לדף ראשי



יתרו - כהן מדין וחותן משה.
פרשת חייו כתובה בשמות פרקים ב, יח.

בתלמוד ובמדרש
בשבעה שמות נקרא יתרו: רעואל, יתר, יתרו, חובב, חבר, קיני, פוטיאל.

יתרו היה כומר לע"ז וראה שאין בה ממש וביסר עליה (בעט בה) והרהר לעשות תשובה עד שלא בא משה, וקרא לבני עירו, ואמר להם: עד עכשיו הייתי משמש אתכם, מעתה זקן אני בחרו לכם כומר אחר. עמד והוציא כלי תשמישי ע"ז ונתן להם הכל. עמדו וינדוהו שלא יזדקק לו אדם ושלא יעשו לו מלאכה ושלא ירעו את צאנו. ולפיכך רעו בנותיו את הצאן: ותבאן ותדלנה וגו' (שמ"ר פ"א ל"ה).

בספרות הערבית
לפי ההגדה הערבית היה מדין בן אברהם, והאריך ימים רבים, ונשא אחת מבנות עמלק, ותלד לו ארבעה בנים: נבט, יפת, עיפא, שחוח. בני מדין רבו ועצמו מאוד ובנו להם עיר גדולה בחומה בצורה ויקראו לה "מדין". במות מדין עזבו גרי היער משכנותיהם ויאחזו במדין, והם היו עובדי אלילים, תחת אשר בני מדין היו יראים את אלוה. אחר מגדולי מדין ושמו צוען בן עיפא לקח לו לאישה אחת מבנות עמלק ותלד לו את יתרו. ואנשי מדין השחיתו מעלליהם עלי אדמות ויעשו להם שלושים אלילי זהב וכסף להשתחוות להם, ויצברו חטים ושעורים לרוב והעלו את מחירם, גם היה להם איפה ואיפה גדולה וקטנה, ומשקל גדול וקטן. אף יתרו חרה מאוד על מעשיהם ויוכיחם וידבר אתם משפטים, אף המה לא שמו לב לדבריו וגם לעגו לו. באחרונה קרא יתרו לאלוה, ואלוה השמידם ברוח סועה וסערה מעורב בברד ובאבנים, ורק יתרו לבדו ובני ביתו נותרו בחיים.

כה מספר הסופר הערבי "אלכיסאי" ולדעתו היה יתרו נביא ה' והולך בזה בעקבות הקוראן (פרק י"א פסוקי צ'-צ"ט). הקוראן מוסיף לשבעת השמות של יתרו עוד שם "שועיב", וקורין לו בשמו העברי "יתרו".
יש מסופרי הערבים האומרים כי יתרו היה אבי זקנו של שועיב חותן משה (תעלבי).

בבוא משה למדין ראה חבל רועים נאספים על באר מים ומשקים עדריהם בדלי גדול. וישא עיניו וירא שתי נערות עומדות רחוק מעט מהבאר ומחכות, ויאמר אליהן: למה פה תעמודנה? ותאמרנה: בל נשקה עדי סור הרועים מפה, ואבינו זקן ושבע ימים (קוראן פכ"ח פסוק כ"ג). ויאמר: האמנם להרועים המים האלה? ותענינה: לא, כי לכל בני אדם המים. ככלות הרועים להשקות צאנם גללו אבן גדולה על פי הבאר לבל יוכל איש לשאוב מים ממנה. ויאמר משה אל הנערות: הגשנה צאנכן אל הרהטים! וידחף ברגלו את האבן וישק את הצאן. ותשובנה הנערות אל יתרו אביהן ותספרנה לו כל המוצאות אותן, וישלח את צפורה בתו הגדולה לקרוא למשה, ויבוא משה לביתו ויחבקו איש את אחיו, ויספר לו משה את כל הקורות אותו, ויתן לו יתרו לחם ויאכל. ויאמר: הנה יש את נפשי לתת לך אחת משתי בנותי לאשה, למען תעבדני שמונה שנים, או אם תחפוץ תשלים עבודתך לעשר שנים (שם כ"ז). ויאות משה לדבריו, ותהי לו צפורה לאשה.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן