לדף ראשי



פירוש רשב"ם לתחילת פרשת וישב. בקטע זה מספר רשב"ם על הויכוח שהיה לו עם סבו, אבי אמו, הפרשן רש"י:

... וגם רבנו שלמה אבי אמי מאיר עיני גולה שפירש תורה נביאים וכתובים נתן לב לפרש פשוטו של מקרא, ואף אני שמואל ב"ר מאיר חתנו זצ"ל נתווכחתי עמו ולפניו והודה לי שאילו היה לו פנאי היה צריך לעשות פרושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום. רשב"ם לבראשית ל"ז, ב)

רשב"ם פירש לפני רש"י סוגיות בתלמוד ופסק לפניו. על כן, ברור שהיה בשנת פטירתו של רש"י (תתס"ה - 1105) לכל הפחות בן עשרים שנה. שנת פטירתו אף היא אינה ידועה.
רשב"ם פירש כנראה את כל ספרי המקרא. פירושו על התורה הגיע לידינו כמעט בשלמותו, ואילו מפירושיו לנ"ך הגיעו אלינו רק שרידים - מה שנשתקע בתוך חיבוריהם של חכמים שבאו אחריו. רשב"ם פירש חלקים גדולים של התלמוד הבבלי. בדפוסי התלמוד שלנו, מופיע פירושו של הרשב"ם במקומות שבהם חסר פירוש רש"י.

רשב"ם מכיר כמובן יפה את פירושי חז"ל בתלמוד ובמדרש, והוא אף מניח כי עיקרה של תורה באה ללמדנו (על ידי המידות שהתורה נדרשת בהם) את ההגדות וההלכות והדינים.
עיקרי הדברים נמצאים בפירושו לתחילת פרשת וישב:

אלה תולדות יעקב. ישכילו ויבינו אוהבי שכל מה שלימדונו רבותינו כי אין מקרא יוצא מידי פשוטו אף כי עיקרה של תורה באת ללמדנו ולהודיענו ברמיזת הפשט ההגדות וההלכות והדינין על ידי אריכות הלשון ועל ידי שלשים ושתים מידות של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי ועל ידי שלש עשרה מידות של ר' ישמעאל. והראשונים מתוך חסידותם נתעסקו לנטות אחרי הדרשות שהן עיקר, ומתוך כך לא הורגלו בעומק פשוטו של מקרא ולפי שאמרו חכמים אל תרבו בניכם בהגיון, וגם אמרו העוסק במקרא מדה ואינה מדה העוסק בתלמוד אין לך מדה גדולה מזו, ומתוך כך לא הורגלו כל כך בפשוטן של מקראות וכדאמ' במסכת שבת הוינא בר תמני סרי שנין וגרסינ' כולה תלמודא ולא הוה ידענא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו. וגם רבנו שלמה אבי אמי מאיר עיני גולה שפירש תורה נביאים וכתובים נתן לב לפרש פשוטו של מקרא, ואף אני שמואל ב"ר מאיר חתנו זצ"ל נתווכחתי עמו ולפניו והודה לי שאילו היה לו פנאי היה צריך לעשות פרושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום.

בפירושיו בולטת המגמה לפרש את המקרא לפי פשוטו, גם בחלקים ההלכתיים של התורה. כמו שאר חכמי צרפת בזמנו, נסמך עדיין רשב"ם על מחקרי הלשון של מנחם בן-סרוק ודונש בן-לברט, אולם יש בפירושו כללים והערות לשון מרובים, המעידים על התעמקות והבנה רבה בלשון העברית. לא מעטים גם כללי הסגנון שרשב"ם עמד עליהם לראשונה בפירושו.

פירושו לתורה נשתבש בספרי הדפוס. מהדורה מתוקנת ממנו, על פי כתב יד עם מבוא והערות, יצאה לאור בברסלאו בשנת תרמ"ב, על ידי דוד ראזין (המהדורה צולמה לאחרונה בירושלים בהוצאת "מקור"),
מהדורה נוספת יצאה בהוצאת מוסד הרב קוק שבירושלים. (המהדיר הרב חיים דב שעוועל).



הערות לערך:
שם המעיר: ליאור זיו - מעלה אדומים
הערה: רצוי להפנות למקורות בסיס כגון ספרו המונומנטלי של פרופ' אלעזר טויטו מהמחלקה לתנ"ך באונ' בר אילן - "הפשטות המתחדשים בכל יום" העוסק ברשב"ם
זהו הספר המקיף ביותר על הרשב"ם לאחר ספרו של ראזין
כמו כן היה ראוי להזכיר חיבורים נוספים שחיבר.
יישר כח על מה שנכתב
ליאור


מקור ההערה: ידע אישי ועיסוק בתחום בעלי התוספות

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן