לדף ראשי



תנא בדור הרביעי. מסר בשם ר' יהושע ור' טרפון (נזיר ה:א; ב"ר צא:ט) וחלק על כמה מתלמידי ר' עקיבא (סנהדרין כ:ב; צט:א; ב"ר עא:ט ועוד) ובייחוד על ר' יוסי, ואף נתווכח עמו (משנה נזיר ט:ה; בבלי ברכות נג:ב ועוד).

סיפר שפעם הלך להעיד על עדי החודש לפני בית דין שבאושא בשבת, אף על פי שלא היו צריכים לעדותו, אלא שביקש עילה להקביל פני חבריו (ירוש' ר"ה ב:א).

סיפרו עליו שאליהו הנביא היה מצוי בבית מדרשו, וכמה משיחותיהם נמסרו באגדה (ירוש' ברכות ט:ב; רו"ר ד:א ועוד).

ילקוט שמעוני שמואל ב רמז קנח
אליהו ז"ל שאל את רבי נהוראי: על מה הזועות באות לעולם? אמר לו על חלול המעשרות. אמר לו: חייך כך הוא סברו של דבר, אלא כך הוא עיקרו של דבר: בשעה שהקב"ה מביט בעולמו, ורואה בתי טרטיאות ובתי קרקסיאות, ועו"א יושבים בהשקט, ובית המקדש חרב, חרה אפו בעולמו להחריבו, שנאמר שאוג ישאג על נוהו,

רוב מאמריו שהגיעו אלינו הם מאמרי אגדה. נראה גם שהצטיין בחסידות מופלגת.

שמות רבה (וילנא) פרשה כא ד"ה י ויבאו בני
דרש ר' נהוראי: היתה בת ישראל עוברת בים, ובנה בידה ובוכה, ופושטת ידה ונוטלת תפוח או רמון מתוך הים ונותנת לו. שנאמר (תהלים קו) "ויוליכם בתהומות כמדבר", מה במדבר לא חסרו כלום, אף בתהומות לא חסרו כלום. הוא שמשה אמר להם "זה ארבעים שנה ה' אלהיך עמך לא חסרת דבר", שלא היו חסרים אלא להזכיר דבר והוא נברא לפניהם.

מכמה ממאמריו נשקפת אהבת התורה. הוא חלק על חכמים שאמרו שאב חייב ללמד לבנו אומנות. הוא היה אומר:

תלמוד בבלי מסכת קידושין דף פב עמוד ב
תניא, רבי נהוראי אומר: מניח אני כל אומנות שבעולם, ואיני מלמד את בני אלא תורה. שכל אומנות שבעולם אין עומדת לו אלא בימי ילדותו, אבל בימי זקנותו הרי הוא מוטל ברעב; אבל תורה אינה כן: עומדת לו לאדם בעת ילדותו, ונותנת לו אחרית ותקווה בעת זקנותו. בעת ילדותו מהו אומר? "וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים"[ישעיהו מ], בזקנותו מהו אומר? "עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו"[תהלים צב].

את התלמידים היה מזרז ללמוד תורה: אומר היה:

הווי גולה למקום תורה ואל תאמר שהיא תבוא אחריך, שחבריך יקיימוה בידך, ואל בינתך אל תישען (אבות ד:יד).

על דורו של משיח אמר:

דור שבן דוד בא בו נערים ילבינו פני זקנים, וזקנים יעמדו לפני נערים, ובת קמה באמה וכלה בחמותה, ופני הדור כפני הכלב, ואין הבן מתבייש מאביו (סנהדרין צז:א, עפ"י מיכה ז:ו).

מכיוון שהשם נהוראי פירושו מאיר (נהורא=אור), היה מי שסבר ש"נהוראי" הוא כינוי לר' מאיר (עירובין יג:ב), או שהוא כינוי לר' נחמיה, או ר' אלעזר בן ערך. ואלה דבריו:

תלמוד בבלי מסכת שבת דף קמז עמוד ב
תנא: לא רבי נהוראי שמו אלא רבי נחמיה שמו, ואמרי לה רבי אלעזר בן ערך שמו, ולמה נקרא שמו רבי נהוראי - שמנהיר עיני חכמים בהלכה.

הערות לערך:
שם המעיר: נהוראי
הערה: אולי אפשר לומר שכמו שיש בניין ובנאי יש נהורא ואיש של אור נהוראי
מקור ההערה: סברה

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן