לדף ראשי



ר' יוסי בן יוסי - אחד הפייטנים הראשונים: חי בסוף המאה הששית בא"י. נודע בשם "היתום" כי כנראה מת אביו לפני לידתו או לפני שנכנס לברית ונקרא על שמו. ר' סעדיה גאון מיחס לו את הפיוט "אזכיר גבורות אלוה" לעבודת יוה"כ, ור' יצחק בר אבא מארי בעל העטור (1179) בספר הדברות כ"י כותב "ויוסי בן יוסי דתיקון אהללה אלהי", ועוד שם "כגון אתה כוננת דיוסי בן יוסי", ודבריו מובאים ברשב"א ליומא פ' הוציאו לו. בבית יוסף לטור א"ת סי' תשכ"א נאמר "ודרך הפשוט לקריאת בני ספרד הוא אתה כוננת שיסד יוסי בן יוסי כ"ג" [=כוהן גדול], וכוונתו שהיה כוהן מגדלי הדור.

מפיוטיו נשארו בידינו "עבודות" לשחרית ("אתה כוננת"), למוסף ("אזכיר גבורות אלוה") ולמנחה ("אספר גדולות") של יום כיפור, קטע מיוצר ("אור עולם אוצר חיים"), "מלכויות, זיכרונות, ושופרות" ("אהללה אלהי"; "אנוסה לעזרה"; "אפחד במעשי") וסליחה ("אמנם אשמנו"), כולם במחזור אשכנז, צרפת ואיטליה. כל הפיוטים הללו הם אלפביתיים אבל אין בהם חרוז (חוץ מפיוטים שמלה אחת חוזרת בכל הטורים כגון "קול" "מלוכה") ואף סימן השם אין בהם. בפיוטי יוסי בן יוסי שירה מקראית קצובה. קושר הוא כתרים לקונו ומעלה:

"אדרת מתהומות
שבר ממאורות
אמר מימים
זמר מלילות"

שכן

"אש תודיע שמו
עצי יער ירננו
בהמה תלמד עזוז נפלאותיו"

ויודע הוא לספר על מעשה בראשית בו אמר אלהים על אדם:

"דברי אם יעש יהי כאלוהים
ואם ימיר אמר לחמרו אשיבנו".

ואמנם גם מעשי אדם ודרכיו, חטאיו ופשעיו באשר הוא אדם, וענשו וגמולו מתוארים בפיוטי יוסי בן יוסי, והוא אומר:

"הורקנו והוצגנו כקש מדגן
היינו כמוץ ואין דורש לאספו
הלא בהלקח דגן בעתו
הוצת לשון אש בקש היבש".

ובחזון הגאולה הוא אומר לקדוש ברוך הוא:

"תחגור גאות ותתאזר עוז ובל ישתרר זר במלוכה
תכון תבל כי ינער רשע ושם צדק לרגליו ויצנוף מלוכה
תקום גויים תוכיח לאומים תשבור מטע רשע מושל מלוכה
תחליף אלילים תושגב לבדך תקרא נצח יחיד במלוכה".

לשונו ברורה, וחן קדמות חופף עליה. משתמש בסממנים מדרשיים, ואינו מפריז בהם. הצורות הפייטניות שלו פשוטות ומובנות על פי רוב לכל.



הערות לערך:
שם המעיר: דניאל איש ירושלים
הערה: ב"ה

א. כל מה שנותר בידינו מפיוטי יוסי בן יוסי הם פיוטים לימים נוראים (ל'אור עולם' אין ייחוס מוצדק אליו), וייתכן שלא כתב פיוטים אלא לאלו בלבד.

ב. 'אתה כוננת עולם מראש' מיוחס לו בטעות, מכיוון שהוחלף לב"י עם 'אתה כוננת עולם ברב חסד' (הנמצא במחזור גולדשמידט ליום הכפורים).

ג. החוקרים אמנם סוברים שהיה ארץ-ישראלי, אך עיון בסדרי העבודה שלו 'אזכיר גבורות' (סידור רס"ג) ו'אתה כוננת עולם ברב חסד' (מחזור גולדשמידט הנ"ל) מעלה שהוא באופן עקבי נוקט כבבלי במחלוקתו עם הירושלמי, ולכן סביר יותר שהיה בבלי.
מקור ההערה: עיון פשוט במקורות

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן