לדף ראשי



המצווה
הכנסת כלה היא בכלל מצוות "ואהבת לרעך כמוך".
ר' יהודה ב"ר אלעאי אמר לתלמידיו:

"התעסקו בכלה, שכן מצינו בהקב"ה שנתעסק בכלה שנאמר: ויבן ה' אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם. ותחילתה של תורה חסד, שהרי בתחילת התורה קישט את הכלה, שנאמר 'ויבן ה' אלקים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה, ויבאה אל האדם'.

גדר המצווה
הכנסת כלה עיקר מצוותה להכניסה לחופה, ויש בכלל זה ללוות אותה כשמוליכים אותה לחופה, לשמחה, ולהספיק צרכיה כדי שתוכל להינשא.

מצווה ללוות את הכלה מבית אביה לבית חופתה או לבית החתן.
כמה מלווים יהיו? ברוב עם הדרת החתן והכלה, וככל שיש יותר מלווים מוסיפים הם יותר שמחה וחיבה, וכל הבא זוכה.

מקלסים את הכלה, ובכלל מצוות גמילות חסדים לקשט את הכלה בקישוטים, לשמחה ולשיר ולרקוד לפניה.
נחלקו התנאים כיצד מרקדים לפני הכלה:
בית שמאי אומרים כלה כמות שהיא, לפי יופיה וחשיבותה מקלסים אותה. ישבחוה בדבר נאה שיש בה, כגון עיניה או ידיה אם הן יפות, שאי אפשר שלא יהיה בה איזה דבר של שבח.
בית הלל אומרים "כלה נאה וחסודה", חוט של חסד משוך עליה.

מנהגים שונים נהגו לעשות לבתולה בשעה שמוציאים אותה מבית אביה לבית החתונה, כגון מיני שמחה או כתרים או מלבוש ידוע, כגון בחופה של הדס או צעיף שעל עיניה או ראשה פרוע, ששערה על כתפיה ומגולה, או שרקדו לפניה ושחקו לפניה, או שחילקו קליות לתינוקות.

הכנסת כלה במובן של סיפוק צרכיה הוא שצריך אדם לתת כסף על כך, ואין צדקה גדולה מאשר להשיא בנות עניות.

גבאי צדקה שיש בידם מעות צדקה, ישיאו בהן בתולות עניות. ואפילו אם הקדישו חפץ לבית הכנסת ושם בעליו עליו, או שיש בידם ספר תורה, מותר לשבעה טובי העיר לשנותם לדבר מצוה זו של נשואי יתומות, או למכור ספר התורה.

אף על פי שדרך הכנסת כלה להיות בפרהסיא, אמרה תורה לעשות זאת בהצנע.
יש המפרשים שהכוונה לסעודה ולשמחה שבבית המשתה, שיסעד במידה נאה וישמח במידה נאה ולא ינהג קלות ראש בעצמו. ויש מפרשים שהכוונה לכסף שצריך להוציא כדי להכניס כלה עניה לחופה, שיעשה זאת בצנעא, ולא יספר ברבים כך וכך עשיתי.

לעיון נוסף: (שמות מאמרים באתר דעת והקישור אליהם)
מנהגי עדות ישראל בתחום המשפחה

ציורים על מנהגי חתונה במרוקו



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן