לדף ראשי




ייני - ינאי - פייטן קדמון, רבו של ר' אלעזר הקליר, והיה הראשון שחתם את שמו בראשי הבתים מפיוטיו, גם הנהיג בראשונה את החרוזים בשווי ההברות.

בפיוט יוצרות כ"י אצל קרובות לשבת הגדול מצא צונץ מאמר אשר כפי הנראה הוא מר' אפרים מבונא וז"ל:

"אוני פטרי רחמתים, ואמר העולם שהוא יסוד ר' ינאי רבו של ר' אלעזר בר' קליר, אבל בכל ארץ לומברדיא אין אומרים אותו, כי אומרים עליו שנתקנא בר' אלעזר תלמידו והטיל לו עקרב במנעלו והרגו. יסלח ה' לכל האומרין עליו אם לא כן היה. ע"כ" (כרם חמד ח"ו 26).

על ההגדה המשונה הזאת אמר שי"ר בצדק כי אך דבת הבל היא. ושד"ל עוד הוסיף להודיענו כי

"מה שכתוב באותו פירוש שאין אומרים היוצר ההוא בכל ארץ לומברדיא אינו מובן, שהרי עכשיו אומרים אותו גם בלומברדיא בבל מקום שיש שם מנהג אשכנזי... ואם הכוונה על מנהג איטליאני אין ללמוד כלום ממה שאין היוצר נוהג בו כי כמה ובמה פיוטים מחשובי הפייטנים וגם מר' אלעזר קליר אינם נוהגים בו" (מבוא למחזור בני רומא 8).

יניי נולד במאה השביעית או השישית, ויש המקדימים אותו אפילו למאה החמישית. על כל פנים היה מן הפייטנים הראשונים.
כמה מאות שנים לאחריו, נשתכח הפייטן הזה בסערות הזמן ההוא, נשתכח גם שמו וגם פיוטיו.
רק רסיס אחד מיצירתו, "קרובה" אחת, שרדה במחזורים של האשכנזים, זו הקרובה "אוני פטרי רחמתיים", ובתוכה הפיוט הידוע: "אז רב נסים הפלאת בלילה" ("ויהי בחצי-הלילה"), שנכנס להגדה של פסח, אבל כל הימים לא ידעו שמחברה יניי. בימי הביניים המאוחרים לא נזכר יניי כלל, לא הוא ולא מעשה יצירתו.

בשנת תק"ץ (1830) פרסם שלמה יהודה רפפורט (שי"ר) במחקרו תולדות ר"א הקליר פיסקה מתוך הספר "שבלי הלקט" לצדקיה בן אברהם הרופא, שהיה במאה הי"ג, ובאותה פיסקה נזכר שמו של יניי, ונאמר עליו שם, "שהיה מן החכמים הראשונים הגדולים, ופייט קרובות לכל סדר וסדר". אבל מי היה אותו יניי? - לא ידע רפאפורט ולא שום איש אחר בזמנו.


על דבר מקום מולדתו יש להסכים עם שד"ל שבן ארץ ישראל היה, וראויים הטעמים שהביא הרכבי לזה שנעתיקם פה.

"בראשונה יורה על זה השם ינאי עצמו, כי לבד המלך אלכסנדר ינאי נמצאהו בימי חכמי התלמוד שבע או שמונה פעמים בארץ ישראל... שנית,.. שחתימת שמו... הוא יניי, והוא על דרך כתיבת השם בתלמוד ירושלמי... שלישית כי לא יקובל על הדעת שבמאה השביעית וראש השמינית היו באירופה חכמים גדולים כמו הפייטנים האלה... ושפיוטיהם נתפשטו תיכף אחר זמן חבורם בארץ ישראל ובבל..." (ספר האגרון 109).

פיוטיו
גילוי הגניזה ופרסומיה הביאו גאולה לפיוטי יניי והעלום לתחייה מתהום הנשייה.
כשהובאו דפי ה"גניזה" לקמברידג' מצאו בתוכם שני חוקרים, בורקיט וטילור, כמה דפים כתובים עברית על גבי כתב יד מחוק (פלימפססטים), והכירו שהכתב התחתון המחוק הוא תרגומו של עקילס למקרא. הם הוציאו את התרגום ההוא לאור וצירפו לספריהם צילומים של אותם הדפים. עשרים שנה היו הדפים הללו מונחים בקרן זוית ואיש לא התעניין בתוכן העברי שבהם. רק הפרופסור ישראל דודסון שם עינו עליהם והכיר שכתבם העליון מכיל שבעה שרידים מפיוטי יניי, ופרסמם בשם "מחזור יניי". מאז, הוסיפו חכמים וחקרו בדפי הגניזה הפזורים בכל העולם, ומצאו עוד קצת מפיוטי יניי.
בשנת 1938 הוציא הד"ר מ' זולאי "פיוטי יניי", ספר המכיל כל מה שנודע מפיוטיו של יניי עד היום הזה.
פיוטי יניי לתורה ולמועדים יצאו לאור לאחרונה על ידי מ"צ רבינוביץ.

מפיוטיו
כל פיוטי יניי הנמצאים בידינו הם "קרובות" (סדר פיוטים ל"שמונה עשרה"), היינו מסוג ה"קדושתא" ("קדושה", לתפילה של שחרית, והיא מיוסדת על פרשת השבוע וההפטרה ומכילה ט' חלקים), או מסוג ה"שבעתא" ("שבעה", למוסף, מנחה ומעריב. היא מכילה ז' חלקים ונושאיה שונים).
1) "אוני פטרי רחמתים" שהוא קרובה לשבת הגדול ונמצא ב"מחזור כמנהג אשכנזים" (קרימונא שכ"א, ויניציא ש"ס, וויען תקפ"ג; גם ב"סדר שער השמים" להשל"ה ד"א תע"ז). וכבר מצא צונץ כי כל הפיוט הזה כתוב בחרוזים שווי החברות, ונערך ע"ס א"ב וחתימת שמו יניי בראשי החרוזים אחר ברכת מחיה המתים.
2) "אז רוב נסים הפלאת", והוא המשך מהפיוט הראשון ונערך ע"ס א"ב. הפיוט הזה נמצא לבדו בהגדה של פסח ובקרובות לשבת הגדול מ"א.
ינאי, אז רוב נסים הפלאת בלילה
3) "שיר השירים אשירה נא לידידי" לשביעי של פסח.
4) "תעו אז בפתרוס" לשבת שמעו.
5) "אם לך שלמון בכל חי";
6) "אז בהקרא באזני עניו מוח";
7) "אסופה פתוחה ממקור חכמות";
8) גאל אלוהים חיזק אותו"

על פיוטי ינאי כתב שד"ל (מבוא 11) כי "לא היה רודף הרבה אחרי המלות החמורות... על הרוב לשונו פשוט ומובן ויפה... והוא משתמש בכינויים שיריים נכונים ומובנים, כגון גר צדק (אברהם) ארמי (לבן), נגיד חרושת (סיסרא), מחרף (סנחרב), איש חמודות ופותר בעתותי לילה (דניאל), משתכר בכלי קדש (בלשאצר), אווי (ציון ובית המקדש)".



הערות לערך:
שם המעיר: האם ייני קשור לפיוט "ונתנה תוקף"
הערה: האין זה נכון שבנוסח "ונתנה תוקף" שנתגלה בגניזה הקהירית, מיוחס הפיוט לייני ?
מקור ההערה: הערך "ונתנה תוקף" ב-ויקיפדיה

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן