לדף ראשי




יונתן - הבן הבכור של שאול המלך (דהי"א ח' ל"ג).
היה גיבור המלחמה נגד פלישתים במכמש [שמואל א יג-יד]; היה חברו של דוד והגן עליו [שמואל א יט-כ]; מת בקרב עם הפלישתים בגלבוע [שמואל א ל].
דוד הספידו וקונן עליו:

"איך נפלו גבורים בתוך המלחמה-יהונתן על במותיך חלל; צר לי עליך אחי יונתן! נעמת לי מאוד נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים" (ש"ב א' כ"ו).

יונתן נקבר עם שאול אביו בארץ בנימין בצלע בקבר קיש אביו (ש"ב כ"א י"ג).

בתלמוד
שאול היה נשיא ויונתן אב בית דין (מ"ק כ"ו.). כאשר אמר אחד מהנערים (דואג) לשאול ראיתי בן לישי בית הלחמי יודע נגן וגבור חיל וגו', אמר להו (שאול): יונתן בני כמוהו. כיון דאמר לול "וה' עמו", מלתא דבדידיה נמי לא הוה ביה, חלש דעתיה ואיקניא ביה [=דבר שגם בו עצמו לא היה, חלשה דעתו וקינא בו בדוד] (סנהדרין צ"ג).
אהבת דוד ויונתן הייתה אהבה שאינה תלוויה בדבר, ואינה בטלה לעולם (אבות פ"ה ט"ז). חכמים דרשו את הפסוק "כי עזה כמות אהבה" - זו אהבה שאהב יונתן לדוד (שה"ש רבה).
יונתן עניו היה. אמר לו לדוד אתה תמלוך על ישראל ואני אהיה לך למשנה.
יונתן שגה בכך שלא נתן לדוד צידה לדרך כאשר ברח דרך נוב. ואילמלא הלווהו שתי ככרות לחם, לא נהרגה נוב עיר הכהנים, ולא הלשין דואג, ולא נהרגו שאול ובניו באותו חטא (סנהדרין ק"ד. רש"י).
יונתן הוכיח את אביו על הנהגתו עם דוד. ממנו למדו ממנו עד היכן מצוות הוכחה: עד הכאה, עד קללה ונזיפה; (ערכין ט"ז).


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן