לדף ראשי




הכספלה - הטכסט של תרגום השבעים נשתבש מחמת דורות של מעתיקים. באמצע המאה הג' מצא אחד מאבות הכנסייה הנוצרית אוריגנס (אלכסנדריה), שתרגום השבעים מלא שיבושים, ושגם שלושה תרגומים אחרים אינם משתווים זה לזה. כדי ליצור תרגום מושלם כתב את ה"ההכספלה" המכיל שישה טורים מקבילים (מכאן שמו היווני הכספלה = כפול שישה).
בטור הראשון העתיק באותיות עבריות את המקרא העברי.
בטור השני את המקור העברי בתעתיק יווני,
בשלישי את תרגום עקילס,
ברביעי את תרגום סומכוס,
בחמישי את תרגום השבעים
ובשישי את תרגום תיאודוטיון.

הטור החמישי (תרגום השבעים) שימש כיסוד להשוואה אל המקור העברי, וכאשר אוריגנס מצא בו מלים עודפות (שאינן בעברית) הוא סימן אותן ע"י אובלוס (סימן הרחקה +), ואילו כשמצא במקור העברי דבר שחסר בתרגום, סימן באסטריסק (סימן הכנסה *).
במאה הרביעית הוציא אבסביוס, מאבות הכנסייה הנוצרית, בהוצאה נפרדת את הטור החמישי. שזכה מיד לתפוצה ניכרת, ולפי עדותו של הירונימוס הנוסח ההכסאפלרי היה לנוסח השליט בא"י.

לחשיבותו הרבה של מפעלו של אוריגנס תורמים בעיקר שלושה גורמים:
1) בתוך ההכסאפלה נשתמרו תרגומים יווניים שאבדו ולא הגיעו לידנו;
2) מן המקור העברי והתרגומים אפשר ללמוד את נוסח המקרא שהיה לנגד עיניהם וכיצד הבינו אותו המתרגמים;
3) מהטור השני (המקור העברי בתעתיק היווני) יכולנו להכיר את המבטא העברי במאה הג', כלומר מאות שנים לפני קביעת הניקוד המסורתי. ספרו של אוריגנס לא נשתמר במקורו, אך אפשר לשחזרו מן התרגום הסורי של ההכסאפלה מן המאה הז', והוא שומר בצורה נאמנה על הסימנים ההכסאפלריים (סימן ההרחקה +, וסימן ההכנסה *).


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן