לדף ראשי




התוכן:
מלאכתו של ר' יהושע
כראש החכמים
רבי יהושע בימי אדריינוס
מדבריו

ר' יהושע בן חנניה - תנא בעת החורבן. סתם "ר' יהושע" במשנה הוא בן חנניה (נזיר נ"ו: רש"י) היה בפקיעין (סנהדרין ע"ב). ראה את בית המקדש בהדרו, והיה לוי בין המשוררים (מעשר שני ד"ה ט', ערכין י"א). אמו הביאה אותו בעריסה לבית המדרש כדי שישמע דברי תורה (ירושלמי יבמות פ"א א'). ועליה אמרו "אשרי יולדתו" (אבות פ"ב ח'),
היה בין חמשת התלמידים של ריב"ז (אבות פ"ב ח'). רבי אליעזר ורבי יהושע הצילו את ריב"ז בערמה מידי הקנאים בירושלים, הוציאוהו מהעיר והביאו אותו למחנה אספסיינוס לבקש ממנו על יבנה וחכמיה (גיטין נ"ז). דבר על לב העם שלא ימרדו במלכות (מ"ר פס"ד).

אחר החורבן השתדל לעודד את תלמידי החכמים, וחשש שמרוב אבלות יבטלו מת"ת. ציווה שלא יתאבלו יותר מדי.
כאשר רבו הפרושים בישראל שנמנעו מלאכול בשר ולשתות יין, נטפל להם רבי יהושע ואמר להם:

בני, מפני מה אי אתם אוכלין בשר ואין אתם שותים יין?
אמרו לו: נאכל בשר שממנו מקריבין ע"ג המזבח ועכשיו בטל!
נשתה יין שמנסכין ע"ג המזבח ועכשיו בטל!
אמר להם: א"כ לחם לא נאכל שכבר בטלו מנחות...
מים לא נשתה שכבר בטל ניסוך המים!
שתקו.
אמר להם: בני! בואו ואומר לכם:
שלא להתאבל כל עיקר אי אפשר, שכבר נגזרה גזרה.
ולהתאבל יותר מדאי אי אפשר,
שאין גוזרין גזרה על הצבור אלא אם כן רוב צבור יכולין לעמוד בה
(ב"ב ס': תוספתא סוף סוטה).

רבי יהושע היה מתנגד לצביעות ואמר:

חסיד שוטה ורשע ערום ואשה פרושה ומכות פרושין הרי אלו מבלי עולם (סוטה כ').

רבי יהושע אומר:

עין הרע ויצר הרע ושנאת הבריות מוציאין את האדם מן העולם (אבות פ"ב י"א).

ר"א ורבי יהושע נחלקו תמיד: ר"א היה נח לכעוס ולהחמיר בגזרות, ורבי יהושע היה ענו ונוח לבריות ומקל (עי' ב"ר פ"ע א'; קהלת רבה פ"א ח', קדושין ל"א.).

מלאכתו של ר' יהושע
רבי יהושע היה עני ונתנו לו מעשר ראשון שהתפרנס ממנו בדוחק. היה עושה מחטין (ירוש' ברכות ז' ע"ד). היה פחמי [=מוכר פחמים] והושחרו פניו. אמרו עליו: חכמה מפוארת בכלי מכוער (תענית ז'. נדרים נ').
פעם נחלק עם רבן גמליאל בקשר לקידוש החודש של חודש תשרי. גזר עליו רבן גמליאל לבוא אצלו במקלו ובמעותיו ביוה"כ שחל להיות בחשבונו. כאשר ציית ובא, עמד רבן גמליאל ונשקו על ראשו, אמר לו: בוא בשלום רבי ותלמידי, רבי בחכמה ותלמידי שקבלת את דברי (ר"ה כ"ה).
בקשר לתפילת ערבית, רבן גמליאל אמר שהיא חובה, ורבי יהושע הורה שהיא רשות. רבן גמליאל העמידו על רגליו, עד שרננו כל העם על רבן גמליאל והעבירוהו מנשיאותו. רבן גמליאל הלך לפייסו בביתו, והתפלא לראות כי כותלי ביתו שחורים מעבודתו כפחמי. א"ל רבי יהושע:

אוי לו לדור שאתה פרנסו, שאי אתה יודע בצערן של ת"ח, במה הם מתפרנסים ובמה הם ניזונים (ברכות כ"ח).

כראש החכמים
אחרי מות רבן גמליאל (מ"ק כ"ז.) נתמנה רבי יהושע לראש החכמים, כי ר"א בן הורקנוס היה שמותי (מבית שמאי שאין הלכה כמותם). רצה רבי יהושע לשנות מדברי רבן גמליאל בכמה הלכות. עמד ר' יוחנן בן נורי על רגליו ואמר: חזי אנא דבתר רישא גופא אזיל, כל ימיו של רבן גמליאל קבענו הלכה כמותו, עכשיו אתה מבקש לבטל דבריו, יהושע! אין שומעין לך (ערובין מ"א).
כשחלה רבי אליעזר נכנסו ארבעה זקנים לבקרו, וביניהם רבי יהושע, שאמר לו טוב אתה לישראל יותר מגלגל חמה, שגלגל חמה בעוה"ז ורבי בעוה"ז ובעוה"ב (סנהדרין ק"א. ועי' מכילתא יתרו פ' בחדש סי' י', ספרי דברים סי ל"ב).

רבי יהושע בימי אדריינוס
רבי יהושע היה עוד בחיים בזמן שאדריינוס קיסר בא לא"י (130), והיה אז רבי יהושע בראש חכמי ישראל. רבי יהושע הזהיר את העם שלא למרוד ברומי, וסיפר את המשל על הארי והרחם:

אריה טרף טרף ועמד עצם בגרונו, אמר כל דאתי מפק ליה אנא יהיב ליה אגריה, אתא הדין קורה מצרייה דמקוריה אריך ויהיב מקורה ואפקיה, אמר ליה הב לי אגרי, אמר ליה אזיל תהוי מגלג ואמר דעלת לפומיה דאריא בשלם ונפקת בשלם, כך דיינו שניכנסו באומה זו בשלום ויצאנו בשלום.
[=אריה טרף טרף ונתקעה עצם בגרונו. אמר: מי שיוציא אותה, אני אתן שכרו. באה קורה מצרית, שמקורה ארוך, הכניסה מקורה והוציאה את העצם. אמרה לו: תן לי שכרי. אמר לה: לכי וספרי, שנכנסת ללוע הארי ויצאת בשלום. כך אנו, דיינו שנכנסנו באומה זו ויצאנו בשלום]

בחכמה השיב לשאלות אדריינוס ולטענות המינים. רבי יהושע היה יוצא ונכנס בבית הקיסר, והתוכח עם הקיסר ובתו שחשבוהו לחכם גדול.

א"ל קיסר לרבי יהושע אמריתו דחכימא טובא, אימא לי מאי חזינא בחלמאי (מה אראה בחלומי בלילה הבא), א"ל חזית דמשחרי לך פרסאי (הפרסים ישלטו בך) וכו'. הרהר כוליה יומא ולאורחא חזי (ברכות נ"ו:).
א"ל קיסר לרבי יהושע מפני מה תבשיל של שבת ריחו נודף? א"ל תבלין אחד יש לנו ושבת שמו שאנו מטילין לתוכו וריחו נודף. א"ל תן לנו הימנו. א"ל כל המשמר את השבת מועיל לו ושאינו משמר את השבת אינו מועיל לו (שבת קי"ט).

ר' יהושע השיב על שאלות בעניין בריאת העולם (ב"ר פ"י), על המלאכים (שם פע"ח א'; איכה רבה פ"ג ב"א), על תחיית המתים (סנהדרין צ': ב"ר פכ"ח, קהלת רבה פו"ב ה'), ועל עשרת הדברות ופסיקתא רבה כ"א).

א"ל קיסר לרבי יהושע בעינא דאיחזי לאלהיכי, א"ל לא מצית חזית ליה (אי אפשר לך להביט בו), א"ל איברא חזינא ליה! אזל אוקמיה להדיה יומא בתקופת תמוז א"ל איסתכיל ביה (בשמש) א"ל לא מצינא! א"ל יומא דחד משמשי דקיימי קמי דקב"ה אמרת לא מצינא לאיסתכלא ביה, שכינה לא כ"ש!
אמר ליה קיסר לרבי יהושע בעינא דאיצבית ליה נהמא לאלהיכו (אתקן סעודה לה'), א"ל לא מצית.
א"ל קיסר לרבי יהושע נחש לכמה מיעבר ומוליד? א"ל לשב שני, והאי סבי דבי אתונא ארבעינהו ואוליד לתלת?- הנהו מיעברו הוו מעיקרא ד' שנין (בכורות ח').

י"ב דברים שאלו אנשי אלכסנדריא את רבי יהושע:
שלושה דברי חכמה,
שלושה דברי הגדה,
שלושה דברי בורות,
שלושה דברי דרך ארץ.

דברי הגדה הם סתירות במקראות:
כתוב אחד אומר כי לא אחפוץ במות המת, וכתוב אחד אומר כי חפץ ה' להמיתם (ש"ב ב') - כאן בעושין תשובה כאן בשאין עושין תשובה;
כתוב אחד אומר כי לא ישא פנים ולא יקח שוחד, וכתוב אחד אומר ישא ה' פניו אליך - הא קודם גזר דין הא לאחר גזר דין;
כתוב אחד אומר כי בחר ה' בציון וכתוב אחד אומר על אפי ועל חמתי הייתה העיר הזאת וכו' (ירמיה ל"ב) - כאן קודם שנשא שלמה את בת פרעה וכו'.
ג' דברים בדרך ארץ הם:
מה יעשה אדם ויחכם? אמר להם ירבה בישיבה וימעט בסחורה;
מה יעשה אדם ויתעשר? ירבה בסחורה וישא ויתן באמונה;
מה יעשה אדם ויהיו לו בנים זכרים? ישא אשה ההוגנת לו וכו'.
אחד מדברי בורות הוא: מתים לעתיד לבוא צריכין הזאה שלישי ורביעי? אמר להם: לכשיחיו נחכם (נדה ע').

המינים האלה הם היהודים-הנוצרים הראשונים, שהפרושים סבלו מהם, והכריחום להתוכח עמהם לפני קסרי רומי וחכמיה, ורבי יהושע בחכמתו השיבם לפעמים כיאות ולפעמים בהיתול ודחה אותם בקש.
כי ניחא נפשה דרבי יהושע אמרו ליה רבנן: מאי תיהוי עלן ממינין? א"ל אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם, כיון שאבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם של גויים.. כלומר כשם שירדה חכמת חכמינו כך ירדה חכמתם כי זה לעומת זה עשה אלהים (חגיגה ה').
חכמת רבי יהושע הייתה מפורסמת בדורו, ובפרט בויכוחים שהתווכח. הוא התפאר: מימי לא נצחני אדם חוץ מאשה תינוק ותינוקת.. (ערובין נ"ג:).

מדבריו
לדעת רבי יהושע כל דין בתושבע"פ יש לו סמך בתורה שבכתב, וגם על היתר נדרים שאמרו חכמים כי פורחין באויר ואין להם על מה שיסמוכו, אמר רבי יהושע יש להם על מה שיסמוכו, שנאמר "אשר נשבעתי באפי" - באפי נשבעתי וחזרתי בי (חגיגה י').
הוא היה אומר כי גם חסידי אומות העולם יש להם חלק לעולם הבא (תוספתא סנהדרין פי"ג ב' ועי' סנהדרין ק"ה).
כל שירות ותשבחות שאמר דוד בספר תהלים כנגד צבור אמרן ולא כנגד עצמו (פסחים קי"ז).
הלומד הלכה אחת בבקר ושתי הלכות בערב, ועוסק בד"א כל היום, נחשב כאלו קיים כל התורה (מכילתא בשלח פ' ויסעו סי' ב').
יום טוב צריך להיות חציו לה' וחציו לכם, מחצית היום ללמוד תורה ומחציתו לעונג יו"ט באכילה ושתיה (ביצה ט"ו).
עני המקבל צדקה עושה טובה להנותן יותר ממה שהנותן עושה להמקבל (ויקרא רבה פל"ד).



הערות לערך:
שם המעיר: אשר חדד
הערה: כדאי להתייחס גם ליחסו של רבי יהושע לנושא היופי. בו הגויים שמו דגש מופרז לעומת יחס היהדות ליופי בהתאמה לפנימיות. בסיפור עם בת הקיסר וכדי היין. "אי חכמה נפלאה בכלי מכוער".

שם המעיר: יואל
הערה: ר' יהושע קיבל מעשר ראשון משום שהיה לוי (ראה ספרי במדבר קיז).
מקום מושבו לא היה בפקיעין בגליל, אלא היה מקום נוסף ליד רחובות של היום שנקרא כך. ראה כבר: ש' וז' ספראי, "בית ענת", סיני, עח (תשל"ו) כח - כט, ובהערות 85 - 86. וראה גם ב"צ רוזנפלד, לוד וחכמיה עמ' 222 ובהערה 92, שם הוצעו כמה אתרים כולם בתוככי העיר רחובות של היום, או בפרבריה המערביים כגון:חורבת דוראן במרכז העיר. חורבת קוביבה, היא כפר גבירול בדרום מערב העיר. או חורבת אל בד שלידה.


מקור ההערה: משנה ומאמרים מחקריים

שם המעיר: הרב צביקה דרורי- נצרת עילית
הערה: בהקשר לסיפור עם בת הקיסר שטענה כלפי רבי יהושע :"אי חכמה מפוארת בכלי מכוער".טעות היא לחשוב שבת הקיסר טוענת שהיופי הוא חזות הכל ! טענתה היא שאותם דברי חכמה אילו יצאו מפי "כלי מפואר" טעמם הי'ה ערב יותר והשפעתם גדולה יותר.
מבחינה טכנית, אפשר להגיש את אותו יין משובח ,בכוס קריסטל נוצצת , ( בלשון הגמ' בברכות דף כח/א -ב"כסא דמוקרא" ) ואפשר גם להגיש בכוס פלאסטיק של חדר אוכל בצבא.ולמרות שזה אותו יין,תחושת השותה תהי'ה שונה.
ככל שלשון הנואם עשירה יותר, רהוטה יותר, חיתוך דיבורו ברור יותר, קולו נעים וצלול יותר, הופעתו מכובדת ומרשימה יותר, ככל שהוא מאיר פנים יותר, כך הוא כובש יותר את לב המאזינים. ששותים בצמא את דבריו, ובמילא דבריו מתקבלים יותר .
בת הקיסר - ברוב פיקחותה- שואלת : "אי, חכמה מפוארה בכלי מכוער"? . היא מבקשת לברר אצל רבי יהושע החכם, מה הרווח והיתרון, שבגינם אלוקים ברא אותך מכוער , , הרי חכמה אלוקית כשלך, אילו יצאה מפי אדם יפה תואר, השפעתה היתה גדולה הרבה יותר...?
רבי יהושע ענה לה תשובה עמוקה שהסתתרה במעטה של הומור (ברש"י במקום) ואח"כ הסביר לקיסר שכוונתו היתה שיש הבדל בין "לִלְמוֹד" ובין "לְלַמֵּד". במה שנוגע ל"לְלַמֵּד" תורה לאחרים, הצדק עם בת הקיסר - ובאמת עדיף כלי מפואר ! אבל במה שנןגע ל"לִלְמוֹד" ! צריך קודם לרכוש את חכמת התורה, לעבד אותה בעומק השכל, ולחוש אותה במעמקי הלב - כמו בתהליך שעובר התירוש עד להפיכתו ליין- רק אז אפשר להפיץ אותה הלאה.
וכשם שבשעת הכנת היין, "אביך נותן יין בכלי חרס" , שם הוא נשמר ומשתבח, כך החכמה משתמרת ומשתבחת דוקא בכלי מכוער. זה היתרון שבכיעור !

סיפור זה מביאה הגמ' בהקשר לדברי ר' אושיעא ,שדברי תורה אין מתקיימין , אלא במי שדעתו שפלה. שה"כלי"לרכישת חכמת התורה הוא "הביטול",- דהיינו הענווה והשפלות.

מקור ההערה: ידע אישי מתוך ניתוח ההקשר שבו מובא הסיפור !

שם המעיר: אליה סגרון
הערה: ראוי לציין שרבי יהושע היה אב בית הדין וגדול בחכמה ובשנים מרבן גמליאל (כפי שרבן גמליאל מעיד בעצמו), אך קיבל את דברי רבן גמליאל בשל היותו הנשיא.
מ"מ כעסו חכמים על רבן גמליאל שבייש את רבי יהושע ועל כך הדיחו אותו מנשיאותו.

באופן כללי נראה שהמחקר שהובא כאן על רבי יהושע די דליל ולא ממצא ויש הרבה מה להרחיב בשיטתו הלימודית, ביחסו לתלמידיו וביחסו לחברו רבי אליעזר הגדול.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן