשה מאוחר יותר: נראה שתרגום מלא לתנ"ך היה קיים כבר במאה הראשונה לספירה.
קיימים מאות כתבי-יד של השבעים; רובם נכתבו בין המאות השלישית לעשירית, והרי החשובים ביניהם:
A - הקודכס "האלכסנדרוני" מן המאה ה - 5, נמצא במוזיאון הבריטי בלונדון.
B - הקודכס "הוותיקאני", (המאה ה - 4 נמצא בוואתיקן שברומא.
S - הקודכס "הסיניי" (המאה ה - 4 ) נמצא במוזיאון הבריטי, הובא לשם מהמנזר סנטה קטרינה שבסיני.

תרגום השבעים כולל את כל ספרי התנ"ך, ועליהם נוספו עוד ספרים הנקראים "ספרים החיצונים", הם אינם מקובצים בקובץ נפרד אלא מעורבים בין הספרים השונים שבתנ"ך. החלוקה הפנימית שונה מן המקרא שלנו - תורה, נביאים וכתובים, אלא עשויה לפי מפתח אחר והוא תוכן הספרים:
א. התורה,
ב. ספרי היסטוריה,
ג. ספרי חכמה,
ד. ספרי נבואה.
ספרי שמואל ומלכים נחשבים לספר אחד וכולם נקראים מלכים, אך מתחלקים למלכים א,ב,ג,ד. בדרך זו נוצר רצף מתקופת שמואל הנביא, שמשח את שאול ודוד, ועד לסוף תקופת מלכי יהודה וישראל.
בתחילה התייחסו חז"ל ברוח אוהדת לתרגום השבעים ואמרו עליו שהוא נוצר ברוח הקודש. אולם כאשר התגברה ההתבוללות, וההתייוונות החלה להתפשט בין יהודי מצרים אמרו כי

"בשמונה בטבת נכתבה התורה יוונית בימי תלמי המלך והחושך בא לעולם שלושה ימים" (סדר עולם רבה, ויניציאה ש"ה, דף כד, א).

הערות לערך:
שם המעיר: אברהם טל טאו
הערה: מהיכן המקור לכך שבתחילה התייחסו חז"ל לתרגום ברוח אוהדת? מה שאמרו שהיתה להם סייעתא דשמיא שכיוונו את השינויים לא אומר שאהבו את עצם התרגום

שם המעיר: אבי דנטלסקי
הערה: למידע 'פופולרי' אבל קצת יותר מעודכן בתוספת דוגמאות מתוך התרגום עצמו ראו כאן:
http://ivri.org.il/2013/12/septuaginta-between-darkness-and-light/
מקור ההערה: מחקר, "תרגום השבעים לספר בראשית" מאת משה ציפור

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן