לדף ראשי



חיבר ספרים רבים, והספרים המרכזיים בהגותו הם "חפץ חיים" ו"שמירת הלשון" על דיני לשון הרע, ו"משנה ברורה" – פירוש לשולחן ערוך אורח חיים.
על שמו נקרא הקיבוץ "חפץ חיים".

"החפץ חיים"
בשלהי שנות השישים של המאה הי"ט, בא רבי ישראל מאיר הכהן לכלל מסקנה כי איסורי לשון הרע ורכילות הם נושא זנוח בספרות ההלכתית, בחינת מצווה שאין לה הופכין, והוא קשר את התארכותה של הגלות בעבירה על איסורים אלה. לדעתו, בהעדר ספר המרכז את ההלכות בנושא זה:

נתמוטט העניין מכל וכל, כי ממילא הורגל האיש לדבר כפי שיזדמן שיצא מפיו, ולא להתבונן בו מתחילה פן דבר זה נכנס בכלל איסור רכילות ולשון הרע (הקדמה לספר חפץ חיים).

על כן חיבר - בראשונה בעילום שם ורק לאחר שנים הרבה בשמו - את ספר ההלכה "חפץ חיים", בבקשו לרמוז למקרא: "מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב, נצור לשונך מרע ושפתיך מדבֵר מרמה" (תהלים לד, יג-יד).

הספר, יצא לאור בראשית שנות השבעים של המאה הי"ט. כעבור שנים אחדות כתב את ספרו "שמירת הלשון", ברמזו לדברי המקרא: "שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו" (משלי כא, כג), שעניינו דברי חז"ל בתחום זה. מאז נכרך שמו של החפץ חיים במאבק בלשון הרע. הוא האמין באמונה שלמה כי מצוות לא ניתנו אלא אם אפשר לקיימן. לכן, עם כל הקושי העצום הנובע מטבע אנוש, ביקש ללמד שניתן לנצח את הנטייה הטבעית של האדם לדבר לשון הרע, או לפחות לצמצם אותה.
בנוסף לספרים אלה חיבר ספר על המצוות הנוהגות בזמן הזה, על טהרת המשפחה, ועוד.

משנה ברורה
הוא היה פוסק הלכה מובהק, ופירושו "משנה ברורה" לשולחן ערוך, אורח חיים,

הספר "משנה ברורה" הוא פירוש מסכם לשולחן ערוך "אורח חיים". הפירוש הכולל את דיני היום-יום בחיי היהודי - תפילה, שבת ומועדים - היה לאבן יסוד שהכול נזקקים לה.

הפירוש כולל שלושה חלקים:
"משנה ברורה" - בירור דברי השולחן ערוך וטעמו מהגמרא ומהפוסקים, עם תוספת הדינים וההלכות הפזורים בספרי הפוסקים שאחרי השולחן ערוך.
"ביאור הלכה" - דיון מעמיק בהלכות שונות והסבר דינים שונים המוזכרים ב"משנה ברורה".
"שער הציון" - מקורות לכל הדינים שהובאו.

הספר "משנה ברורה" מודפס יחד עם השולחן ערוך והגהות הרמ"א, ובנוסף להם הפירושים "באר היטב" מאת רבי יהודה ברבי שמעון דיין בטיקטין, שליקט את הפסקים של הפוסקים שהיו לפניו, ו"שערי תשובה" מאת רבי חיים מרדכי מרגליות, רב בדובנא, שליקט פסקי הלכה מתוך ספרי השאלות ותשובות (שו"ת).
לאחרונה יצאו מהדורות של "משנה ברורה" עם השוואות לפסקיו של בעל "חזון איש".

למה נתחבר הספר?
על הצורך לחבר את הספר כותב רבי ישראל מאיר הכוהן:

על אף שארבע חלקי השולחן ערוך נצרכים למעשה, מכל מקום חלק "אורח חיים" מוקדם לכול, כי ידיעתו הכרחית בכל יום מימי חיי האדם לקיום התורה, ובלעדיו לא ירים איש ידו ורגלו. ראיתי כי מועטים האנשים הקובעים לימודם ב"אורח חיים", ומצאתי כי שתיים הם הסיבות לדבר:
האחת - כי לימוד שולחן ערוך בלי לימוד הטור הוא כספר החתום, כי רבי יוסף קארו, כשסידר את השולחן ערוך הייתה דעתו שילמדו תחילה את עיקר הדינים ומקורם בטור ובביאורו "בית יוסף". אך כיוון שבטור וב"בית יוסף" יש לפעמים כמה דעות חלוקות - ערך לפנינו את שולחנו הטהור לידע הלכה למעשה בכל דין ודין. ולימוד כל דין שבשולחן ערוך במקורו וטעמו מן הטור ו"בית יוסף" יכבד מאוד בזמננו.
והסיבה השנייה למיעוט לימוד "שולחן ערוך" - כי כבד הדבר מאוד לידע ממנו את הדין למעשה, מפני התחלקות רוב הדעות המובאות בין הפוסקים האחרונים, ואין אדם יודע לאן לפנות.
גם ראיתי כי מאז שקיצר בעל "באר היטב" את דברי הפוסקים שקדמו לו, עברו בערך מאה ושלושים שנה, ומאז רבו מפרשי השולחן ערוך. עד כי עתה כשנצרך האדם לידע איזה דין למעשה שאינו מבורר בשולחן ערוך, הוא מוכרח לחפש בספרים רבים, ב"פרי מגדים" וב"דרך החיים" ובחידושי רבי עקיבא איגר, וב"חיי אדם" וב"מחצית השקל" ורבים כהם, ואין קץ לעמלו.
על כן נתעוררתי ונתחזקתי בחסדי הש"י לתקן את כל אלה, כי עשיתי בעזר ה' ית' ביאור מספיק לדעתי על שולחן ערוך אורח חיים, ובו ביארתי את כל דין שבשולחן ערוך בטעמו ונימוקו מגמרא ופוסקים אשר לא יהיה כספר החתום, גם ביארתי בו, במקום שנמצא דעות בין הפוסקים, את מסקנת האחרונים להלכה על כל דין.

הספר "משנה ברורה" נתקבל כספר הלכה ברוב תפוצות ישראל בדור האחרון.

לעיון נוסף
על חופש המידע וזכויות הפרט / יהודה איזנברג
על לשון הרע ועל הענישה עליה במשפט העברי / נחום רקובר



הערות לערך:
שם המעיר: יעל ועדי דומוביץ
הערה: לגבי החפץ חיים לא כתובה שנת הלידה. בויקיפדיה כתוב שזה 1838

שם המעיר: ינון אליהו
הערה: החפץ חיים ומשפחתו
לדתו
ר' ישראל מאיר הכהן נולד בשנת תקצ"ח או תקצ"ט בעיירה זיטל, לאביו ר' אריה זאב הכהן, ולאמו מרת דוברושה.
משפחת בית אביו
לאביו ר' אריה זאב הכהן, נולדו מאשתו הראשונה, מרים [בת ר' הירש], בת ושני בנים. הבת רייזל, נישאה לבנו של הרב ר' אליקום געציל (אדרצנער) ששימש כמשגיח בישיבת וואלאזין. מעניין לציין שגם ר' אליקום געציל היה יליד העיירה זיטל. הוא נפטר בכ' ניסן תרכ"ה.
הבנים היו ר' משה הכהן, ור' אהרן הכהן.
אחרי מות אשתו הראשונה, לקח ר' אריה זאב את אחותה הצעירה, דוברושה, וממנה נולד בנוישראל מאיר. האם מרת דוברושה נפטרה בז' סיון תרנ"ג.
ר' אהרן הכהן הנ"ל היה מבוגר מהחפץ חיים בכתשע שנים. הוא היה מופלג בתורה, מתלמידי הגאון ר' יעקב בארי"ט זצ"ל שהרביץ תורה בווילנא (גם החפץ חיים למד אצלו תקופה קצרה), והיה לו ממנו כתב סמיכה, אבל שלח במסחר ידו, ולא שימש ברבנות. בנו של הח"ח, ר' ליב, בסַפְּרו על האח ר' אהרן, מסיים וכותב, "אמנם זכה בבנים ת"ח מורי הוראות ולנכדים תלמידי חכמים גדולים". מי היו אותם בנים והיכן שימשו בהוראה לא אדע, אבל נכדו היה מפורסם מאד בעולם הישיבות, שמו היה הג"ר חיים דוד לייבוביץ, בן ר' אריה זאב הכהן, אחד מבניו של ר' אהרן הכהן. נודע בעולם הישיבות כ"ר' דוד ווארשאווער".
נולד בתר"נ. בצעירותו למד בסלבודקה, והיה מהתלמידים המובהקים של הסבא מסלבודקה. בתרע"ח נשא לאשה את בת דודו הג"ר חנוך העניך [ב"ר יצחק אליעזר ליפמאן] שרשבסקי, רבה של העיירה סילצניק, שבזוו"ש היה חתן ר' אהרן הכהן הנ"ל [לא ברור לי אם אשת ר' דוד – ואחיו כדלהלן – הן בנותיו של ר' חנוך העניך מאשתו זו, כך שנישאו לבנות דודם, או שנולדו מאשתו הראשונה של רח"ה]. במות חותנו כיהן תחתיו ברבנות כמה שנים. אח"כ הצטרף ל"כולל" המפורסם בקובנה, בו למדו טובי האברכים, ובתוכם התבלט ר' דוד כאחד האריות [כך סיפר לימים הגר"י קמנצקי ז"ל שלמד ג"כ באותו כולל, שהגדולים בכולל היו רבי דוד ראפפורט ורבי דוד לייבוביץ]. בתרפ"ד היגר לארה"ב, וכיהן כמה שנים כר"מ בישיבת תורה ודעת. אח"כ פתח ישיבה משלו, וקראה על שם דודו, היא "ישיבת חפץ חיים" הקיימת עד היום בקווינס, ניו יורק, ויש גם סניף באר"י. נפטר בשיא פריחתו בט"ו כסלו תש"ב, והשאיר אחריו בנו יחידו הג"ר אלתר חנוך העניך לייבוביץ, שהיה חתנו של הג"ר אברהם חיים יוסף טראפ, בנו בכורו של הג"ר נפתלי טראפ מראדין, וחתנו של הג"ר יעקב משה ספיר. ר' העניך עמד בראשות הישיבה והעמיד תלמידים הרבה, עד לפטירתו ללא בנים בי' ניסן תשס"ח.
לר' דוד היה אח, ר' משה, שגם הוא היה גדול מאד בתורה וביר"ש, וכאחיו נשא ג"כ את בתו של הרב מסילצניק הנ"ל. הוא נפטר בצעירותו בשנת תרפ"ח.
משפחת החפץ חיים
אשתו הראשונה של החפץ חיים היתה פריידא, בתו של ר' שמעון הלוי [ב"ר זלמן] וגיטל אפשטייןמראדין. היא היתה אשה צדקת מאד. היא פתחה חנות מכולת, כדי שבעלה יוכל לשבת וללמוד תורה במנוחה. החפץ חיים העריכה מאד, שבזכותה הגיע למה שהגיע. פעם אמר לבנו ר' ליב, "לולי העיירה הקטנה הזאת [ראדין], ולולי מעשי אמך, מי יודע אם הגעתי לתורה ולא נסחפתי בטרדות החיים ככל בני גילי" (ר' ליב בזכרונותיו).



אודות אביה ר' שמעון נרחיב בע"ה במאמר מיוחד, לפרט את תולדותיו, ותולדות המשפחה שלו.

מאשתו זו נולדו להח"ח ארבעה ילדים:
א. הגאון ר' אריה ליב הכהן פופקא, איש גדול בתורה וביר"ש. נולד בסביבות תר"כ. הוא עזר לאביו בחיבור ספריו, כמו שהוא מספר באריכות בזכרונותיו על אביו.
בשנת תר"מ נשא את מרת יוכבד רבקה בת ר' אברהם הלפרין, עליו כותב חתנו ר' ליבבזכרונותיו: "המופלג בתורה וי"א באמת נדיב גדול בסתר ר' אברהם ב"ר אליהו ז"ל, ואשר מר אבא אמר אלי פעם, כי קשה למצוא איש כמוהו, בין רבבות אנשים, בחביבותו, ובהתמדתו בתורה, ובנקיות כפיו מגזל, ובנדיבות לבו הגדולה".
[חתן אחר של חמיו, היה הגאון המפורסם ר' דוד טעביל דיינאווסקי זצ"ל, שנישא לבתואסתר. הוא כיהן כר"מ בלומזה, ואח"כ התמנה לאב"ד ור"מ במאלטש, ואח"כ בפיאנטיצה. חתנו של ר' דוד טעביל, היה הגאון ר' שלמה גאבורין, מגדולי סלבודקה. בשנות מלחמת העולם הראשונה, התגלגל למינסק, ונשאר שם. אחרי המהפיכה, המשיך להרביץ תורה במסירות נפש תחת שלטון הסובייטי, בישיבתו המחתרתית של הגה"צ ר' יהושע צימבליסט – הורודנר זצ"ל. לאחר זמן עבר לווארשא וכיהן כר"מ בישיבת "תחכמוני"].
ילדיו:
1. סוניה, אשת חיים בלוך מביאלוסטוק. חיים נפטר לפני המלחמה, אשתו שרה נהרגה בידי הנאצים ימ"ש.
בנם עמנואל עלה לארץ. שנים רבות שהה בחו"ל לצורך פרנסתו, ובאחרית ימיו חזר למשפחתו באר"י. נפטר בתשמ"ד.
בתם פריידא, עלתה לארץ, ונישאה בשנת תרצ"ג ליעקב גודוביץ. לרגל חתונתה, שיגר לה מרן הח"ח מכתב מז"ט, בו הוא מתנצל שאינו יוכל להשתתף מחמת חולשתו(המכתב נדפס במכתבי הח"ח). פריידה נפטרה בתשס"ד.
2. אליהו פופקו. היגר לאנטוורפן, בלגיה. נפטר בבריסל.
3. גיטל רוזנגרט.
4. שושנה.
שתי אלה, גיטל ושושנה, נשארו ברוסיה אחרי המהפכה, ורק בשנות השבעים עלו לארץ. גיטל נפטרה בירושלים, שושנה נסעה באחרית ימיה לבוסטון לבקר את בתה, ונפטרה שם.
5. בן ציון פופקו. היגר ג"כ לאנטוורפן, בלגיה. נישא שם לקרוינה ספיר. שניהם נשלחו לאושוויץ, ונספו שם. הי"ד.
מילדיהם:
א. מרים. נספתה עם הוריה באושוויץ.
ב. דניאל פופקו. עלה לארץ והקים משפחה. נפטר לאחר מחלה בטבת תשל"ד.
אחר פטירת אביו בתרצ"ג, עבר ר' ליב לראדין כדי לחזק את הישיבה, וכעבור זמן קצר התמנה לרב העיירה, על מקומו של הרב הקודם שהסתלק. בשלהי תרח"צ, חלה ר' אריה ליב במחלה קשה, ושכב בבית חולים בווארשא. כעבור כמה חדשים, בכ"ג בכסלו תרצ"ט, נפטר לבית לעולמו, והובל לקברות בראדין ליד אביו.
[במאמר לתולדות השאג"א שנדפס בסוף שאג"א מהדו' מכון חת"ס, ירושלים תשל"ג, מאת הרב משה מאיר ישר, הוא מספר כך:
מסופר על הה"ג ר' ליב בנו הבכור של החפץ חיים. כי בחגיגת הבר מצוה שלו השתתפו הרבה לומדים והוא הצליח באותה מסיבה לתרץ קושיא חמורה של השאג"א. ובתירוצו המופלא קנה את לב כל בר אוריין, וכולם בשתותם לחיים איחלוהו שיצליח בלימודו. וכשכיבדו גם אותו בלגימה זחה עליו דעתו וכאשר הוריק את הכוס לאמר "לחיים", נועז לבקש מהנאספים להעניק לו ברכה שיהיה למדן גדול וידע לתרץ את כל קושיותיו של השאג"א.
האב (החפץ חיים) הקפיד בשמעו זאת, קם ממושבו ודחהו מעליו בנזיפה, ובנימה של הקפדה פנה לבנו ואמר: "לגדול בתורה כבר לא תתפרסם שביל דברים אלה".
ר' ליב היה מזכיר זה בצער, והיה מפטיר: "נערות היתה בי אז. ולדאבוני נתקיימה בי קללתו של אבא..."
אמנם כן, קללתו של החפץ חיים נתקיימה בבנו בזה שלא נתפרסם שמו כגדול. אולם במציאות, אלה שהכירוהו ידעו, כי הנהו גדול באמת].

ב. מרת גיטל. נישאה בתרמ"ג להג"ר אהרן הכהן זצ"ל, איש גדול בתורה, מח"ס "עבודת הקרבנות", ועוד ספרים.
ילדיהם:
1. הרב ר' אברהם הכהן. עלה לארץ וכיהן כרב בביהכנ"ס "אהל רבקה" בת"א. נפטר י"ז תשרי תשי"ד. בנו ישראל מאיר כהן נפטר לפני כשנה.
2. הרב ר' שלמה הכהן קגן, חתן הרב ר' בן ציון אפשטיין. כיהן כרב בביהכנ"ס "בני משה" בשיקגו.
3. הרב ר' יוסף חיים הכהן קגן, כיהן ג"כ רב בשיקגו, בביהכנ"ס "קהלת יעקב", מח"ס עיוני הלכה והגיונות. אשתו רבקה בת הרב ר' שמואל שך מגדולי רבני שיקאגו (אחיו של הג"ר שלמה זלמן שך הי"ד, שנהרג בפרעות תרפ"ט במוצא, דיין בבית דינו של הרב קוק), נכדו של הג"ר אליהו רגולר, בנו של הג"ר אברהם רגולר בעל "מעלות התורה" אחי הגר"א. ר' יוסף חיים נפטר כ"ח סיון תשל"א.
חתנם הוא הרב ר' לייב יצחק הלוי תרשיש, מחשובי ישיבת מיר בארה"ב. נפטר י"ב אדר א' תשס"ה. הוא היה בנו של הרב ר' אלעזר הלוי תרשיש, שהיה מהראשונים שנסעו מארה"ב ללמוד בישיבת מיר בפולין, עוד בשנת תרפ"ט. אבי אביו היה אחיו של הגה"צ המפורסם ר' יהושע זעליג תרשיש מקעלם.
4. בתם רחל. היתה אשתו של הרב ר' יהושע משה מרמינסקי מח"ס "אני חומה", כיהן כרב בכמה קהילות בארה"ב. רחל נפטרה בד' תמוז תש"ד. ר' יהושע משה נפטר בב' אלול תשכ"א.
אחד מבניהם היה הרב ר' מאיר מרמינסקי, כיהן כרב ביהכנ"ס "עדת שלום" בלוס אנג'לס. נפטר בתשל"ג.
בשנת תרפ"ו בערך, עלו ר' אהרן הכהן ואשתו גיטל לארץ. ר' אהרן הרביץ תורה בישיבת "אור זורח" ביפו. נפטר בכ"ז שבט תרצ"ו, והוא קבור בהר הזיתים.
גיטל נפטרה בכ"ג תמוז תש"ט, וקבורה בנחלת יצחק בת"א.
עוד על משפחת בית אביו של רבי אהרן הכהן, נכתוב בע"ה במאמר הבא.

ג. מרת שרה. נישאה להגה"צ ר' צבי הירש לוינסון מוואלאזין. נולד בערך תרכ"ד, ולמד בישיבה בראדין. החתונה התקיימה בתרמ"ו, ומאז הפך ליד ימינו של חמיו. ניהל את עניני הישיבה, וביוזמתו נבנה בנין גדול עבור הישיבה (עד אז שכנה בבתי כנסת בעיירה), ונתרבו הספסלים. היה צדיק תמים, ואיש קדוש.
ר' הירש נפטר בשנות גלותם ברוסיה עקב מלחמה"ע הראשונה, בעיר סנאווסק, בי"ח שבט תרפ"א.
ילדיהם:
א. הרב ר' יהושע ליב לוינסון. נולד בערך תר"ן. נישא לפרומה ליבא, בתו של ר' יעקב משה ספיר,
נולדו להם שמונה ילדים, ארבעה בנים: צבי הירש, חיים אברהם, אהרן יצחק, נפתלי, וארבעה בנות: אסתר פריידה, רחל, זלאטה, פערל.
ב. דוברושה. נישאה להרב ר' אליעזר זאב [ב"ר בנימין] קפלן. היה אחיו של ר' ישראל חיים קפלן, חתנו של ר' ירוחם ליבוביץ, המשגיח ממיר.
ילדיהם: פריידה, וצבי הירש.
שרה לוינסון, וכל צאצאיה, ניספו בשואה האיומה. רובם בהריגות שבוצעו ליהודי ראדין, הבן ר' יהושע ליב במחנה דכאו, בשנת תש"ד. הי"ד!

ד. ר' אברהם הכהן. נולד בערך תרכ"ח. "היה גדול בתורה ובמעלות המדות עד להפליא... והיה עמקן נפלא ובעל סברא ישרה..." (לשון החפץ חיים בהקדמה ל"לקוטי הלכות" זבחים). למד בוואלאזין. עודו בבחרותו חלה וסבל כארבעה שנים, עד פטירתו ביום כ"ה כסלו תרנ"ב. החפץ חיים הדפיס קצת מחידושיו בסוף ספרו "ליקוטי הלכות".
[הגה"צ ר' אליהו לופיאן זצ"ל הזכיר פעם בשיחה את פטירת ר' אברהם הלז, והוסיף ואמר: "אני הכרתי את ר' אברהם, הוא היה 'אַ צווייטער חפץ חיים' (=חפץ חיים שני), הן בתורה והן במידות!"].

אשתו הראשונה של החפץ חיים, פריידא, נפטרה בש"ק כ"ב מנחם אב תרס"ג בווילנא, ונקברה שם.
בשנת תרס"ה לקח לו החפץ חיים לאשה בזווג שני את מרת מרים פריידא, בת הרב ר' הלל [ב"ר רפאל] אב"ד לאפיס.
ר' הלל חיבר ספר "בית הלל", דרושים בהלכה ובאגדה, נדפס בווארשא תרע"א ע"י בנו ר' אליהומביאלסטוק. נפטר בז' טבת תרנ"ט.

מאשתו זו נולדו לחפץ חיים שני ילדים:
א. הרב ר' אהרן הכהן קגן. נולד בערך שנת תרס"ו. בשנות המלחמה נמלט עם אמו דרך סיביר ליפן ומשם מונטריאול, קנדה, שם כיהן כרב ביהכנ"ס "קנין תורה". בתש"ה עברו לניו יורק. הוא לא זכה להקים בית, ונפטר ביום ש"ק א' אד"א תשי"ז, ומנו"כ בניו יורק.

ב. מרת פייגא חיה. נישאה בתרפ"ג להג"ר מנחם מנדל יוסף [ב"ר יעקב מרדכי] זקס. בתרפ"ו התמנה כר"מ בישיבה. בשנות המלחמה נמלטו לארה"ב, שם הרביץ תורה בישיבת רי"א. בסוף ימיהם עלו לאר"י, והתגורר בירושלים, בקרית מטרסדורף.
מבניהם:
א. הג"ר צבי הירש זקס. נולד ביום ה' מנ"א תרפ"ד. אחרי המלחמה הגיע לארה"ב עם הוריו, ונישא לבתו של הגה"צ ר' פנחס אליהו שפיגל זצ"ל. באחרית ימיו חלה במחלה קשה, ונפטר בב' אייר תשנ"א.
ב. הג"ר אברהם גרשון זקס. חתן הג"ר חנוך העניך טייטלבוים זצ"ל אב"ד סאסוב וקרצקיע, מח"ס "עיר חנוך" ו"יד חנוך". כיהן כראש ישיבת "חפץ חיים" במונסי. נפטר ט' סיון תשמ"ט.
ג. מרת רבקה. אשת הג"ר גרשון אברהם [ב"ר ישראל משה] ויזנפלד זצ"ל. היה עילוי גדול, ות"ח מופלג. מקורו ממשפחה אמריקאית עשירה, אבל נפשו חשקה ללמוד תורה, ועזב את משפחתו ונסע לישיבת בית התלמוד, אצל הג"ר ליב מאלין זצ"ל. אחר נישואיו הרביץ תורה לתלמידים בישיבת בית התלמוד, ובישיבה שפתח בפאסייק, והיה עתידו לגדולות, אבל בדמי ימיו חלה, והלך לעולמו בכ"ה אלול תשמ"א. אשתו רבקהנפטרה בר"ח שבט תשס"ח.
זכו לצאצאים ת"ח מרביצי תורה. אחד מהם, הרב ר' יצחק מאיר ויזנפלד, נפטר ג"כ בדמי ימיו.
למרים פריידה, אשתו השניה של החפץ חיים, היו שתי בנות מנישואיה הראשונים. אחת מהן נישאה להרב ר' הלל [ב"ר משה בנימין] גינזבורג. גר בראדין, ושימש את חותנו חורגו החפץ חיים, והיה ג"כ ממנהלי הישיבה.

ר' ישראל מאיר הכהן, בעל החפץ חיים, נפטר ביום כ"ד אלול תרצ"ג, ונקבר בראדין.
אשתו השניה של החפץ חיים, מרת מרים פריידה, נפטרה בניו יורק בכ"ב אדר א' תש"ו.
נפתר בכ"ד באלול ה'תרצ"ג ונקבר ברדיין
כמו כן התקיים עלייה גדולה לקברו השנה בהשתפות רבנים.



מקור ההערה: כמה מקומות

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן