לדף
ראשי
אֵלִיָּהוּ הנביא
אליהו נביא ישראל ניבא ופעל בתקופת בית ראשון, בימי אחאב מלך ישראל ובימי אחזיה בנו, בממלכת ישראל. הסיפורים על אליהו ועל פעולותיו נמצאים בספרי מלכים א-ב. אליהו נקרא אליהו התשבי, וכן אליהו הגלעדי, מתושבי גלעד. (מלכים א' י"ז, א). אליהו היה נביא קנאי לה' וכך הוא מעיד על עצמו: וַיָּבא שָׁם אֶל הַמְּעָרָה וַיָּלֶן שָׁם וְהִנֵּה דְבַר ה' אֵלָיו וַיּאמֶר לו מַה לְּךָ פה אֵלִיָּהוּ? וַיּאמֶר קַנּא קִנֵּאתִי לַה' אֱלהֵי צְבָאות כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִזְבְּחתֶיךָ הָרָסוּ וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי וַיְבַקְשׁוּ אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ. וַיּאמֶר צֵא וְעָמַדְתָּ בָהָר לִפְנֵי ה' וְהִנֵּה ה' עבֵר וְרוּחַ גְּדולָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי ה' לא בָרוּחַ ה' וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ לא בָרַעַשׁ ה'. וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ לא בָאֵשׁ ה' וְאַחַר הָאֵשׁ קול דְּמָמָה דַקָּה. וַיְהִי כִּשְׁמעַ אֵלִיָּהוּ וַיָּלֶט פָּנָיו בְּאַדַּרְתּו וַיֵּצֵא וַיַּעֲמד פֶּתַח הַמְּעָרָה וְהִנֵּה אֵלָיו קול וַיּאמֶר מַה לְּךָ פה אֵלִיָּהוּ? וַיּאמֶר קַנּא קִנֵּאתִי לַה' אֱלהֵי צְבָאות כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִזְבְּחתֶיךָ הָרָסוּ וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי וַיְבַקְשׁוּ אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ: (מלכים א פרק י"ט ט-יד) אליהו לא חשש להטיח דברים קשים בפני המלך. למשל בפרשת נבות היזרעאלי: וַיְהִי דְּבַר ה' אֶל אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי לֵאמר: קוּם רֵד לִקְרַאת אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּשׁמְרון הִנֵּה בְּכֶרֶם נָבות אֲשֶׁר יָרַד שָׁם לְרִשְׁתּו. וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו לֵאמר כּה אָמַר ה' הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו לֵאמר כּה אָמַר ה' בִּמְקום אֲשֶׁר לָקְקוּ הַכְּלָבִים אֶת דַּם נָבות יָלקּוּ הַכְּלָבִים אֶת דָּמְךָ גַּם אָתָּה. (מלכים א פרק כ"א, יז-יט). ובעת הבצורת הקשה שהייתה בתקופתו: וַיְהִי כִּרְאות אַחְאָב אֶת אֵלִיָּהוּ וַיּאמֶר אַחְאָב אֵלָיו הַאַתָּה זֶה עכֵר יִשְׂרָאֵל? וַיּאמֶר לא עָכַרְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל כִּי אִם אַתָּה וּבֵית אָבִיךָ בַּעֲזָבְכֶם אֶת מִצְות יְהוָה וַתֵּלֶךְ אַחֲרֵי הַבְּעָלִים: (מלכים א פרק י"ח, יז-יח) כל ימיו נלחם אליהו בעבודת האלילים ובעיקר נגד עבודת הבעל. אליהו בקנאותו לא לימד זכות על ישראל כיתר הנביאים. לפיכך לא מת אלא עלה בסערה השמיימה: וַיְהִי הֵמָּה הלְכִים (אליהו ואלישע תלמידו) הָלוךְ וְדַבֵּר וְהִנֵּה רֶכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ וַיַּפְרִדוּ בֵּין שְׁנֵיהֶם וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסֳעָרָה הַשָּׁמָיִם. וֶאֱלִישָׁע ראֶה וְהוּא מְצַעֵק אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו וְלא רָאָהוּ עוד וַיַּחֲזֵק בִּבְגָדָיו וַיִּקְרָעֵם לִשְׁנַיִם קְרָעִים. (מלכים ב פרק ב' י-יב).אליהו עתיד לחזור ולהשלים את תפקידו: הִנֵּה אָנכִי שׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוא יום ה' הַגָּדול וְהַנּורָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבות עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבותָם .. ( מלאכי פרק ג', כג-כד)סביב דמותו של אליהו נוצרו אגדות ואמונות רבות. כך למשל: בליל הסדר אנו מוזגים כוס של אליהו הנביא. גם בפיוט יש מקום נכבד לאליהו הנביא. במוצאי שבת נוהגים לשיר פיוטים על אליהו הנביא. כִּסֵּא (שֶׁל) אֵלִיָּהוּ - כיסא שמכינים בטקס ברית המילה על-יד מושבו של הסנדק ומייעדים אותו באופן סמלי לאליהו הנביא, שעל-פי האגדה בא ונוכח בכל ברית מילה. נוהגים להניח את התינוק בכיסא זה לפני שמוסרים אותו לידי הסנדק. עַד שֶׁיָּבוא אֵלִיָּהוּ - [הביטוי בשלמותו: עד שיבוא אליהו באחרית הימים ויבשר את ביאת המשיח] לעולם, לתמיד. (משמש בהלכה לגבי ממון שאין יודעים למי הוא מגיע ולפיכך נקבע לגביו: "יהא מונח עד שיבוא אליהו"). מן המקורות התלמודיים על אליהו תלמוד בבלי מסכת מועד קטן דף כו עמוד א משנה מסכת בבא מציעא פרק ג משנה ד מסכתות קטנות מסכת דרך ארץ פרק עריות פרק א הלכה יב תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ג עמוד א בראשית רבה פרשה עז רמב"ם הלכות מלכים פרק יב הלכה ב מקור הערך: יהושע רוזנברג הערות לערך: שם המעיר: נדב הערה: בס"ד מדוע הערכים "אליהו" ו"אליהו הנביא" מחולקים לשני ערכים? אפשר לאחד אותם לערך אחד! יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|