לדף
ראשי
יוחנן בן נורי
תנא בסוף המאה הראשונה בעל הלכות. ישב בבית שערים. חלק על רבי עקיבא בדיני טומאה וטהרה. בטרפות היה מחמיר מרבי עקיבא. ר' יוחנן בן נורי - ריב"נ - תנא בסוף המאה הראשונה, צעיר מרבן גמליאל דיבנה וקשיש מרבי עקיבא (סיפרא קדושים פ"ד סי' ט'; ערכין ט"ז: ועי' ספרי דברים סי' א'). כנראה מת לפני גזרת אדריינוס. היה בעל הלכות הרבה והשיב לשואלים, ולכן כנוהו "קופת הרוכלים" (גטין ס"ז. אדר"נ פי"ח). מקום מושבו היה בבית שערים (תוס' תרומות פ"ז) ובציפורי. ארבעים ושתים הלכות הובאו בשמו במשנה ובברייתא. באגדה הוזכר רק במקום אחד: המקרע בגדיו בחמתו והמשבר כליו בחמתו והמפזר מעותיו בחמתו יהא בעיניך כעובר ע"ז. שכך אומנתו של יצר הרע: היום אומר לך עשה כך ולמחר אומר לך עשה כך עד שאומר לו לעבוד ע"ז והולך ועובד (שבת ק"ה:).במסכת אבות לא נזכר. היה בקי בחכמת המדידה, ואמרו עליו כמו על חברו ר' אלעזר חסמא, שהיה יכול לשער כמה טיפות יש בים (הוריות י'). רבי יוחנן בן נורי ורבי אלעזר בן חסמא היו עניים חסרי לחם ומלבוש, ורבן גמליאל מינה אותם לתפקיד והם מצאו פרנסתם בכבוד (ספרי דברים פיסקה טז ד"ה בעת ההיא ובבלי הוריות י ע"א). ריב"נ הכיר טובה לרבן גמליאל לאחר פטירתו, וכשבקש ר' יהושע לבטל את דברי רבן גמליאל עמד על רגליו ואמר: כל זמן שהיה רבן גמליאל קיים הלכה נוהגת כדבריו, עכשיו שמת אתה מבטל את דבריו? יהושע, אין אנו שומעין לך וכו' (עירובין מ"א). היה חבר מובהק לר' חלפתא ועסק עמו בהרבה הלכות (עי' ב"ב נ"ו). נחשב בין ארבעת הזקנים שהיו יושבין אצל ר' אליעזר בן עזריה בציפורי: ר' חוצפית ור' ישבב ור' חלפתא וריב"נ (תוספתא כלים ב"ב פ"ב ב'). דרכו בהלכה חלק הרבה על רבי עקיבא בענייני טומאה וטהרה. בדיני טרפות היה מחמיר מרבי עקיבא, בפרה של בית מנחם שהחשיבוה על עכזו ומיעכוה בביצים ולא יצאת אלא אחת ונשחטה, ונמצאת שניה דבקה על הכסל, ובא מעשה לפני רבי עקיבא והכשיר, וכשנאמרו דבריו לפני ריב"נ אמר האכילכם עקיבא נבלות (תוס' בכורות פ"ד ח'). ריב"נ מספר כי זקן אחד מבית אבטינס שהוזכרו במשנה לגנות על שלא לימדו את מעשה הקטורת, התנצל בפניו ואמר: בתחלה שהיו בית אבא צנועין, היו מוסרין מגילותיהן זה לזה (הנחיות איך לעשות קטרת). עכשיו אומר לך הזהר בהם שמגילת סמנין הוא (וחשש שיעשו כמתכנותו לע"ז). וכשבאתי והרציתי דבריו לפני רבי עקיבא, זלגו עיניו דמעות. אמר לי: מעתה אין אנו רשאין לספר בגנותן של אלו (תוספתא יומא פ"ב ז'). ריב"נ הורה הלכותיו לפי המקום והזמן. בעניין גירושין משום פריצות, אמר ר"מ יוצאת אם אכלה בשוק גרגרה בשוק הניקה בשוק, ורבי עקיבא אמר כשישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה. אמר לו ריב"נ: אם כן לא הנחת בת לאברהם אבינו שיושבת תחת בעלה, והתורה אמרה כי מצא בה ערות דבר - דבר ברור (גטין פ"ט). בעניין הדלקת הנר בשבת, אמר ר' טרפון אין מדליקין אלא בשמן זית בלבד. עמד ריב"נ על רגליו ואמר: מה יעשו אנשי בבל שאין להם אלא שמן שומשמין? מה יעשו אנשי מדי שאין להם אלא שמן אגוזים? מה יעשו אנשי אלכסנדריה שאין להם אלא שמן צנונית? מה יעשו אנשי קפוטקיא שאין להם לא כך ולא כך? אלא אין לך אלא מה שאמרו חכמים (תוס' שבת פ"ב נ'). רצה לתקן תקנה בעניין יבום וחליצה. מחלוקת ב"ש וב"ה גורמת לכך שיבום יכול לגרום לכך שהוולד פסול לפי שיטה אחת וכשר לפי שיטה אחרת. אמר על כך ריב"נ: בואו ונתקן שיהא צרות חולצות ולא מתייבמות, ובכך לא תעלה הבעיה באופן מעשי. אבל לא הספיקו לתקן את הדבר עד שנטרפה השעה (תוספתא יבמות פ"א ט'). מקור הערך: ע"פ אוצר ישראל לי"ד איזנשטיין הערות לערך: שם המעיר: יהודה הערה: קבור בטבריא עיר הקודש בקרבת קבר רבי מאיר בעל הנס מקור ההערה: ידע אישי יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|