לדף ראשי



ביום ו' אייר התש"ח (15 במאי 1948), הסתיים שלטון המנדט הבריטי בארץ-ישראל. מכיוון שיום זה היה שבת התכנסה מועצת-העם, שחבריה היו נציגי הישוב היהודי בארץ ישראל, בערב-שבת ה' אייר תש"ח ודוד בן-גוריון הכריז על: "הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת-ישראל".
בגלל המצור הקשה והקרבות על ירושלים, התקיים טקס הכרזת המדינה בתל-אביב.
יום זה נקבע כיום העצמאות של מדינת ישראל, וכיום הינו החג הלאומי של המדינה.
ערב יום העצמאות הוא יום הזכרון לחללי מערכות ישראל.

כינוס מועצת העם התקיים באולם המוזיאון בתל-אביב, בשעה שבארץ התחוללו קרבות קשים, קרבות "מלחמת השחרור". דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון של המדינה העצמאית, הקריא במעמד זה את "מגילת העצמאות" והכריז בפני העם והעולם על הקמת מדינת ישראל.

בכך התגשם חזונם של הרצל ושל התנועה הציונית, וחלומם של דורות רבים בעם היהודי, לשוב להיות עם חופשי ועצמאי בארץ ישראל.
יום העצמאות הראשון, היום בו הוכרז על הקמת המדינה, התקיים כאשר בארץ התחוללה מלחמה קשה מאד - מלחמת השחרור או מלחמת הקוממיות. מלחמה זו, על תקומת ישראל, החלה כבר למחרת קבלת ההחלטה בארגון האומות המאוחדות, האו"ם, על חלוקת הארץ לשתי מדינות: יהודית וערבית, ב- 29 לנובמבר 1947.
הערבים, שלא השלימו עם החלטה זו, פתחו במלחמה נגד הישוב היהודי בארץ, בהתקיפם ישובים, שכונות, דרכים וכבישים באמצעות כנופיות חמושות.

למחרת יום ההכרזה פלשו לארץ צבאות מדינות ערב: סוריה ולבנון-מצפון, ירדן ועיראק ממזרח ומצרים מדרום, והחלה מלחמת השחרור במלוא הקפה.

במשך השנים התגבשו טקסים קבועים שהפכו למסורת בימי-העצמאות.
הונהגו סדרי תפילה מיוחדים המעניקים לתפילה ביום זה את חגיגיותה. מוסיפים מזמורי תהילים לתפילה אומרים הלל קוראים הפטרה מיוחדת ויש שאף נוהגים לקרוא בתורה.
יום העצמאות נפתח מבעוד יום, מיד עם סיום יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. הפתיחה נעשית בטקס ממלכתי בהר-הרצל בירושלים, בו מדליקים תריסר משואות, כמניין שבטי ישראל. מדליקי המשואות נבחרים בשל היותם מיצגים ומסמלים חלקים שונים בעם, או בשל פועלם המיוחד.
צה"ל נוהג לפתוח חלק מבסיסיו לביקור אזרחים; בירושלים נערך חידון התנ"ך העולמי לנוער; נשיא המדינה מעניק פרסים לחיילים מצטיינים
ובירושלים נערך טקס חלוקת פרסי ישראל לאנשים שתרמו למדינה בתחומי המדע, ספרות, אמנות, תרבות ותחומים נוספים.
אזרחים רבים נוהגים לקשט את בתיהם וגם הרחובות מקושטים בדגלי המדינה ובתאורה מיוחדת.

בשנים הראשונות למדינה נהוג היה לקיים מצעד צבאי, אך נוהג זה בוטל בשנת 1968.
יום-העצמאות הוא יום שבתון, אך פועלת בו התחבורה הציבורית ופתוחים בתי שעשועים.

ההמנון הלאומי:

הַתִּקְוָה/ נפתלי הרץ אימבר

כָּל עוד בְּלֵבַב פְּנִימָה
נֶפֶשׁ יְהוּדִי הומִיָּה
וּלפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה
עַיִן לְצִיּון צופִיָּה,

עוד לא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ
הַתִּקְוָה בַּת שְׁנות אַלְפַּיִם
לִהְיות עַם חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ
אֶרֶץ צִיּון יְרוּשָׁלַיִם.

היו שהציעו שמזמור תהילים פרק קכ"ו יהיה המנונה של המדינה. הפרק מדבר על "שיבת-ציון" .

(א) שִׁיר הַמַּעֲלות בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּון הָיִינוּ כְּחלְמִים:
(ב) אָז יִמָּלֵא שְׂחוק פִּינוּ וּלְשׁונֵנוּ רִנָּה אָז יאמְרוּ בַגּויִם הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂות עִם אֵלֶּה:
(ג) הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂות עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:
(ד) שׁוּבָה ה' אֶת שְבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:
(ה) הַזּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצרוּ:
(ו) הָלוךְ יֵלֵךְ וּבָכה נשֵא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בּא יָבא בְּרִנָּה נשֵׂא אֲלֻמּתָיו:

נוהגים לשיר פרק זה בתפילת יום-העצמאות במנגינה של "התקוה".


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן