לדף ראשי




יואל - הנביא, בן פתואל. שם עירו לא הוזכר.
יתכן שהיה משבט לוי, מפני שמזכיר במיוחד את אבלות הכהנים (א' ט'-י"ג). נבואתו היא על יהודה וירושלים ולא על מלכות ישראל. ניתן להסיק כי היה מארץ יהודה, פעל אחרי גלות עשרת השבטים בסוף ימי בית המקדש הראשון. הוא קובל כי נשבתה עבודת המזבח בחסר יין וסלת (א' ט' וי"ג, ב' י"ד).
לפי בעל סדר עולם ניבא יואל בימי מנשה בן חזקיה מלך יהודה, בתקופתם של נחום וחבקוק.

ספר יואל
בספר יואל ארבעה פרקים, העוסקים בשני עניינים:
פרקים א' וב' ספור הארבה המשחית את הארץ ויבולה. הנביא מתאר את הארבה כגבורים ערוכים למלחמה, מקונן על שממת הארץ ומעורר העם לתשובה: "מי יודע ישוב ונחם".

העניין השני פרקים ג' וד' בשורות לישראל ושפטים בגוים. "ונשפטתי עמם שם על עמי ונחלתי ישראל אשר פזרו בגוים ואת ארצו חלקו" (ד' ב'). ינקום ה' נקמתם מהגוים, ישראל יהיה לצבי ולגאון ולתפארת.
לדעת אברבנאל ספור הארבה הוא משל על המון הגוים שבאו לארץ כארבה לרוב: ארם עמון ומואב אדום ומצרים, והשחיתו את ארץ ישראל ויהודה, והנבואה כללית ואינה מוגבלת למלך מיוחד. כי הארבה בארצות הקדם הוא מכת מדינה שכיחה. וגם הפסוק ואת "הצפוני" ארחיק מעליכם קשה לפרשו על הארבה, שכן הוא בא תמיד מדרום א"י ולא מצפונה. כונת הנביא היא על ארם ודמשק שהיו בצפון א"י.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן