לדף ראשי




יאשיהו - מלך יהודה. בן אמון בן מנשה, שהיו שניהם רשעים, ואילו הוא היה מלך כשר. בן שמונה שנים היה במלכו, ומלך 31 שנה. "עם הארץ" המליכו אותו אחרי שנקמו את מות אמון אביו שנרצח בידי עבדיו (מ"ב כ"א כ"ג).
פעולותיו רוב שנות מלכותו לא נרשמו בכתוב. אחרי שמונה עשרה שנה למלכו החל לחזק את בדק הבית. שלח את שפן הסופר לחלקיהו הכהן הגדול לאסוף כסף, ולמסור את הכסף מבית ה' לפקידים עושי המלאכה. עודו מקבץ את הכסף שמצא בלשכות העזרה, מצא את "ספר התורה", ונתנו לשפן הסופר שקרא אותו לפני יאשיהו. המלך חרד בשמעו את התוכחה הכתובה בו, קרע את בגדיו, וצווה לדרוש את ה'. חלקיהו ואחיקם בן שפן פנו לחולדה הנביאה, שאמרה:

כה אמר ה', הנני מביא רעה אל המקום הזה ועל יושביו, ככל דברי הספר אשר קרא המלך, תחת אשר עזבונו... אך יען כי רך לבב המלך ונכנע מפני ה', לא יראה בחייו את הרעה ההיא.

המלך קרא את דברי הספר לפני העם, צווה לטהר את בית המקדש מעבודה זרה, השבית את הכמרים, נתץ את מצבותם והרג את כהני הבעל. כהני ה' שהקריבו בבמות לא הורשו עוד לעלות על מזבח ה' בירושלים. אחרי שטיהר את המקדש ציווה להקריב קורבן פסח בזמנו כהלכתו, והמון עם מכל ערי ארץ ישראל באו לירושלים לחוג את החג.

בסוף ימיו עלה פרעה נכה מלך מצרים על מלך אשור על נהר פרת לכבוש את סוריה. המלך יאשיהו יצא לקראתו ורצה למנוע ממנו לעבור בארץ במסע המלחמה שלו. פרעה נכה הכהו במגידו, ועבדיו הביאוהו לירושלים וקברוהו בקברי המלכים.
בדברי הימים מופיע התיאור הבא:

דברי הימים ב פרק לה
(כ) אַחֲרֵי כָל זאת אֲשֶׁר הֵכִין יאשִׁיָּהוּ אֶת הַבַּיִת עָלָה נְכו מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְהִלָּחֵם בְּכַרְכְּמִישׁ עַל פְּרָת וַיֵּצֵא לִקְרָאתו יאשִׁיָּהוּ:
(כא) וַיִּשְׁלַח אֵלָיו מַלְאָכִים לֵאמר מַה לִּי וָלָךְ מֶלֶךְ יְהוּדָה לא עָלֶיךָ אַתָּה הַיּום כִּי אֶל בֵּית מִלְחַמְתִּי וֵאלהִים אָמַר לְבַהֲלֵנִי חֲדַל לְךָ מֵאֱלהִים אֲשֶׁר עִמִּי וְאַל יַשְׁחִיתֶךָ:
(כב) וְלא הֵסֵב יאשִׁיָּהוּ פָנָיו מִמֶּנּוּ כִּי לְהִלָּחֵם בּו הִתְחַפֵּשׂ וְלא שָׁמַע אֶל דִּבְרֵי נְכו מִפִּי אֱלהִים וַיָּבא לְהִלָּחֵם בְּבִקְעַת מְגִדּו:
(כג) וַיּרוּ הַיּרִים לַמֶּלֶךְ יאשִׁיָּהוּ וַיּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַעֲבָדָיו הַעֲבִירוּנִי כִּי הָחֳלֵיתִי מְאד:
(כד) וַיַּעֲבִירֻהוּ עֲבָדָיו מִן הַמֶּרְכָּבָה וַיַּרְכִּיבֻהוּ עַל רֶכֶב הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לו וַיּולִיכֻהוּ יְרוּשָׁלִַם וַיָּמָת וַיִּקָּבֵר בְּקִבְרות אֲבתָיו וְכָל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם מִתְאַבְּלִים עַל יאשִׁיָּהוּ:
(כה) וַיְקונֵן יִרְמְיָהוּ עַל יאשִׁיָּהוּ וַיּאמְרוּ כָל הַשָּׁרִים וְהַשָּׁרות בְּקִינותֵיהֶם עַל יאשִׁיָּהוּ עַד הַיּום וַיִּתְּנוּם לְחק עַל יִשְׂרָאֵל וְהִנָּם כְּתוּבִים עַל הַקִּינות:

יהואחז בנו מלך אחריו (מ"ב כ"ג).

בתלמוד
חז"ל רואים את יאשיהו כצדיק גמור. אין לך גדול מבעלי תשובה יותר מיאשיהו בדורו (שבת מ'.). היה אחד משלושה גדולים שנקראו בשמם לפני הקב"ה עד שלא נוצרו: יצחק, שלמה ויאשיהו (ב"ר פמ"ה), כי נאמר "הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו", ועדיין לא נולד (יבמות נ',).

המלכים שקדמוהו, אחז ומנשה, שרפו את התורה, וזו שמצא חלקיהו הייתה טמונה וגנוזה בעזרה. ובפירוש נאמר כי הייתה "ספר תורת ה' ביד משה" (דהי"ב ל"ד י"ד) ולא כמו שרוצים החוקרים לומר כי "מצא" תורה חדשה.
המלך מצא כתוב בו "יולך ה' אותך ואת מלכך אשר תקים עליך אל גוי אשר לא ידעת" (דברים כ"ח ל"ו). ושלח לדרוש את ה' מפי חולדה.

לדעת חז"ל לא נתץ יאשיהו את הבמות שבנה שלמה לעשתרות שקוץ צדונים (מ"ב כ"ג) כי אסא המלך ביער כל ע"ז שהייתה בימיו. שלמה עצמו לא בנה במות, רק ביקש לבנות ולא בנה, ובגלל כוונתו הרעה תלה בו הכתוב לגנאי. יאשיהו שביער הבמות שנעשו לאחר מות יהושפט, תלו לו מן השמים לשבח (שבת נ"ו: רש"י).

חרב של פרעה נכו הייתה חרב של שלום, ואעפ"כ נכשל בה יאשיהו.

א"ר יוחנן: מפני מה נענש יאשיהו? מפני שהיה לו לימלך בירמיהו ולא נמלך (תענית ב"ב:).

על מות יאשיהו מרומז בפסוק "והבאתי השמש בצהרים" (עמוס ח'). ועל הספדו "מספר הדדרמון בבקעת מגדון" (זכריה י"ב י"א) מתרגם רב יוסף "במספד דיאשיהו בר אמון דקטל יתיה פרעה חגירא בבקעת מגידו" (מ"ק כ"ח:). עליו קונן ירמיהו "איכה יועם" "רוח אפינו משיח ה'" (איכה ד' עי' איכה רבתי).

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
יהודה אליצור: פולמוס ארון הברית בימי יאשיהו



הערות לערך:
שם המעיר: ישעיה נבנצל
הערה: יאשיהו לא החל את תהליך התשובה רק עם מציאת הספר.
דה"ב ל"ד ג, ובשמונה שנים למלכו...החל לדרוש לאלוקי דוד אביו...ובשנת שמונה עשרה למלכו...לחזק את בדק הביתץ
מקור ההערה: ספר דברי הימים

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן