לדף ראשי



יוחנן בן גודגדא – חכם בן שבט לוי, היה מן השוערים בבית המקדש לפני החורבן (תוספתא שקלים פ"ב י"ג) והיה קשיש מיהושע בן חנניה.
חי גם אחר החורבן. היה חכם ואכל חולין על טהרת הקדש (חגיגה ח'. חלין נ"ה). העיר על כמה דברים לפני החכמים ביבנה (יבמות פ"ד ב', גיטין פ"ה ח' ועי' עדיות פ"ז ט'). חכמתו הייתה רבה בחשבון ובהנדסה (הוריות י'). היה עני חסר לחם ובגד ללבוש, וכאשר רצה רבן גמליאל הנשיא לתת לו משמרת כבוד ולהושיבו בראש לא רצה לקבלה (שם).
בניו החכמים היו חרשים, והיו מורים דינים בירושלים (תוספתא תרומות פ"א ירושלמי שם). נכדיו בני ברתיה היו גם אלמים:

והוו עיילי לבי מדרשא דרבי ויתבי קמייהו ומניידי ברישייהו ומרחשין שפותייהו, ובעי רבי רחמי עלייהו ואיתסי, ואישתכח דהוו גמירי הלכתא וספרא וספרי וכלה הש"ס (חגיגה ג').
[=היו באים לבית המדרש של רבי, יושבים לפניו ומניעים בראשיהם ושפתיהם רוחשות. בקש רבי רחמים עליהם, ונרפאו, ונתברר שידעו הלכה ספרא וספר וכל הש"ס]

כנראה ר"י בן גודגדא ובניו האריו ימים שנים רבות, עד כי נכדיו הגיעו לזמן רבי.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן