לדף ראשי



יעקב איש כפר נבוריא - חכם בזמן ר' חגי במאה הרביעית. נטה לכת היהודים-הנוצרים.
נבוריא היא לדעת שווארץ נברתים בצפון צפת (תבואות הארץ ק"ג). ישב גם בצור, שם הורה הלכה שדגים טעונים שחיטה, ובניהם של נכריות נימולים בשבת. ר' חגי רצה להלקותו מפני שהורה שלא כהלכה, אע"פ שסמך דבריו על פסוקים (עי' פסיקתא דרב כהנא הוצאת בובר ל"ה; והלאה; ב"ר פ"ז א'; תנחומא הוצאת בובר חוקת סי' מ"ו; קהלת רבה פ' כל זה נסיתי; ירוש' יבמות פ"ב ו'; שם קדושין פ"ג י"ב).
תרגם את הפסוק "לך דומיה תהילה" (תהילים ס"ה ב'): סמא דכולה משתוקא, ואפילו למרגליתא דלית לה טימי, כל מה דאת משבח לה את פגים לה (מדרש תהילים הוצאת בובר מ' י"ט סי' ב'; ירוש' ברכות פ"א א'; פירוש זה מתאים לנאמר באוונגליון, מתי ז,ו)).
תרגם את הפסוק "הוי אומר לעץ הקיצה, עורי לאבן דומם, הוא יורה, הנה הוא תפוס זהב וכסף וכל רוח אין בקרבו".
במדרש שמואל (הוצאת בובר ל"ד:):

תרגם איש כפר נבוריא חד פסוק בכנישתא מרודתא בקיסרי וקלסוניה רבנן. "הוי אומר לעץ הקיצה" - זה זקן שהוא מתמנה בכסף; "עורי לאבן דומם, הוא יורה" - יודע הוא להורות? בתמיה. "הנה הוא תפוש זהב וכסף" - ולשם כספא אתמני; "וכל רוח אין בקרבו" - לא ידע כלום.

גם דרש עם אמוראים נגד הנשיא שמינה זקנים על העם בכסף.
במדרש קהלת לפסוק "מוצא אני מר ממוות", פתר ר' איסי דקסרין קרייה במינות: "טוב" - זה רבי אליעזר; "וחוטא" - זה יעקב איש כפר נבוריא. מכאן שחשבוהו למין.



הערות לערך:
שם המעיר: יובל לוי מצפה נטופה
הערה: ניתן להוכיח בקלות כי המקור לכך שיעקב איש כפר נבוריא נטה למינות הוא טעות סופר. המקור לכך הוא בקהלת רבה סוף פרשה ז' ( אות מ"ז ). שם נמנו זוגות זוגות של טוב ורע. כל הזוגות האלה יש להם סיפור רקע מתאים בקהלת רבה פרשה א' אותיות כ"ד כ"ה. שם מופיע סיפור של ר' אלעזר מול יעקב איש כפר סכניא, שהוא מין ידוע גם מסיפורים אחרים בגמרא ובמדרשים, ואין זכר ליעקב איש כפר נבוריא. כל שאר הזוגות המובאים בפרשה ז', מופיעים כסדרם בסיפורי פרשה א'.
מסקנה - בפרשה ז' יש טעות סופר, וצריך לכתוב "יעקב איש כפר סכניא" במקום "יעקב איש כפר נבוריא".
יש לתקן, כדי לא להוציא שם רע על אחד מן האמוראים.
מקור ההערה: מחקר אישי

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן