לדף ראשי




רב יהודה בר יחזקאל - אמורא בבלי בדור השני; נולד בשנת 220 (בשנה שמת רבי) ומת בפומבדיתא בשנת 299. היה תלמיד מובהק של רב, ישב בביתו ולמד עם בנו ר' חייא (ערובין ב'). אחרי מות רב הלך רב יהודה ללמוד אצל שמואל, שחבב אותו וקראו "שיננא" (ברכות ל"ו) - מחודד ושנון. אמר עליו: אין זה ילוד אשה (נדה י"ג).
רב יהודה למד גם אצל אביו רב יחזקאל, פעם אחת אמר לאביו: "אבא לא תתנייה הכי" [=אבא, אל תלמד כך]. א"ל שמואל: שיננא, לא תימא הכי לאבוך [=אל תאמר כך לאביך] (קדושין ע').

רב יהודה הוכיח את שמואל רבו, כאשר באה אשה אחת וצווחה לפניו, ולא השגיח בה. אמר לו: לא סבר מר "אוטם אזנו מזעקת דל גם הוא יקרא ולא יענה"?! (משלי כ"א). (שבת נ"ה).
רב יהודה היה עם שמואל בנהדעה, עד שיסד ישיבה בפומבדיתא.

זכרונו היה חזק מאוד, והוא מביא כארבע מאות מאמרים בהלכה בשם רב ושמואל. היה מדייק להביאם בשם אומרם (חולין י"ח: בכורות ל"ו!).
בישיבתו למד ר' זעירא שרצה לעלות לא"י, והתעכב מלצאת כי לדעת רב יהודה כל העולה מבבל לא"י עובר בעשה, שנאמר 'בבלה יבואו ושמה יהיו עד יום פקדי אותם' (כתובות קי"א).

דבריו באגדה מעטים, וביניהם המאמר היפה:

האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דמלבלבי, אומר ברוך שלא חיסר מעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם (ר"ה י"א).

לדעת ר"י עיקר החסידות הוא בין אדם לחברו, ואמר: האי מאן דבעי למהוי חסידא, לקיים מילי דנזיקין (ב"ק ל'). בישיבתו כל הלימוד היה מבוסס על סדר נזיקין (תענית כ"ד).
לעת זקנתו היו עיניו כהות.



הערות לערך:
שם המעיר: שחר מיידנבאום
הערה: לדעתי חשוב להזכיר בערך על רב יהודה בר יחזקאל גם את הסיפור מקידושין ע.-ע: על המשפט שלו אצל רב נחמן וגישתו ליוחסין.

סביר שפרשיה זו היתה מרכזית מאד בעיני דורו, או לפחות בעיני תושבי נהרדעא שאת יוחסיהם הוא גילה, בשל ההשפעה הציבורית הרחבה שלה.

מעבר לכך, ניתן ללמוד שם הרבה על יחסו לציבור הרחב.


מקור ההערה: ידע אישי ומסכת קידושין ע.-ע:

שם המעיר: ארז יוסף
הערה: חשוב לציין כי רב יהודה מאופיין מחסידותו "שלא הלך ד' אמות בקומה זקופה" (חולין י"ח ב'), ועוד, כי לא פסק "גירסא מפומיה" - הכוונה שלא איבד רגע אחת מלימוד התורה, כמו רבי שמעון בר יוחאי וחבריו, ולכן לא הפסיק לימודו לצורך תפילה.



מקור ההערה: סדר הדורות השלם לרבי יחזקאל מניסק

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן