לדף ראשי



אדם צרניאקוב נולד בורשה, חונך ברוח התבוללות פולנית. היה מורה בבית ספר מקצועי שליד הקהילה היהודית. בין שתי המלחמות עבד בשירות הממשלה, והיה עסקן בענייני בעלי המלאכה היהודים. בין 1927-1934 היה חבר מועצת עירית ורשה, אח"כ אף נבחר לסינט הפולני. היה גם חבר הנהלת הקהילה היהודית.

בפרוץ המלחמה נמלטו מורשה רבים ממנהיגי הקהילה, ביניהם גם ראש הקהילה. ראש העירייה הפולני מינה את צרניאקוב לראש הקהילה הדתית היהודית בורשה. מכוח המינוי הזה קיבל את תפקיד יו"ר היודנראט, והוא נדרש לצרף 24 אנשים למועצה.

היודנראט נאלץ לעסוק בענייני עבודה, בריאות, דיור, ניקיון ושאר ענייני החיים היום יומיים בגטו. במגעיו עם הגרמנים ביקש צרניאקוב להשפיע ולעורר אצלם רגישות אנושית והתחשבות במצב בגטו, בדרך כלל בלי הצלחה. הוא סבל עלבונות מצד הגרמנים ואף הוכה על ידם פעמיים.

כותבי יומנים בגטו חלוקים בהערכת אישיותו. יש המותחים עליו ביקורת חריפה על היותו מתבולל ומקורב למתבוללים. יש המשבחים אותו ומתארים את מידותיו התרומיות. לדעת כולם ניחן בהגינות אישית ובכוונות טובות.

מחיבורים שנכתבו אודותיו עולה שלא הייתה לו קונספציה על פיה ניהל את חיי הגטו (בניגוד לרומקובסקי, למשל). עם זאת פעל רבות למען החינוך בגטו, ולמען הילדים בכלל. עשה מאמצים רבים להציל יהודים שצפויים היו למוות. ניסה בכל יכולתו למנוע התערבות ישירה של גרמנים בענייני הגטו. כמו כן ניהל את הגטו בלי מעורבות יתירה בענייני הפרט. עובדות אלו סייעו לפעילות חשאית בתחום הכלכלה - הברחת מזון. עם זאת אין הוכחות שצידד במחתרת.

צרניאקוב סרב לתת יד לגירוש יהודים מהגטו, וכשקיבל פקודה להכין רשימות לשילוח יהודים מהגטו, נטל את כמוסות הרעל שהיו שמורות עמו והתאבד ב-23 ליולי 1942.

צרניאקוב כתב יומן מפורט שפורסם על ידי "יד ושם", ותורגם לעברית ולשפות נוספות.

לעיון נוסף: (שמות מאמרים באתר דעת והקישור אליהם)
אישיותו של צרניאקוב, שיחה עם ראול הילברג, היסטוריון
התאבדותו של צרניאקוב
מתוך "השיר על העם היהודי שנהרג", מאת יצחק קצנלסון

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן