לדף ראשי




המכתב או הספר המיוחס לירמיה הנביא אשר שלח לבני הגולה הוא אחד הספרים החיצונים שנכתבו ביונית ע"י יהודי אלכסנדריה. במכתב זה מזהיר ירמיה את היהודים שהגלה נבוכדנצר שלא ללכת בדרכי הגויים ולא לעבוד את אליליהם במשך ימי שבתם בבבל עד דור העשירי, אז יגאלו וישובו לארצם.
דברי האיגרת מיוסדים על פסוקי ירמיה (י' א'-ט"ז), ובייחוד על מה שכתב בארמית

"כדנה תאמרון להום אלהיא די שמיא וארקא לא עברו יאבדו מארעא ומן תחוח שמיא אלה" (פסוק י"א).

פירש רש"י: אגרת היא ששלח ירמיה ליכניה וגלותו בגולה, להשיב לכשדים ארמית תשובה אם אומרין להם לעבוד ע"ז. והיא מתרגום יונתן: "דנא פרשגן אגרתא דשלח ירמיה נביא לות שאר סבי גלותא די בבבל" וכו'.
אבל מחבר האיגרת שהיה במצרים מתאר את הע"ז שמה, ואומר כי "נרות רבות ידלקו לפניהם" (אגרת ירמיה פסוק כ'). כוונתו לחגיגת יום הדלקה לאליל "סאיס" של המצריים (הירודוטוס ח"ב 62).

האגרת הזאת נכתבה בלעג לעבודת האליל:

"יש אשר כהניהם גונבים את הכסף ואת הזהב מעליהם ומתענגים בו עם נשים זונות בבית הקדשה... וכי ילבישום שני יקחו יעה להסיר האבק מעל פניהם... התולעים זוחלי עפר יאכלו אותם ואת לבושם והם לא ירעו ולא יבינו בו... הינשוף והעטלף וכל עוף כנף ירבצו על ראשם... בכתף ינשאו כי אין רגלים למו.. אם ישענו בקיר יעמדו כפופים ולא ישאו את ראשם, וזבח ומנחה ינתן לפניהם כלפני מתים... כהניהם יושבים מגולחי ראש וזקן ובגדיהם פרומים בתוך היכליהם ויצעקו ויילילו לפניהם... הנה גם את המחלצות גונבים מעליהם וילבישו בם את נשיהם ואת טפם" וכו'.

האיגרת תורגמה לרומית ולסורית. בתרגום לותר ובתרגום האנגלי נוסף בה פרק ו' מספר ברוך.

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
עיונים בספר ירמיהו


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן