לדף ראשי



יהודה - הבן הרביעי שילדה לאה ליעקב בפדן ארם. שבטו נקרא על שמו, ועליו נאמר "לא יסור שבט מיהודה" (שם מ"ט י'). יהודה גבר באחיו ולנגיד ממנו (דהי"א ה' ב'), נבחר למלך השבטים (ב"ר פ"ד ט"ז). ממנו יצא דוד ראש בית יהודה ומשיח אלהי יעקב. בשבט הזה תלויה תקוות ישראל, כי ממנו תקום המלוכה באחרית הימים. יהודה פדה את יוסף ממות מיד אחיו, באומרו "לכו ונמכרנו לישמעאלים, וידינו אל תהי בו, כי אחינו בשרנו הוא" (בראשית ל"ז כ"ז). היה ערב לבנימין אחיו, ודבר קשות עם המשנה לפרעה [=יוסף] על שתפש את בנימין ולא הניחו לשוב עמו לארץ כנען (שם מ"ד).
יהודה נשא לאשה בת איש כנעני ושמו שוע, שילדה לו שלושה בנים: ער אונן ושלה. ער נשא את תמר ומת בלא בנים. יהודה צוה לאונן ליבם אותה, וגם הוא מת כי היה רע בעיני ה'. יהודה לא הניח לשלה לשאת אותה, מחשש שימות גם הוא כאחיו. תמר ששמעה שיהודה עולה לתמנה לגזוז את צאנו, התחפשה לזונה, יהודה בא אליה, והיא ילדה תאומים: פרץ וזרח. יהודה הכיר בצדקת מעשיה, הודה כי "צדקה ממנו" מפני שלא נתן לה את שלה בנו.
מפרץ יצא דוד (רות ד', דהי"ב ב').

בתלמוד ומדרשים

אמר ר' שמעון חסידא, יוסף שקידש שם שמים בסתר זכה והוסיפו לו אות אחת משמו של הקב"ה (יהוסף), יהודה שקדש שם שמים בפרהסיה, זכה ונקרא כולו על שמו של הקב"ה. כיון שהודה ואמר "צדקה ממני" - יצתה בת קול ואמרה, אתה הצלת תמר ושני בניה מן האור (שרפה) חייך שאני מציל בזכותך ג' מבניך מן האוּר. מאן נינהו? חנניה מישאל ועזריה (סוטה י').

גבורתו של יהודה וכוחו כארי טורף מתוארים בדרך הפלגה באגדות שונות (ספר הישר פ' וישב): קולו נשמע למרחק ארבע מאות פרסאות; כאשר בא לכלל כעס נצבו שערות גופו וחדרו לתוך בגדיו; גרס חתיכות ברזל בפיו (ב"ר צ"ג ו').
מלחמותיו וניצחונותיו בשכם רשומים בתרגום יונתן (בראשית מ"ח ב"ב) ומדרש ויסעו (יעלינעק בית המדרש ח"ג. עי' בספר הישר פ' וישלח ובספר היובלים פל"ד).


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן