 לדף
ראשי
ישיבה
בית מדרש לתלמידי חכמים. מתיבתא. התוכן: בבגדד במאה העשירית בצרפת בספרד באיטליה בהולנד באשכנז הישיבות בפולין הישיבות בארץ ישראל ישיבת וואלאזין הישיבות באירופה עד השואה הישיבות באמריקה ישיבה - מתיבתא - בית מדרש לתלמידי חכמים, ללמוד ש"ס ופוסקים. הישיבה נזכרת בתלמוד כמקום מושב לזקני העם והאבות. דאמר רבי חמא בר' חנינא: מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם. היו במצרים ישיבה עמהם... היו במדבר ישיבה עמהם... אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה היה... וכן יצחק ויעקב... אליעזר עבד אברהם נקרא דמשק ביתו, שהיה דולה ומשקה מתורתו של רבו לאחרים (יומא כ"ח).בישיבה היו יושבים שורות שורות (דרי דרי) כחצי גורן עגולה. ראש הישיבה (=ריש מתיבתא) היה נותן "שיעור", "פסיקתא" או "מכילתא" בכל יום, שעורים שנקראו "מתיבתא דיומא". בני הישיבה היו שואלים את ראש הישיבה שאלות והוא השיב להם (עי' ב"ק קי"ז). הישיבות בזמן התלמוד היו בציפורי, טבריה וקיסרין בא"י, מתא מחסיא (=סורא), נציבין, נהרדעא ופומבדיתא בבבל. בישיבות הגדולות היו עומדים אמוראים אצל ראש הישיבה והם פירשו דבריו, כל אחד לקבוצת תלמידים. בזמן רדיפות הפרסיים בטלו הישיבות בא"י, ואח"כ בטלו הישיבות בבבל. הישיבות מתקופת האבות ועד לחתימת התלמוד, ד"ר אברהם גולדברג בבגדד ר' בנימין הנוסע, במאה ה- 12, מצא עשר ישיבות בבגדאד, לכל אחת ראש ישיבה, והראש לכולם היה ר' שמואל בר עלי. ראש הגולה נתן סמיכה לבני הישיבה שגמרו למודם (שם הוצאת אשר עמ' 60 לונדון 1840). ר' פתחיה מרגנשבורג במסעותיו כותב, כי בישיבה בבגדאד בראשות ר' שמואל הלוי בר עלי, נמצאים כאלפים תלמידים, בהם יותר מחמש מאות תלמידים מובהקים. לראש הישיבה יש מתורגמן המפרש את דברי הרב לתלמידים, ואת הדבר הקשה שואלים את ראש הישיבה. והלימוד הוא בנעימות ונגינה (סבוב ר' פתחיה, הוצאת בעניש דף 16 לונדון 1861). ראש הגולה ר' אליעזר היה זה שמינה את ראש הישיבה. הישיבות בתקופת הגאונים ד"ר יהושע הורביץ ישיבות בבל והשפעתן על חיי עמנו, שמואל מירסקי במאה העשירית במאה העשירית נוסדו שלוש ישיבות גדולות: ע"י ר' שמריה בר אלחנן במצרים (קאהירא) ע"י ר' חושיאל בקורואן בצפון אפריקה, ע"י ר' משה בר חנוך (מת בשנת 965) בקורדובה (הראב"ד ספר הקבלה). הישיבות בארצות המזרח, שמואל חגי בצרפת בצרפת היה ר' יצחק בן אחותו של רבנו תם ראש ישיבה, למדו לפניו שישים רבנים, שכל אחד מהם היה שומע ההלכה שהיה מגיד. כל אחד למד מסכת אחרת, וכולם ביחד למדו כל הש"ס (צידה לדרך הקדמה דף ד' בהוצאת פירארה 1554). ר' יעקב מארלינש, תלמיד רבנו תם, יסד ישיבה בלונדון (מת בשנת 1189). ר' יחיאל מפאריס היה לו ישיבה, ואחר גלות צרפת בשנת 1306 נדדו עמו בני ישיבתו, כשלוש מאות ת"ח לארץ ישראל. ר' מתתיהו ב"ר יוסף מפרובנס יסד ישיבה בצרפת במאה ה- 14. בספרד בערי קורדובה, בגרנדה, ובלוסינה ע"י רבי יצחק אלפסי (1090) ותלמידו אבן מיגש. ע"י הרא"ש בטולידא; ע"י הרשב"א בברצלונה (1305), ורבנו ניסים (1372). באיטליה ע"י ר' יוסף קולון בפאוויא; ור' יהודה מיץ בפאדובה (1526-1504). ר' יוסף אוטלינגי יסד ישיבה בקרימונה לפני שרפת התלמוד בשנת 1559. בהולנד בהולנד נוסדה הישיבה "עץ חיים". תלמידי הישיבה הו"ל שו"ת בשם "פרי עץ חיים" משנת 1733 עד שנת 1792. באשכנז נוסדה הישיבה הראשונה במאינץ ע"י רבנו גרשום מאור הגולה (1028-960) שבא מצרפת. ובמאה הי"ח נוסדו ישיבות באלטונא-המבורג, פראנקפורט דמיין, פיורדא, ומיץ. בעיר ניקלסבורנ יסד ישיבה ר' מרדכי בנעט ונהרו אליו יותר משלוש מאות תלמידים. הישיבות בפולין ר' יעקב פולק בעל החלוקים (1541-1460) יסד את הישיבה הראשונה בקראקא, והישיבה הזאת הונהגה אח"כ ע"י הרמ"א. ר' נתן נטע הנובר בעל יון מצולה (בסוף ספרו) מתאר את הישיבות האלה ואומר: בכל קהילה וקהילה היו תופסין ישיבות, והיו מרבין שכר לראש ישיבה שלהם כדי שיוכל לתפוס ישיבה בלא דאגה ולהיות תורתו אומנתו. ובכל קהילה היו מחזיקים בחורים ומספיקים להם מזונות מקופת הקהל, וממון סכום קצוב בכל שבוע. והיו נותנים לכל בחור לפחות שני נערים שילמדו אצלו, וירגיל לפלפל עמהם בעל פה. כל קהילה של חמישים בעלי בתים היו מחזיקים לא פחות משלושים בחורים ונערים, וקצת מבעלי הבתים לקחו את הבחורים לביתם והיו מאוכלי שולחנם.ר' יהושע העשיל החזיק ישיבה גדולה בקראקא, ואופן למודו בישיבה נזכר ע"י הרב ר' זעליג מרגליות בהקדמת ספרו "חבורי לקוטים": "לעיין היטב בגמרא תחלה ואח"כ בפירש"י ותוספות ביתר שאת, ומעולם לא היה מקשה ממסכת אחרת, רק כל החידושים היו באותה הלכה, ולא היה סותר במקומו ע"מ לבנות שלא במקומו, כעומד בסוריה וקטל ברומי. ובפרטית שלא לסתור את דברי המקשה מכוח סברת הפוסקים, וכן שלא להקשות מכוח איזה תשובה-זה אינו דרך לימוד הישיבה" (חנוכת הבית, בסוף, פיעטרקוב 1900).הישיבות בארץ ישראל במאה ה- 16 נוסדו ישיבות בא"י: בצפת ע"י ר' יעקב בירב ומרן ר' יוסף קארו, ובירושלים ע"י ר' לוי ן' חביב (הרלב"ח). בא"י נוסדו כמה ישיבות ע"י יחידים אשר נתמכו על ידי עשירים מחו"ל, שני אחים ממשפחת ויגא בליוורנו תמכו בישיבת ר' יעקב חאגיז בירושלים. במכתב משנת 1758 נזכרו הישיבות שהיו אז בירושלים: 1) ישיבת "ר' יעקב פיריירא", נתמכה ע"י ר' יעקב פיריירא מארץ הולאנד; ההכנסה 1200 פיאסטר לשנה; ראש ישיבה החכם ר' מיוחס ב"ר שמואל מחבר פרי האדמה והוא בן נ"ג שנה; בישיבה יש שלושים בחורים ושלושה מלמדים. סדר הלמוד הוא: בבקר לומד כל תלמיד הלכה (גמרא) מיוחדת, ובערב לומדים הלכה ביחד, ופרק משניות עם מדרשים.ישיבת וואלאזין הישיבה הראשית ברוסיה נוסדה ע"י ר' חיים תלמיד הגאון מווילנא בשנת 1803 בעיר וואלאזין מחוז ווילנא. ר' חיים היה סוחר אמיד, והוא האכיל והלביש את התלמידים מכספו. ר' חיים היה ראש הישיבה, ולימד את תלמידים בדרך הגר"א, בפשטות ולא בפלפול. תחילה היה מספר התלמידים מעט, וכאשר נתרבו בני הישיבה, והוא לא יכל לשאת בהוצאות הישיבה, שלח שליחים לערים הקרובות לבקש תמיכה. במותו בשנת 1828 עלה מספר התלמידים למאה, והישיבה התנהלה על ידי בנו ר' יצחק וחתנו ר' הלל. בשנת 1854 היה ראש הישיבה ר' נפתלי צבי יהודה ברלין חתנו של ר' יצחק. מאז והלאה היו חילוקי דעות בין הנהלת הישיבה למשכילים על דרך הנהגת הישיבה: המשכילים רצו להנהיג בה גם לימודי חכמה ופדגוגיה. הסכסוך הגיע לממשלה, שסגרה את הישיבה בשנת 1879. בהשתדלות הנצי"ב בטלה הגזרה, והישיבה נפתחה בשנת 1881 עד שנת 1891. כמה תלמידים נחשדו בקשר עם המהפכנים ברוסיה, והישיבה נסגרה שנית. תולדות ישיבת וולוזין, מאת הרב שמואל מירסקי הישיבות באירופה עד השואה רשימת הישיבות באירופה, וסקירה מקיפה על כל ישיבה: הרב צבי יעקב אבראהאם / על הישיבות בהונגריא הנרחבה שבח אדן / המכון למדעי היהדות בוורשה ד"ר מרדכי אליאש / הישיבות בגרמניה הרב אפרים אשרי / ישיבת "כנסת ישראל" בסלובודקה א. בן-מרדכי / מתיבתא רבתא "אהל תורה" דברנוביץ הרב ד"ר מנחם מ. ברייאר / הישיבות ברומניה הרב מרדכי גיפטער / ישיבת טלז שלמה הד / בית אולפנא רבתא דקוברין הרב דוד וויינגרטן / ישיבת "עץ החיים" דהיידע ד"ר הלל זיידמן / ישיבת חכמי לובלין ד"ר הלל זיידמן / ישיבת "עץ החיים" דקלצק ד"ר הלל זיידמן / ישיבת "כנסת בית יצחק" דקאמיניץ הרב אברהם זמבא / "שטיבלאך" בוורשה דוד זריז / ישיבת ראדין הרב ד"ר שמואל ק. מירסקי (8 פרקים) / ישיבת וולוזין י. מישאל / בית מדרש לרבנים תחכמוני בווארשא הרב י. ל. נעקריטש / ישיבות נוברדוק הרב זעליג עפשטיין / ישיבת "שער התורה" בגרודנה הרב יוסף ד. עפשטיין / ישיבת מיר הרב ישראל ראבינאוויץ / ישיבת לומז'ה ד"ר יהודה ראזענטאל / בית המדרש הגבוה לחכמת ישראל בברלין ד"ר משה אביגדור שולוואס / בית המדרש לרבנים בברלין מלך שפירא / איגרת ביקורת על ישיבת אייזנשטט מתוך האוסף "פרדס" / ישיבת סלונים הישיבות באמריקה הישיבות בארצות הברית, הרב אהרן הלוי פצ'ניק מקור הערך: ע"פ אוצר ישראל לי"ד אייזענשטיין הערות לערך: שם המעיר: שירה הראל הערה: אחרי המאה ה13 יש גירוש מסיבי של יהודים ממערב אירופה ונהרסות הקהילות באנגלייה, בצרפת, בספרד - היכן אם כן מוקם המרכז הדתי החדש? אם ברוסיה ופולין המרכזים הדתיים מתחילים רק במאות 17 - ישנה נקודת זמן שלא בדיוק ברור מי מחליף את המרכז הישן אודה לך על תשובתך מקור ההערה: ידע אישי +מחקר יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|
